תהיית שפה - ללומדים בחו"ל

מעיןבר

New member
גם אני נחשפתי באוניברסיטה

אבל זה היה מתישהו ב- 1996-7... הפורטל הראשון שנחשפתי אליו היה תפוז הרבה הרבה טרום עידן "תפוז אנשים"
אח"כ שנים לא גלשתי אליו עד שהגעתי שוב במקרה ב- 2002...
 

NorthernStar

New member
במקרה שלי

הבעיה היא הפוכה. אם אני נדרשת להתנסח בעברית אני צריכה מילון וגם צריכה לחשוב מחדש על ניסוח המשפט. אני חושבת באנגלית וגם מעלה את המחשבות והרעיונות שלי על הדף באנגלית. אף אחת לא מאמינה לי שלא נולדתי כאן. הזכרת תזאורוס, שזה כלי חשוב. מעבר לזה בתחום שלי יש ז'רגון מאוד ספציפי שנפוץ מאוד בחומרים שאני קוראת. אחרי כמה חודשים (או פחות) הוא כבר הפך לי לטבע שני. אני מציעה לך לזהות את הז'רגון והאידיומז הרלוונטים לתחום שלך ולנסות לאמץ אותם כחלק ממאמצי הניסוח שלך. אל תנסי לחקות סגנון כתיבה של אחרות, אבל תפתחי לעצמך סגנון ייחודי שישתלב יפה בדיסציפלינה שלך.
 

משוש30

New member
קליק ימני על המילה בוורד ומציאת מילים נרדפות

לא יודעת משום מה דווקא זורם לי יותר באנגלית מאשר בעברית ומכל מקום הכתיבה (הניסוח) היא החלק החלש שלי. בהתחלה אני פשוט כותבת ואחר כך עוברת על זה. אומרת בקול רם לשמוע אם המשפטים לא ארוכים מדי או לא נשמעים מוזר, מחפשת מילים נרדפות וניסוח זורם יותר...הרבה עבודה
 
אוי זה מזכיר לי פרק מ-Friends

הפרק שג'ואי צריך לכתוב מכתב על צ'נדלר ומוניקה לסוכנות האימוץ שלהם, והם ייעצו לו להשתמש בת'זאורוס כדי להעשיר את השפה. יצאו לו קשקוש בלבוש אחד גדול
על החתום - בייבי קנגרו
 

משוש30

New member
../images/Emo6.gif לא הייתי משתמשת במילה שאני לא בטוחה

לגביה אבל זה בהחלט נותן רעיונות שלא תמיד את חושבת עליהם לבד
 

22ק ו ס ם

New member
אנגלית לעולם לא תהיה שפת אם שלך אז מה?

לא תהיה לך שום בעייה להבין כמעט כל מה שאנשים אומרים, ולא תהיה להם בעייה להבין אותך. זה ממש לא משנה שאת לא מדברת אנגלית ספרותית כי מה שחשוב זה שיוכלו להבין אותך וזו לא ממש בעייה גם עם אנגלית פשוטה יחסית. הזרימה לעולם לא תהיה חלקה כמו לדובר אנגלית מבטן ומלידה, אבל ככל שתקראי יותר ותכתבי יותר כך זה יעשה קל יותר. הדרך הכי טובה להתגבר על זה היא לקרוא כמה שיותר מאמרים מהתחום שלך כי יש להם אוצר מילים דומה. מה שקורה בפועל הוא, שלמרות שאת לא מרגישה בשיפור את משתפרת ללא ספק. את יכולה גם לתת את המאמרים שלך לדובר אנגלית שיעבור עליהם ויעיר הערות. אם את בחו"ל זה קל יותר כי בכל אוניברסיטה יש אנשים שזה התפקיד שלהם, אבל גם סתם מכר שיודע אנגלית מצוין יוכל לעזור. עם זאת, צריך להכיר בעובדה שלמי שלא דובר את השפה תמיד יקח יותר זמן. מה שגם יכול לעזור זה לכתוב מאמרים משותפים עם דובר אנגלית כשפת אם.
 
כי זה מתסכל

כי זה גורם לי להרגיש כמו אדיוטית לפרקים (ולקבל מחמאות במקרים אחרים). מעניין מה שכתבת על כתיבת מאמרים - אני עובדת עכשיו על הצעת מחקר בשיתוף עם אמריקאית, ודווקא ההבדל בין יריקת הדם שלי (גם אם התוצאות ראויות) והתהיה אחרי כל משפט, האם הוא טוב מספיק, מנוסח היטב, לא חוטא לאיזה סאבטקסט לא מוכר, לבין הזרימה הקלילה שלה - ובאמת, הבחורה מוכשרת כמו שדה - רק מגבירים את התסכול. אבל אתה צודק, זו באמת הדרך הטובה ביותר ללמוד.
 

22ק ו ס ם

New member
התיזכול מובן אבל לא מוצדק

את עורכת השוואה לא נכונה למי שאנגלית היא שפת אמה (שלא לדבר על זה שהיא סטודנטית וכו'). תשווי את עצמך לעולים חדשים שמנסים לכתוב בעברית ואיך זה נשמע או נקרא. האנגלית שלך לא פחות טובה מהעברית שלהם. בנוסף, את לא מסתכלת עליהם באותה צורה כמו שאת מסתכלת על ישראלים שכותבים בשגיאות נוראיות אלא סביר שדווקא מעריכה את המאמצים שלהם. ככה רוב האנשים שכותבים באנגלית מסתכלים עלייך. אני קיבלתי הרבה מחמאות ועידודים עם השנים מאמריקאים ולא שהאנגלית שלי כל כך מבריקה. הם פשוט מכירים בקושי ומעריכים את זה.
 

