תוספת לאתגר הבא של הקוד הפתוח

תוספת לאתגר הבא של הקוד הפתוח

משהו שחשבתי עליו רק לאחר המאמר. ידע הוא חלק קבוע מכל ייצור של כל דבר - חומרי או לא חומרי. ידע הוא חלק קבוע בייצור, אבל הוא לא תלוי בכמות שמיוצרת. ייצור של כל כפית או רדיו או נסיעה במונית דורש: השקעה של זמן, מידע, עבודה, אנרגיה, חומרים וכו' פר מוצר (או שרות)! כל כפית או רדיו או כל מוצר אחר, וכל שרות דורשים השקעה של אנרגיה ושל עבודה וזמן - אבל כמות המידע שהשוקע במתן מוצר אינה תלויה בכמות המוצרים שנמכרה - אפשר לייצר 10 כפות או 1000000 כפות עם אותה כמות של ידע ראשוני- במובן הזה התאוריה כלכלית כבר דנה בנושא והחליטה שמוצרים שניתן לספק אותם למישהו ללא שמישהו אחר יפגע יקראו מוצר ציבורי. מוצר כזה אם הוא נמכר בשוק יוצר מצב תת אופטימילי. שכן כל מחיר שהציבור משלם עליו גבוה למעשה מה"מחיר השולי" של הייצור - שהוא למעשה אפס - מתן שרות לאוניה נוספת על ידי מגדולר אינה מוסיפה עלות לאותו מגדלור - עולה לתחזק אותו אותו דבר, אם הוא משרת 10 אוניות או 1000 אוניות ביום. ולכן לא כדאי לנהל את הידע על ידי השוק - הפתרון שיתקבל הוא "תת אופטימילי" אם משתמשים בהגיון הנאו קלאסי, או במילים אחרות - החברה משלמת מחיר יקר מידי על מרכיב הידע במוצרים ושרותים. מה הפתרון לכך? לדעתי הפתרון הוא שמי שמייצר ידע יתפרנס (כלומר יענה על הצרכים הקיומיים שלו) מדבר אחר , ובזמן הפנוי שלו הוא ייצר ידע לטובת המין האנושי. זה נראה לי הפתרון הטוב ביותר שיבטיח ייצור ידע באפיקים הבריאים ביותר האפשריים. עד כמה שאני יודע זה הבסיס לתנועת הקוד הפתוח \ תוכנה חופשית. אבל את הבסיס הזה ניתן להרחיב לכלל הידע הנדרש כדי לייצר מוצרים ושרותים.
 

דור לוי

New member
שכחתי לספר כאן

אתמול היה יום עיון של לשכת מנתחי מערכות בנושא שיקולי חומרה בעידן הקוד הפתוח.
 
תוכנה חופשית לדוגמא

חלק המאנשים מתקשה להבין מה הקשר בין תוכנה חופשית לבין הקלה על בעיות חברתיות כלכליות אז אני חושב שהנה דוגמא אחת: פרוייקט כנרת http://www.linux-kinneret.org/ גנו/לינוקס כנרת הינה מערכת הפעלה ומגוון יישומים המסופקים בערכה אחת ונוחה להפעלה ולשימוש (תקליטור). המערכת אינה מחייבת התקנה ו/או הגדרות מסובכות, ומכילה זיהוי חומרה אוטומטי, אשף התחברות קלה לאינטרנט ומגוון יישומים עשיר ואיכותי וכן תמיכה מקסימלית בעברית (ובעתיד בשפות נוספות). בין היישומים המסופקים בתקליטור ניתן למנות יישומים משרדיים (מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, עורך מצגות ועוד), יישומי אינטרנט (דפדפן, דוא"ל, מסרים מיידיים, צ'אט ועוד), יישומי מולטימדיה (נגינת שירים, צפיה בסרטים, עריכת תמונות ועוד) וכן מגוון משחקים. גנו/לינוקס כנרת מיועדת בראש ובראשונה לתלמידים במערכת החינוך הישראלית, ולכן היא כוללת מגוון לומדות, עזרי לימוד וסביבות פיתוח הנדרשות במהלך שנות הלימוד. המערכת ניתנת להורדה חופשית (ובחינם) מהאינטרנט. מטרות הפרוייקט הן מתן הזדמנות שווה לתלמידים מכל האוכלוסיה בחינוך הטכנולוגי, הצגת אלטרנטיבה חופשית ואיכותית למערכת ההפעלה ולתוכנות הקנייניות בהן משתמש התלמיד בעת לימודיו וכן קידום תנועות התוכנה החופשית והקוד הפתוח בישראל. והנה עוד משהו קצת יותר שורשי http://oneab.net/talks/aic.html שהוא בעצמו דוגמא לתוכנה שאמורה להחליף מצגת פאוור פויינט במשהו קצת פחות כבד וקצת יותר זול.
 
ועוד משהו

כשאני אומר ידע שמשמש לייצור אני כולל גם ידע שנדרש ללוגיסטיקה של הייצור, הפצה של המוצר , ידע על העלויות של המוצר (או שמזה מדובר כבר במידע שמתשנה כל הזמן?), וכמובן איך ניתן לקשר בין מידע על כמות , איכות, מחיר , ספקים וקונים. כיום מידע רב נאגר אצל מנהלים מקצועיים, או פירמות - מידע על המוצר מוסתר מהצרכנים. הצרכנים לא יודעים את טיב המוצר ואין מי שיערוב להם מלבד "שמה הטוב" של הפירמה (במקרה הטוב, במצב שבו אין מניפולציות). מידע על הצרכנים מוסתר מהיצרנים על ידי רשתות שיווק - שמונעות מיצרנים רבים גישה ישירה אל הצרכנים. כל המידע הזה יכול בעקרון להיות מונח באפיקים של מימד ציבורי (בעלי חשיפה לכולם או רק לחתכים מסויימים של משתמשים), על גבי הרשת - כך שהמחיר של המידע ירד מתוך מחיר המוצרים הרגילים (כמו כפית, גרביים או אפונה) וכתוצאה מכך מחירם ירד משמעותית.
 
למעלה