מה הלאה?
אנחנו התחלנו בירושלים. היתה לנו bera בגיל חודש, ואח"כ בגיל ארבע חודשים בסדציה, מכיוון שאמרו שהאוזן עוד מתפתחת, יש עניינים עם נוזלים וכו'. מיד לאחר הבדיקה השניה, בה התגלה ליקוי חמור עד עמוק בשתי האוזניים, התחלנו ללכת למיחא וקיבלנו מכשירי שמיעה בהשאלה. לצורך מכשירי השמיעה יש צורך לעשות אוזניה במכון שמיעה.
מה שקורה אח"כ זה מעקב שמיעה, ועבודה מתמשכת של לחשוף את התינוק לכמה שיותר צלילים ומילים. בעקרון זה לעשות מה שכל הורה עושה עם התינוק בגילאים האלה, אבל הרבה יותר.
בגיל עשרה חודשים הבת שלי התחילה ללכת למעון של מיחא שמותאם לילדים לקויי שמיעה. היא מסיימת שם עכשיו אחרי שלוש שנים.
בגיל שנה ושלושה חודשים חלה לה ירידה נוספת בשמיעה (שנתפסה על ידי מעקב השמיעה) ואז כעבור שלושה חודשים עברנו ניתוח שתל דו צדי.
כמו שאת מבינה המקרה שלנו הוא יותר חמור משלך - אולם כיום לילדה שלי יש שפה מעל הממוצע לגילה (לילדים שומעים) ואנשים פשוט לא מאמינים לי שהיא חרשת.
אני כאמור לא מכירה ממש את עניין הלקות החד צדדית, ולא ברור לי גם כמה הלקות שלו חמורה. אם היא קלה - יתכן שפשוט יש לו נוזלים - ואז יש צורך במעקב, לפעמים נותנים תרופות מייבשות, ולפעמים עושים ניתוח כפתורים (ניתוחון מאוד פשוט). זה נעשה אצל רופא אאג, אבל כזה שמתמחה בילדים - זיהוי נוזלים באוזניים זה לא משהו שכל רופא אאג יודע לעשות.
אני לא מכירה במרכז יותר מידי, אבל שמעתי דברים טובים על תל השומר. אנחנו מטופלים עכשיו בשניידר (שם עשינו ניתוח שתל) ואנחנו מאוד מרוצים מהצוות האודיולוגי שם.
תקבעי תור במיחא תל אביב והם אמורים לדעת לתת לך את כל המידע - מה צריך לקרות, המלצות וכו'. הם מאוד קשורים לשניידר בעקרון, כי מנהלת חטיבת הגיל הרך עובדת בשניידר בתור אודיולוגית.
הזמן קריטי - אבל אם יקח לך מעט זמן זה לא סוף העולם. את ממש בתחילת הדרך ועוד מוקדם.
