תמונה גרועה אבל אולי בכל זאת.....

[דיצהוחדוה]

תמונה גרועה אבל אולי בכל זאת.....

נראה לי שפירית ולא שפרירית.
אפשר לזהות סוג או מין?

 

[קרקל1]

לא ניתן לזהות

 

[דורון הירושלמי]

שפירית אדומה: נקבה צהובה במנוחה

 

[דורון הירושלמי]

עוד קצת על שפיריות...

הנקבות מזדווגות עם הזכרים באוויר תוך כדי תימרוני תעופה וחיזור כשבמהלכן הפראי לפעמים הם נשמעים כמו עטיפות צלופן מרשרשות...
יש שתי דרכים עיקריות לנקבות להטיל את ביציהן המופרות למים: בתעופה קרוב לפני המים תוך תנועות טיפוף של קצה הבטן על מתח פני המים ושחרור ביצה לגוף המים, הביצה תשקע ותבקע בהמשך. יש ונקבה תעוף ותטיל לבדה ויש והזכר התופס אותה ייגרר לפעילותה ויעופו יחדיו.
השיטה השניה היא שנקבה נאחזת בגבעול, ענף של צמח מים או בגזע עץ השקוע במים ותרד בהליכה למטה אל מתחת למים תוך כדי הטלת כל ביצה על אותו ענף בנפרד בהדבקתו למקום. כך תמשיך לפעמים עד לשקיעתה המוחלטת מתחת למים כדי להשלים את ההטלה. המשך יבוא...

 

[דורון הירושלמי]

המשך...

הזחלים הבוקעים מהביצים בתוך המים נקראים נימפות. נימפה של שפירן ענק (מין של שפירית-על המגיעה לגודל של 10-12 ס"מ) מגיעה לגודל 7-8 ס"מ. כשהן קטנות גופן משובץ בפסי שחור-לבן. נימפות של שפירית אדומה - שפירית נפוצה מאוד שזכריה אדומים בצבע דובדבן עד ארגמני והנקבות צהובות, קטנות בהרבה וגודלן 2-3 ס"מ. המשותף לכל נימפות השפיריות הוא "מסיכת הציד" שלהן: כשהן נתקלות בטרף מולן הן שולפות במהירות הברק מין זרוע ציד המקופלת מתחת לראשן התמים למראה. בקצה זרוע הציד הבנויה מצירים מתקפלים יש צבתות חזקות התופסות את הטרף ואוחזות בו כשהנימפה מעכלת את נוזליו ומשליכה את השאריות. המשך יבוא...

 

[דורון הירושלמי]

עוד המשך...

הנימפות הולכות לאיטן על פני צמחי מים, אבנים וכל גוף אחר. כשהן הולכות על הקרקעית בתוך הרפש הסוואתן מגיעה לשיאה: כשיעמדו לא ייראו. צבעיהן נעים בין חום, אפור, שחור ומנומר בגוונים שונים לפי הסביבה. כשיחרידו אותן מרבצן או בעת סכנה הן מזניקות את עצמן לגוף המים כמו סילון טורבו כתוצאה מסילון מים שהן פולטות כדי לברוח או לנוע במהירות לא צפויה. המשך עוד כמה שעות...

 

[דורון הירושלמי]

עוד קצת על שפיריות - ודי...

במשך חייהן בתוך המים הנימפות מתנשלות מספר פעמים וגדלות במימדי גופן עד לשלב שבו מתרחש שינוי צורה פנימי (מטמורפוזה) לצורת השפירית הבוגרת שתגיח ותחיה מחוץ למים כחרק מעופף הידוע לכולנו.
עם הגיע העת, מטפסות הנימפות מתוך המים על ענפים, עלים של צמחי מים המזדקרים אל מחוצה להם או על גזעי עצים השקועים במים ונעמדות לבסוף באויר החופשי לראשונה ולאחרונה בחייהן כנימפות. לפנות בוקר, בחסות החשיכה ולפני עלות השחר נבקע גבן באיזור הראש-חזה ומתוכו מתחילה להגיח החוצה השפירית הבוגרת בתנועות דחיפה החוצה ובאלכסון. זהו השלב הרגיש והפגיע ביותר בחיי השפירית שכן אין באפשרותה להתגונן בפני טורפים או לשנות משהו במצבה החדש והמתהווה. לכן הוא מתרחש בחסות החשיכה (כמו בארבה, פרפרים רבים ועוד המון מיני חרקים המשלימים גלגול - אבל חלקם עושים זאת גם באור יום!).
השפירית המגיחה נחלצת משרידי נשל הנימפה שהייתה ומטפסת מעט יותר למעלה. בשלב זה כנפיה מסמורטטות, מקופלות וקטנות. לאט לאט היא מפמפמת לתוכן גז או אויר וכך הן מזדקרות, מתיישרות וגדלות באופן משמעותי עד להגעתן לכושר תעופה. יש והתהליך קורה דווקא אחרי אור ראשון ובזריחה. תופעה יפה היא לראות במקוה מים בשעות הבוקר המוקדמות המוני שפיריות חדשות שזה עתה הגיחו כשהן עומדות ללא ניע על ענפים או צמחים ומתחממות בשמש הבוקר, מתרגלות לצורתן החדשה ואולי מקשיחות את כנפיהן הרכות מעט עדיין.
או אז יתחילו את חייהן הבוגרים. הן ציידות מופלאות: נעמדות על ענף או צמח זקור, סורקות את הסביבה עם עיניהן הענקיות (בהשוואה לגודל ראשן) ואז עפות כחץ שלוח - תופסות חרק במעופו (לא תמיד מצליחות...) ושבות לאותו ענף כדי לטרפו עד תום.
הן מעופפות מהמעולות שבעולם החרקים עם יכולת תימרון ועמידה באויר כל כך מפותחת - שההליקופטרים נוצרו בהתבסס על מחקר מעמיק של ניתוח זויות כנפיהן כדי לתמרן כל כך טוב.
השפירית האדומה נפוצה מאוד, ישנה השפירית הכחולה עם צבע כחול-אפור מאובק למראה. מי שמתהלך בדרכי עפר סביב בריכות דגים למשל יראה המוני שפיריות שקופות כנפיים עם כתם חום עד שחור בשליש האחרון של כל כנף - הן מתרוממות לתעופה קצרה עם התקרבות האדם ונוחתות בהמשך, מין מעקב שכזה... לא סתם שמן הוא שפירית הדרכים. השפירן הקיסרי הוא המין הגדול ביותר, אבל ישנם עוד המון מינים.

 

[דיצהוחדוה]

תשמע- אתה משהו....

 

[דורון הירושלמי]

מה?? לא שומע! אפשר בשפת הסימנים? אני לא משהו בכלל. הטבע משהו

וכמה שיותר מעמיקים יותר מגלים. לא הזכרתי את צורות העורקים המופלאות שעל כנפי השפיריות ושל החרקים למיניהם בכלל.
ויש עוד כל כך הרבה מעבר לכך. חיים שלמים וארוכים לא יספיקו אפילו למיליונית מעולם הטבע.
בינתיים אני מסתפק במה שאני רואה ומתעד (לדורות הרחוקים - 100-150 שנה

) וזה לא מעט בכלל. חיים די מרתקים (ובודדים)
תמשיכי לשאול שאלות ואמשיך לענות כמיטב יכולתי. לעונג הוא לי!

 

[דורון הירושלמי]

משהו שרציתי שתשמעי

את חדשה בתפוז - אולי לא שמת לב שיש אצלך מעטפת מסרים למעלה בראש העמוד.
תבדקי

 

[בועז רענן]

שפירית אדומה שצילמתי בשבוע שעבר ברמת הגולן

 

[דורון הירושלמי]

יפה! תודה על ההמחשה המלבבת

 

[קרקל1]

לא שפירית אדומה

 

[דורון הירושלמי]

לפי מה אתה קובע?