תחמיד כיתה א שלא רוצה להכין שיעורי בית

מוש31

New member
תחמיד כיתה א שלא רוצה להכין שיעורי בית

אני מורה פרטית לילדה בכיתה ו' (אין לי ילדים). לאחרונה אמה פונה אלי בבקשת עזרה לגבי בנה אשר לומד בכיתה א'. הילד מסרב להכין שיעורי בית. אין רקע של לקויות למידה, גם מבחינת הגיל - הילד גבולי- יליד ספטמבר. יש פעמים שהוא יושב ומכין את שיעורי הבית ללא קושי ומשיב נכון על השאלות. לטענתה, בכל יום מתקיים ריטואל של "אני לא רוצה ולא מתחשק לי, שבי איתי "וכו'... בגלל עומס של האמא, היא משלמת למשהי שתגיע הביתה ותכין עם הילד את שיעורי הבית, אמרתי לאמא שיש אפשרות שהוא דווקא מחפש את קרבתה ורוצה שהיא תשב איתו ולא הבחורה שמגיעה הביתה. העניין הוא שיש עוד תינוקת בבית כבת שנתיים, ועוד משימות ביתיות, והיא טוענת שהכנת שיעורי הבית פשוט נמרחת, והיא מעדיפה לבלות איתו שלא במסגרת שיעורי הבית שמייצרת מפגש שלילי בינהם. הטענה שהולכת וחוזרת היא שהוא פשוט לא רוצה להכין שיעורי בית. לי נראה שהילד עוד לא הסתגל לסטטוס החדש שלו כתלמיד וקשה לו עם השינוי. מעבר לכך שהוא מחפש את קרבתה של אימו. העניין הוא שהילד צריך להכין את שיעורי הבית. אשמח לשמוע כיוונים ורעיונות
 
מאוד מתחברת למה שאת רואה

ילד בכיתה א' עדיין לא ממש מבין את החשיבות או אי חשיבות הפרקטית של הכנת ש"ב - אבל הוא מבין היטב מהם הכפתורים העסיסיים שניתן ללחוץ עלהם אצל אמא כדי לקבל את מה שהוא מחפש...כנראה קצת תשומת לב. ועל כן, הייתי ממליצה לאמא ממש להניח את עניין שיעורי הבית לגמרי ולהתרכז בילד מבלי להזכיר את הנושא. ש"ב צריכים להיכנס לאט לאט לשגרה וכיתה א' היא רק ההתחלה.
 

מוש31

New member
העניין הוא שהילד מקבל המון מטלות

ברור לי שיש אפשרות שאם, כדבריך, האמא תניח לשיעורי הבית ותחלוק עם הילד זמן איכות זה יכול לנטרל את האפשרות שהוא ישתמש בשיעורי הבית כמניפולציה לקרבה. עם זאת הילד מגיע הביתה עם המוןןןןן מטלות שאורכות זמן גם לילד הממוצע. ומה לעשות שבית הספר לא ממש מאפשר להכנס לאט לאט- יש דרישות, עבודות הגשה וכיו"ב (חשוב לציין- המטלות הן לא נגררות מהכיתה אלא ש"ב בהגדרה). בכל שיחה איתה עולה לי המחשבה- לעזאזל - שלא יכין. אבל מה המסר שהילד מקבל? המורה לא בהכרח תקבל את הגישה.
 
שהאמא תשלם למישהי שתכין

את מטלות הבית ובכך תפנה לעצמה זמן עם הילד. וכן, היא צריכה לשנות את הגישה שלה עבור הבן שלה ולא לחכות שהוא ישנה את הגישה שלו...
 

מוש31

New member
האם יחזיק לאורך זמן?

תודה על תשובתך, אך אם נבחן את העניין לאורך זמן- זה אומר שמידי יום האמא תצטרך להקצות שעתיים ויותר לשבת עם הילד למטרת הכנת שיעורי הבית. אחר כך היא תצטרך להתפנות לשני אחיו... איפה נשאר הזמן לפעילויות אחרות עם הילד? ברור שהילד מבקש את תשומת ליבה של האמא אבל אם יוצא שמהשעה ארבע- ארבע וחצי עד שש האמא צריכה לשבת עם הילד על הכנת שיעורי בית זה כבר מנטרל אותה.
 
קודם כל..

החישובים, אם בכלל, צריכים להיות של האמא ולא שלנו. שנית. הילד זועק לתשומת לב ומצא שהוא משיג אותה על ידי מריחת השיעורים. כשלאמא זה יפסיק להפריע והיא תיגש לעזור לו מתוך מקום של כייף וזמן איכות, הזמן עצמו יתקצר. ואם כרגע הקושי הוא בש"ב, אז לא בהכרח צריך לבצע פעילויות אחרות עם הילד. מי אמר שישיבה על ש"ב היא לא זמן איכות?
 
במקרה כזה חד משמעית

לפנות למורה ולשוחח איתה על העניין של כמות המטלות והזמן שזה לוקח לילד. כדאי גם להתעניין אצל הורים אחרים ולבדוק מה קורה. יכול להיות מצב שהמורה לא מבינה שיש כאן איזו הגזמה!!!!! אבל הילד לא צריך לסבול מהעניין הזה. (אני בכלל נגד ש"ב בגילאים האלו)
 
רוצה להציע זויות מבט נוספת.

במקום שקיים קושי ביחסים בין הורה לילד זה מקום של התמודדות וצמיחה. אם זמן שיעורי הבית זה המקום של הקושי ביחסים בין האמא לילד שלה, היא צריכה לנסות ולהתגבר על הקושי הזה ולא לברוח מהתמודדות (וכן, זה לא פשוט עם עוד שניים בבית). היא למעשה משדרת לבן שלה משהו כזה: "תשמע, כשקשה לך אני לא רוצה להיות בסביבה. אני מעדיפה להיות בזמן שלא קשה לך". אני לא באמת חושבת שהיא יכולה לבחור את הזמן. אם יש מפגש שלילי- צריך להתמודד איתו ולהפוך אותו למפגש חיובי. סביר להניחה שבזה שלבן שלה יש קושי, זה מציף לה קשיים שלה היו. אם הריטואל הוא קבוע, זה התפקיד של האמא לשבור אותו. כשהיא תחלית שהמפגש הוא לא שלילי, אז גם לילד יהיה קל יותר להתמודד עם ש"ב שלו. ודרך אגב, למה הילדה בכיתה ו' צריכה מורה פרטית?
 

מוש31

New member
תודה על התייחסותך

הילדה בכיתה ו' צריכה עזרה באנגלית. מתקשה בקריאה.עברה אבחון של לקויות למידה ונמצא קושי בקריאה. מנקודת המבט שלי אני רואה אמא "לחוצה" שרוצה שהכל יתקתק. היא עובדת עד 15:00 ונמצאת עם הילדים עד הערב. הבית חייב להיות "מתוקתק". מאוד אכפתית לגבי הלימודים של הילדים. היא יושבת עם הבן להכין את שיעורי הבית ולחוצה מהעובדה שזה אורך המון זמן. מתארת מצב שבו היא מתוסכלת בגלל הבן וספרה לי שהיא מגיעה למצבים של בכי. אומרת שהמורה נותנת המון שיעורי בית (יש עוד שתי אמהות שיצרו איתה קשר להתלונן שהמורה מעמיסה-שלא לדבר על משימה כמו "קרא סיפור וכתוב בקצרה מה מסופר"- מטלה לילד בכיתה א? ) היא מודעת לכך שהילד מחפש את קרבתה ואכן פנתה את העוזרת למשימות הבית והיא יושבת להכין איתו את השיעורים.
 
למעלה