תגידו, מחלת נפש יכולה להיות תורשתית

[שיריתה המקורית]

תגידו, מחלת נפש יכולה להיות תורשתית

הפוך? אני מרגישה בעצמי כ"כ חולה. כמה ימים שישנתי בלי הפסקה וכשקמתי בכיתי וצעקתי על כולם. כל הגוף שלי רעד מבפנים. לא תפקדתי בכלל. אני מטופלת נגד דיכאון אבל לא תמיד זה עוזר. ביחוד בימים לפני מחזור מאד קשה לי, הפעם התמוטטתי. נפשית, התמוטטתי. אני פוחדת שיבוא היום ואני אתמוטט ולא אקום יותר.

 

[ל ו ל י ת]

שיריתה החזקה,

אולי נשמע לך פרדוקסלי, אבל כשאני קוראת את הדברים שלך כאן את ממש לא נשמעת לי חלשה. קשה לי לדמיין הרבה אנשים שהיו במצבך ומתמודדים וחושבים על כל בני משפחתם ודואגים לכולם כל כך. במיוחד עם הנפילה של בתך בימים האחרונים, מותר, כן מותר גם לך ליפול ולבכות ולצעוק ולישון את זה. אגב מה שאת כותבת על הימים שלפני מחזור. ממש אתמול, כשכתבת את דברייך יצא לי לשמוע מפסיכיאטר בעל נסיון רב שנים, שלא פעם נשים המטופלות בתרופות אנטי דכאוניות/אנטי חרדתיות מדווחות שהסימפטומים של לפני מחזור פתאום מאד הוקלו עבורן. אולי שווה לבדוק מחדש את מה שאת מקבלת וכמה זה תואם את מה שהגוף שלך צריך.

 

[1איימי]

שיריתה

היי שיריתה למה שלא תקחי לך מטפלת פסיכולוגית כמו שלי יש.? מאד עוזר לי להוציא מצוקות ,וסדר דברים להאזין להבין ולתמוך לפעמים היא צריכה לומר לי דברים שוב ושוב שאני כבר יודעת אך מפיה יש לזה משמעות יות ר קולעת. השבוע היא אמרה לי "אל תתני לעצמך להיות שק איגרוף תעמידי גבולות חזקים וברורים כך תעזרי מאד לו ואת תהיי יותר מוגנת". הירגשתי שאני לא לבד במצב שאני עוברת יום יום.

 

[שיריתה המקורית]

איימי,

האם את הולכת לפסיכולוגית באופן פרטי? או מטעם איזושהי מסגרת?

 

[3VIVI]

פרטי לא

מטעם משרד הבריאות ואגב איימי זאת היתה אני כעת השם הוא vivi3. (וסליחה על התקלה) שלך ו.

 

[שיריתה המקורית]

מה זאת אומרת משרד הבריאות

איך השגת? לאן פונים? האם גם אני יכולה לקבל? את יכולה לענות לי גם במסרים. שלחתי לך מסר לשם החדש שלך.

 

[ל ו ל י ת]

שיריתה לגבי מקומות ציבוריים

אפשר דרך הקופות, ועוד דרך אפשרית זה ללכת למרכז לבריאות הנפש ולפנות שם. ועוד דרך זה לנסות דרך המסגרת בה בתך נמצאת לברר אם יש קבוצות תמיכה או אפילו הייתי מנסה דרך בית החולים בו היא היתה במסגרת של הגן. לשאול על קבוצות תמיכה ו/או טיפולים פרטניים דרך מרפאות החוץ. שווה לברר. את יודעת מה, שווה לשאול גם בארגון אנוש. לגבי קבוצות תמיכה להורים. דרך הקופות מדובר בדרך כלל בדברים די מוגבלים. מבחינת זמן כלומר. למרות שבכללית אפשר להגיע אפילו עד טיפול של כמעט שנה. בקופות אחרות מדובר בד"כ על סבסוד מצד הקופה שמספיק למספר חודשים. בכל מקרה לכל כלל יש יוצאים מהכלל ושווה לבדוק. קשה לי להבין איך משפחה צעירה יכולה לממן 4 טיפולים פרטיים (שני הורים ושני בנים) לא כולל הבת. וחשוב להעלות נקודה זו בכל פניה שאת עושה. וכמובן הייתי ממליצה לך גם על קבוצת תמיכה ללא קשר לטיפול פרטני. שלך,

 

[שיריתה המקורית]

לולית, האם את חושבת, מנסיון שלך

שהשירותים הפרטיים הם בהכרח יותר טובים מאלה הציבוריים?

