trigotrigo
New member
תמיכה כפויה
יש לי חבר טוב, שלמיטב הבנתי, די גוסס. יש לו מחלה מסוימת כבר כמה שנים, שאין לה תרופה, אבל לא מנעה ממנו אורח חיים "נורמלי" ביומיום (חוץ מזה שהוא לא מתגייס ועוד כמה דברים). לפני שבועיים היא התפרצה, והוא עדיין לא מתאשפז בבית חולים, כי הוא די התייאש מכל הסיפור. אני ועוד חבר רוצים כבר שבוע לבקר אותו (מאז שגילינו), והוא הסכים בהתחלה, אבל מאז בכל פעם זה נדחה בגלל סיבה אחרת. אני חושב שאין לו מצברוח לראות אותנו או אף אחד אחר, הוא רק ישן במיטה כל הזמן, ושולח הודעה שלא נוכל להיפגש. העניין הוא, שבדיוק בגלל זה אנחנו רוצים לבקר אותו.. לעשות לו קצת טוב, להיות שם, אפילו סתם ככה, שירגיש שאנחנו קיימים לידו, אבל מצד שני אני לא רוצה להרגיש שאנחנו כופים את עצמנו עליו, אם הוא לא מרגיש ממש טוב בשביל להיפגש והוא נמנע מזה, אין טעם להכריח אותו, נכון? אז מה בכל זאת אפשר לעשות? לוותר? לבקר אותו כשהוא מתחת למצבה?
יש לי חבר טוב, שלמיטב הבנתי, די גוסס. יש לו מחלה מסוימת כבר כמה שנים, שאין לה תרופה, אבל לא מנעה ממנו אורח חיים "נורמלי" ביומיום (חוץ מזה שהוא לא מתגייס ועוד כמה דברים). לפני שבועיים היא התפרצה, והוא עדיין לא מתאשפז בבית חולים, כי הוא די התייאש מכל הסיפור. אני ועוד חבר רוצים כבר שבוע לבקר אותו (מאז שגילינו), והוא הסכים בהתחלה, אבל מאז בכל פעם זה נדחה בגלל סיבה אחרת. אני חושב שאין לו מצברוח לראות אותנו או אף אחד אחר, הוא רק ישן במיטה כל הזמן, ושולח הודעה שלא נוכל להיפגש. העניין הוא, שבדיוק בגלל זה אנחנו רוצים לבקר אותו.. לעשות לו קצת טוב, להיות שם, אפילו סתם ככה, שירגיש שאנחנו קיימים לידו, אבל מצד שני אני לא רוצה להרגיש שאנחנו כופים את עצמנו עליו, אם הוא לא מרגיש ממש טוב בשביל להיפגש והוא נמנע מזה, אין טעם להכריח אותו, נכון? אז מה בכל זאת אפשר לעשות? לוותר? לבקר אותו כשהוא מתחת למצבה?
