תהום

תהום

עומדת אני, בשפת הצוק, אבנים כבדות ושחורות לרגלי. מוכנה אני לאבד את חיי. חובקת אני, את הריק האיום, הנורא. עת רגלי מתקדמות בדממה. עניי נשואות לתהום האיומה. רוח קלה תישאני תפילני אליי קרקע חרבה ואולי טרם רגלי מתרסקות באדמה, טרם גופי נשבר לרסיסים באימה, אפרוש כנף בשאון... אעוף אל התכלת, אחתוך את השממה...
 
למעלה