 

[ל ו ל י ת]

אני חושבת שזה תלוי בהמון גורמים

בשירות הציבורי והפרטי יש כל מיני סוגים של מטפלים, כל מיני מקצועות וכל מיני איכויות של מטפלים. בתוך אותו מקצוע יכול להיות מישהו יותר איכותי ופחות איכותי. והכי "קטע" זה שהאיכות זה לא משהו שמטפלים לומדים דווקא בלימודים שלהם... אגב מטפל שנחשב איכותי יכול להיות מתאים לאחד ופחות מתאים למישהו אחר. כלומר כדי שיהיה טיפול משמעותי וקשר טוב חשובה מאד גם הכימיה שבין השניים והאינטראקציה שנוצרת בינהם וגם האופן בו המטפל מתמודד או איך הוא מתייחס למה שקורה בין השניים בחדר הטיפולים. זה כל כך מורכב. לכן התייחסתי לדבר שכן ניתן למדוד וזה משך הזמן. וכמובן הנושא הכלכלי שאי אפשר להתעלם ממנו. אם את שואלת אותי כמובן שהייתי ממליצה למי שיכול להרשות לעצמו ללכת לטיפול שאינו מוגבל בזמן שכן יש לו את האפשרות לבחור האם להמשיך או שלא, בניגוד למקומות ציבוריים בהם לא פעם הטיפול מוגבל בזמן. עם זאת יש לי גם הסתייגות והיא שיש אנשים שדווקא המוגבלות בזמן של הטיפול עושה להם טוב. אולי כי הם חוששים מ"להתלות" או מכניסה לקשר שאין יודעים מתי יסתיים. זה כל כך אינדוייודואלי וקצרה היריעה מלפרט את כל היתרונות לכאן ולכאן. בכל מקרה מין הסתם הכלל החשוב לדעתי האישית הוא למצא מישהו אחראי קודם כל, ורגיש, ומקצועי, ושאת חשה טוב איתו. אפשר למצא כאלה במערכת הציבורית ואפשר למצא כאלה בקרב מטפלים פרטיים. אפשר למצא כאלה שלא יהיו אחראים או לא יתאימו לך אישית במערכות ציבוריות וגם בקרב מטפלים פרטיים. כך שזה באמת קשה לענות.

 

[3VIVI]

היי שריתה

היי מה שלומך שיריתה אני היגעתי לבריאות הנפש אצלנו מאחר ויש לו שם תיק וכשביקשתי להיתייעץ עם פסיכולוגית בקשר אליו המשכתי איתה.כלומר הם אפשרו לי להמשיך איתה. למרות שגם בני ביקש פסיכולוג והם משום מה לא הסכימו. לכן חיפשתי לו פרטי. בעיקרון יש מרפאות חוץ בבתי החולים שיכולים לעשות טיפול מישפחתי לכל המישפחה. וצריך רק לגשת למשרד הרווחה בעיר ולקבל פרטים. ואני חושבת שלולית ענתה תשובה מספקת על הכל לדעתי. שלך -יום טוב ויוי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אוזן קשבת תמצאי גם ברווחה - בחינם

שם גם יציעו לך (תלוי על איזו לשכה את נופלת, ועל איזו עו"ס) כל מיני עזרות קטנות כמו: מימון חונך/ת לילדה לכמה שעות בשבוע, מועדוניות מיוחדות אם יש בסביבה שלך ועוד... יש להם מה להציע ונשמע שאת צריכה כל עזרה אפשרית אז גם אם את הולכת לאחת ממרפאות בריאות הנפש, ההיעזרות ברווחה נותנת לך שעה נוספת בשבוע - לשפוך את מה שמציק לך