תזכורת לעצמי:

[מאי יולי]

תזכורת לעצמי:

לדחות דברים לרגע האחרון האפשרי זה איכס.

 

[רחוב האגס 1]

זה מה שגם אני צריך... תזכורת כזאת

 

[מוגג]

תזכורת בעייתית.

כי מרכזה "לדחות דברים לרגע האחרון".

אולי עדיף "לא לדחות דברים לרגע האחרון" ?
לא. זה גם נותן משקל רב לדחייה.

בעצם התזכורת צריכה להיות "לבצע מטלות בהקדם האפשרי".

 

[netab02]

אבל אז אי אפשר יהיה לכתוב "איכס"

והמילה "איכס" מאוד חשובה כאן, כי היא מבטאת את הרגשות המתלוות לסיטואציה.

 

[מאי יולי]

טוב, תמיד אפשר

"לבצע מטלות בהקדם האפשרי, אחרת עלול להיות איכס לגמרי". בכל מקרה, אני לא בטוחה שסמנטיקה תעזור כאן...

 

[מוגג]

הסמנטיקה מביעה גישה

לא תמיד החלפת הביטוי עוזרת להחלפת גישה,
אך התמקדות בהיבט השלילי (דחיינות) עלולה לקבע אותו כגורם מרכזי המשפיע על ההתנהגות, וככל שמנסים להימנע ממנו כך הוא חוזר ומשתלט.
אם לא מתמקדים בהיבט החיובי (הקדמת המטלה) התודעה נתפסת לשלילה (דחיינות דוחה) ומאשרת את קיומה (אני דחיינית, זה באופי שלי, זה לא שאני לא רוצה לשנות את זה אבל זה קיים וכו').
שינון מנטרה הפוכה נראה כמלאכותי, אבל הוא מאפשר התרחקות מהשלילי, התמקדות בפעולה שאפשר לעשותה, בלי להבטיח שינוי מוחלט של האופי (אני אעשה את זה היום, כי כך קבעתי. זה עדיין לא אומר שוויתרתי על הדחיינות שקיימת בי).

 

[צימעס]

מסכימה מאוד.

מאיפה לך זה? לא ראיתי אותך חושב ככה בעבר.

 

[מוגג]

אניודע את זה בתיאוריה

לא תמיד מיישם.

 

[תרנגולת ערומה]

זה לא בדיוק עניין של סמנטיקה.

תזכורת לעצמך צריכה להיות הוראה לביצוע, לא הוראה לאי ביצוע.

כמו שאת לא כותבת לעצמך תזכורת בפלאפון כל יום "היום אין לי תור לרופא שיניים". רק ביום שיש לך תור "היום יש לי תור לרופא שיניים".

(זאת בהנחה שבעבר רשמת לעצמך "לקבוע תור לרופא שיניים")

 

[מוגג]

כתבתי

אבל דחיתי את העניין לרגע האחרון.

(מצחיק {בקושי}: קבעתי לי תור לרופא מומחה ומתברר שזה יוצא ביום הזכרון. עכשיו אני לא אשכח).

 

[תרנגולת ערומה]

אני ובתי עמדנו אתמול בצפירה

יחד עם רופאת השיניים.

 

[יעל ניסן]

למה לא?

גם לכתוב שלבצע דברים בהקדם האפשרי זה איכס
אבל איכס אחר

תכלס לבצע דברים שלא בא לעשות זה איכס בלי קשר למתי מבצעים אותם.

 

[תרנגולת ערומה]

סור מרע

ועשה טוב.