ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותיות
אפריל 19, 2021לילך הברמן היא מאיירת בוגרת ויצ”ו חיפה ובעלת סטודיו לעיצוב גרפי. לאחרונה ראה אור ספר שירי הפעוטות באיורה “צעד קט” מאת איריס אליה כהן (הוצאת “פעם”). הברמן היא המאיירת השלושים ושמונה בפינת “תמונת פרופיל”, שמטרתה היכרות עם מאיירים מבטיחים ומקוריים שספר הביכורים שלהם ראה אור לאחרונה. פינה זו מהווה פלטפורמה לחשיפה של המאיירים וסגנונם, ומאפשרת הצצה לכישרונות חדשים בקרב המאיירים והמאיירות בארץ.
כריכת הספר (יח”צ)
היי לילך, ספרי קצת על עצמך. כיצד קיבלת את עבודת האיור לספר?
תודה על ההזמנה, היא שימחה אותי מאוד! לאחר שסיימתי את לימודי התואר בתקשורת חזותית במכללת ויצ”ו בחיפה, התמקדתי מקצועית דווקא בעיצוב גרפי. לאחר שנולדה איילה, בתי הבכורה, חיפשתי דרך לבטא את הקסם הזה שנפל בחלקי, והתחלתי לאייר על גבי צילומים שלה, כלומר של איילה. ממש במקרה נתקלה בעבודות האלו איריס אליה כהן, שאנחנו מכירות כבר שנים (עבדנו יחד על ספריה “מכתוב” ו”דושינקא” והייתה לי גם הזכות לאייר ולעצב את כריכת ספרה “שחרחורת”), ותוך יום-יומיים היא התחילה לשלוח לי שירים קצרים שכתבה בהשראתם. זאת הייתה, למעשה, הגרסה הראשונה של “צעד קט”. (בגלגול הראשון שלו קראנו לו “שִׁירלִיפּוּטִים”)
האם גיבשת סגנון וטכניקה עמם את ניגשת לעבודה?
כן, בהחלט. בהתחלה עבדנו עם האיורים המקוריים שאיריס ראתה ואהבה, אבל כשנכנסה לתמונה ורד אמר, העורכת של הספר, נדבקנו בהתלהבות בחזון שהיא הביאה אתה, להתכתב עם ספרי הילדות הישנים שעליהם גדלנו וליצור ספר בעל אווירה נוסטלגית, והחלטנו לשנות את הקונספט. בשלב הזה חזרתי, פשוטו כמשמעו, אל ארון הספרים הפרטי שלי בבית הוריי, וחיפשתי בו את ההשראה לחזון החדש. היה לי חשוב להתחבר לספרים המקומיים ולמאיירים ישראלים. לשמחתי – לשמחת שלושתינו למעשה – רוב התגובות על הספר דיברו על הגעגוע הזה, החמקמק, הנוסטלגי, שהספר מצליח לעורר. זה אושר גדול.
אילו ספרים אהבת בילדותך, והאם היה ספר שהשפיע עלייך או זכור לך במיוחד?
שאלה נפלאה, כי עד היום אני שומרת בקנאות על העותק שלי של “יפתח המלוכלך” מאת היינריך הופמן. מסיבות מובנות הספר פחות פופולארי בימים אלה, אבל אני שומרת לו אמונים. אני ממש זוכרת שהייתי מדפדפת בו שעות רק בזכות האיורים. הוא כבש אותי הרבה לפני שלמדתי לקרוא. האיורים – נהדרים ומחרידים בו זמנית – צרובים בזכרוני, וברור שכבר לא יישכחו ממני אף פעם. גם את האיורים של “צפרדי וקרפד” של ארנולד לובל ואת של “מעשה בארבעה מנגנים” של מרסל פייר וברניס מאירס אני מאוד אוהבת. אני חושבת שאלה הספרים שנטעו בי את החלום לאייר יום אחד ספר ילדים בעצמי ולהיות משמעותית כל כך עבור עיניים ודמיון של ילדים אחרים.
מתוך “צפרדי וקרפדי” (איור: ארנולד לובל)
ספרי על תהליך העבודה על הספר “צעד קט”.
תהליך העבודה היה מרתק. אחת לשבוע נפגשנו (בזום, כמובן, כיאה לשנת קורונה) והצגתי את התקדמות העבודה שלי. בפגישות הראשונות, לאחר שהחלטנו על הקונספט החדש, ניסינו להחליט כיצד נציג כל שיר ושיר. זה היה לא פשוט, ואפילו באמצע התהליך החלטתי לחזור על עקביי ולתקן הכול (בזכות עזרתה המופלאה של מיכל מגן, המעצבת המצויינת) כי קצת הלכתי לאיבוד. דינמיקת העבודה שלנו – איריס, ורד ואני – הייתה מצוינת. היה מאוד נוח לעבוד בשלישיה, והיה קל לדייק מה עובד יותר ומה דורש שיפור. היה ברור לשלושתינו שאנחנו לא נתפשר על אף משיכת מכחול עד שנגיע לתוצאה נהדרת בעיני כולנו, וכך היה.
סקיצות לספר ואיור סופי
סקיצה לספר ואיור סופי
סקיצה לספר ואיור סופי
מה היה האתגר המשמעותי ביותר בעבודה על הספר?