Kalla

New member
לקרוא, לקרוא ושוב לקרוא.

ספרות, עיתונים, מאמרים, הכל וכמה שיותר.
 
תשמעי

נתנו לך כאן עצות מאוד טובות בשיטת "דיאטה זה סגנון חיים": לקרוא הרבה תכנים איכותיים, לתקשר עם אנשים דוברי אנגלית ברמה גבוהה, ולהיות חשופה לשפה כמה שיותר. אני מסכימה לגמרי עם כל העצות האלו, אבל ברמה הפרקטית הן לא תעזורנה לך כאן ועכשיו, אלא לכל היותר לאורך זמן. לכן שני הסנט שלי נוגעים יותר לרמת הפרקטיקום: 1. קודם כל, ככל שתכתבי יותר, זה יבוא יותר בקלות. כתיבה היא כישור שצריך לפתח, וכתיבה אקדמאית טובה היא בין היתר נגזרת של כתיבה טובה. לכן הייתי אפילו הולכת לרמה של יומן או בלוג יומי. לא בשביל שמישהו אחר יקרא, אלא בשביל שאת תפתחי את יכולת ההתבטאות החופשית שלך בכתב באנגלית. העובדה היא שאם תתחילי להרגיל את עצמך לחשוב באנגלית על דברים יומיומיים, תתגבש איזו נינוחות גם עם כתיבה ודיבור ברמה גבוהה יותר. ביטויים שאת אוספת מסביבך (מעצם החשיפה לאנגלית) אולי לא משתלבים עדיין בכתיבה האקדמית שלך, אבל הם יכולים להשתלב בטבעיות בכתיבה ספונטנית. אחרי זמן מה הם יתעצבו לדברים קצת אחרים, ויצאו, כמו בבלנדר, בצורה אחרת, שהיא לגמרי שלך. 2. אני חוזרת על שתי העצות שגזלתי מהמדריך לכתיבה אצלנו:
דעי מה את רוצה לכתוב (זה החלק הקשה)
תכתבי את זה כמה שיותר בפשטות (זה גם החלק הקשה) ואני מוסיפה עוד טיפ שלישי שאני מוצאת מאוד שימושי:
תתחייבי בפני עצמך שהגרסאות הראשונות הן רק טיוטות מה שאני בעצם מנסה לומר האא שנדיר שכתיבה קולחת באמת נכתבה באופן קולח. אלו שני דברים מאוד שונים, וחשוב להבדיל בינהם. הצעד הראשון הוא מחשבה קולחת וקוהרנטית. לכל דבר שאת באה לכתוב, לפרק ליחידות בסיסיות מה את מנסה לומר ואיך מה שאמרת הרגע מתקשר לדבר הבא שאת הולכת לומר. תוכן שנקרא היטב הוא כזה בו המעברים המחשבתיים האלו רציפים וברורים, כאילו את לוקחת את הקורא ביד כמו ילד קטן. את החלק הזה את יכולה לכתוב בשפה הטבעית שלך, כי מה שחשוב הוא הבהירות המחשבתית. הצעד השני הוא לכתוב את הדברים באנגלית בלי לדאוג יותר מדי לאיך זה יוצא. ממש ברמת איך שהיית כותבת לכל היותר רשימת מכולת באנגלית. והצעד השלישי הוא לקרוא את מה שכתבת באנגלית ולכתוב את זה באופן שהוא טבעי יותר לדוברי אנגלית. אחרי ששינית, תעזבי את זה ותלכי לעשות משהו אחר, ותחזרי לזה אחר כך כדי לשפץ שוב. בשיא הרצינות, אחד הדברים שהכי קשה לי איתם הוא להתמודד עם העובדה שהפעם הראשונה שעושים משהו בהכרח תהיה לא משהו. איך אפשר לכתוב משהו מאפס בצורה מעולה, ומי שיגיד לך אחרת משקר. אנשים שכותבים היטב יכולים לכתוב בסדר בגרסא ראשונה, אבל את יכולה להקיף את העולם פעמיים לפני שמי מהאנשים האלו יצהיר שהפעם הראשונה היא גם הכי טובה. היא אולי טובה לרעיונות, להבזק של ניסוח חריף, אבל זה שייך הרבה יותר לצעד הראשון, לזרימה הטובה של העברת הרעיון. לכאורה, זה נשמע כאילו ככה זה יקח יותר זמן מלכתוב את הכל כמו שצריך פעם אחת ודי, אבל מה שאני מנסה לומר הוא שהמחשבה הזו טומנת לך פח: את לא תשיגי את הבהירות הקולחת שאת מחפשת על החבטה הראשונה, בטח לא כשאת מנסה להעביר רעיון מורכב שלוקח יותר משתיים שלוש פסקאות. זה שקול לציור של תמונה: בהתחלה הכל אמורפי ונראה כמו ציור בכתמים. אחר כך נוספת עוד חדות, נוספים עוד פרטים.
 
למעלה