ההודעה הראשונה של נילי,
פורסמה בפורום "קשת" שלום!!! אני עובדת כמטפלת בגיל הרך כ 15 שנים עם הפסקות בדרך. ילדים וחינוכם ומשפחה הם מהות חיי וזה בעיקר תחום עניני גם כשאני לא עובדת. לצערי המון מקומות עבודה בחורו לסלק אותי ולהשאיר מטפלת מתעללת למרות שהיה ידועה שהמטפלת היא מתעללת ואפילו ברמות חמורות ביותר. גם בתקופת לימודיי {קורס מטפלות לגיל הרך במעונות יום סוג 1'} ניתקלתי {בשלב הלימוד המעסי} במתפלות שמתעללות מילולית ופיזית ומשפילות את הילדים הרקים, גיל שנה וחצי עד שנתיים באופן בוטה ודוחה במיוחד אך כאשר כבר לא יחולתי להיתעפק ופתחתי את הפה העיפו אותי משם כאילו אני המטעללת שמימנה צריך להיזהר ואת המבחן עברתי לבסוף בגן אחר שהיה טיפה אחת יותר טוב כי שם """ רק צבטו את הילדים וישבו עליהם ותפסו אותם בכוח עד שירדמו וכינו אותם ואת הוריים בשמות""" כאשר מרכזת המגמה נזפה בי ואמרה "שהינה התעקשת והזהרתי!!! בחורה שתיפתח את הפה תעוף מהגן אנחנו לא שופטות אלה מתלמדות" וזה למרות שכל התקופה אחרי כול יום עבודה בגן הזה לא יחולתי להשאר עדישה ובקשתי מימנה שטתפל בעניין וכל מה שהיה לה לומר לי " שזה לא עניננו". חוץ מזה פניתי לכולבותק וסיפרתי בערך מה שאני מספרת כאן וגם הוספתי ואמרתי שאם אצתרך אני אתן את פירטי הגן כדיי שיוחלו לטפל בעניין אבל... שום דבר. גם עכשיו אני אומרת שאם יפנו אלי אני אשתף פעולה. בנוסף גם כשהיה לי גן וגם כשעבדתי כשחירה תמיד אמרתי והצעתי להורים לבוא "ולעקוב" אחרי {כמו שאמרת} בשעות לא שיגרתיות ולא כבועות כי זה מה שאני הייתי עושה עם ילדיי, אני חושבת שזוהיא חובתי ואחריותי הבלעדית אלו ילדיי שרציתי ואני אוהבת ולכן אני יעסה הכל כדיי לשמור שלא יקרה להם כל רע. ההורים כתגובה תמיד אמרו שזה לא יפה ואי אפשר לחשוש כל הזמן ובכולם והם בעבודה ועסוקים בעניינם והילד עסוק בענינו. לדעתי זה מסביר הכל ולכן בשנים האחרונות הפסקתי לדבר " ולעסות להורים את העבודה השחורה", לפי מה שאני רואה ויודעת ההורים יודעים ובוחרים לעצום עיניים. לסיכום: אני חושבת שההורים צריחים לצאת מהעדישות ולכחת אחריות על ילדהם והם אלו שצריחים לשמור עליהם ולדעוג להם כשהם בעבודה, בברכה, בסרט וכו'. אם תרצו תפנו אלי ואשמח לתת לכם פרטים על גנים בהם הילדים סובלים היתעללות יום יום. סליחה מראש, אני דיסלקטית ולכן תעויות הכתיב. בכבוד רב