ככל שמדובר בצביעה ובצבעים, לקח לי הרבה זמן להגיע להרמוניה שאליה שאפתי, כזו שתהיה מאוזנת לאורך הספר אבל במקביל גם תתפתח ותתחדש, תהיה רב-גונית אבל לא צעקנית ומוגזמת. בנוסף, היה לי חשוב לשמור על הרכות המתבקשת מספר לפעוטות, לדעתי. מאותה סיבה, השתדלתי לפענח את נקודת המבט הילדית. למרות אגו האמנית שבי, השתדלתי לא להתחכם יתר על המידה, לא לעבוד בזויות יוצאות דופן או בתאורה דרמטית, שכן הלקוח שלי הוא הצעיר שבצעירים, ורציתי שיהיה לו קל להכיל את האיור. ועם זאת, לנסות לחדש, לעניין ולהביא ערך מוסף לשירים, ולא לאייר אותם כפשוטם.
איור מתוך הספר
איור מתוך הספר
איור מתוך הספר
אנא בחרי איור אחד מהספר, שהוא משמעותי במיוחד עבורך, וספרי לנו מדוע.
מאחורי כל איור בספר יש סיפור שלם, אבל בחרתי בעמוד האחרון, בעיקר כי הוא יוצא דופן. הוא היחיד בספר שקיבל צבע מקצה לקצה, כהומאז’ ל”ויהי ערב” של פניה ברנשטיין וחיים האוזמן. בנוסף, הפיג’מה של הילדה גזורה מבד הפיג’מה של גדי מ”שמוליק קיפוד” של ט.כרמי ושושנה היימן, על הכרית נחה עייפה “בובה זהבה” של מרים ילן שטקליס, ועל מדף הספרים בצד יוכלו חדי העין להבחין ב”בוא אליי פרפר נחמד”, “גן גורים” ו”הכבש השישה עשר”.
איור מתוך הספר
הפיג’מה המקורית מתוך “שמוליקיפוד” מאת כוש (איור: כוש)
זהו ספר שירה לילדים, ולכן צריך על האיור לתפקד כיחידה עצמאית לכל שיר וגם ליצור נרטיב ויזואלי כללי ליצירת הרמוניה. כיצד התמודדת עם הכרח זה ואילו פתרונות מצאת לכך?
במהלך העבודה המשותפת לקחנו כמה החלטות חשובות, בעיני, על כל פנים. קודם כל, התייחסנו לאיורים כחלק שלא נופל בחשיבותו מהשירים. שנית, באיורים עצמם תמיד מתרחש סיפור משנה. השירים מתארים רגעים מחיי היום-יום של כל פעוט ופעוטה – מגפיים חדשים, בריכה בחצר, טיול ברחוב ועוד. באמצעות האיורים “ליהקנו” את השחקנים הראשיים, כלומר, את הדמויות המרכזיות שמלוות את כל השירים. האחת: פעוטה מתולתלת. השני: אחיה, שקטן ממנה בשנתיים בערך. מערכת היחסים בין השניים מופיעה לאורך כל הספר. השניים משחקים יחד, שותלים גינה יחד, יוצאים ליום כיף, עוזרים זה לזה וכמובן, איך לא, גם רבים.
בתור אמא צעירה לאחות ואח, דומים, ולא במקרה, היה לי חשוב לתת במה למערכת היחסים הזאת, כמשאלת לב לילדים שלי. דרך האיורים שיקפתי את הביחד ואת הנפרדות של כל אחד מהם. ההורים – שניהם, תמיד מחוץ לתחום. חברים הולכים על ארבע ואחרים, יש להם למכביר: חתול, שפן, ועוד, וכאמור, בת דמותה של בובה זהבה.
איור מתוך הספר
אלו מאיירים וספרים את אוהבת מהתקופה האחרונה, מי משפיע עלייך?
אני מושפעת מאוד מפסקל קמפיון. באיורים שלו אני מרגישה את הזמן עוצר מלכת, והוא יודע לייצר אווירה בעזרת אור באופן מדהים. בנוסף אני אוהבת מאוד את Geneviève Godbout שיש לה עבודות צבעי עיפרון מדהימות ועיצוב דמויות נהדר.
איור מאת Pascal Campion
איור מאת Genevieve Goudbout
האם את עובדת על פרויקטים איוריים אחרים שברצונך לספר עליהם?
אני עובדת על כמה פרוייקטים מעניינים כרגע, את רובם אני עדיין עוד לא יכולה לפרסם. ובכל זאת אשתף את הקוראים בפרויקט שעשיתי “למגרה”. כשהבת הבכורה שלי רצתה שאקרא לה שוב ושוב את ספר הילדות האלמותי “מיץ פטל”, שאת האיורים שלו היא לא אהבה, (“למה לאריה יש שני זנבות, אמא?”), בחרתי לעשות לו חידוש. התוצאה צבעונית ונעימה בעיניי, וגם שונה מאוד מ”צעד קט”.
מתוך החידוש של הברמן ל”מיץ פטל”
מתוך החידוש של הברמן ל”מיץ פטל”
מהו פרויקט החלומות שלך?
אז זהו, שבדיוק סיימתי אותו! (“צעד קט”!) אני בטוחה שבעוד זמן מה יוולד לו חלום חדש.
הפנקס-כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים