תנו לחיידקים לעשות את העבודה השחורה
מחקר מאודדדד מעניין(אותי לפחות). פרופ' רוזנברג מאוניברסיטת ת"א מצא חיידקים המסוגלים לפרק נפט! רק תחשבו על ההשלכות האקולוגיות של זה! אסונות טבע כמו טביעת המיכלית נפט בספרד...כל היצורים שנכחדים...ועכשיו מצאו פתרון! ועל ידי חומר טבעי(חיידקים) ולא ע"י דטרגנטים כמו שעשו פעם...והדטרגנטים עצמם הרבו את המערכת ההידרו אקולוגית. פשוט גאוני! הנה המאמר: "תנו לחיידקים לעשות את העבודה השחורה"/ יוג'ין רוזנברג התפתחות הטכנולוגיה במאה העשרים גרמה להגדלה משמעותית בצריכת הנפט בעולם. כמויות גדולות של נפט מופקות ממעבה האדמה ומשמשות כמקור אנרגיה וכחומר גלם ראשוני בעיקר בתעשיות כימיות. הנפט המופק, מועבר באמצעי תחבורה יבשתיים או ימיים ובצינורות ארוכים, לאזורים בהם הוא נצרך. כל שלב בטיפול, בהפקה, בהובלה ובשימוש בנפט, מועד לתקלות הגורמות לזיהום הסביבה. הזיהום הרב ביותר נוצר בעת הובלת הנפט בים, בחלקו עקב שפכי דלק מכלי שייט שונים, ובחלקו עקב שפיכה לים של מי הנטל המכילים עקבות נפט. נזקי הנפט ורעילותו נפט הנשפך לים מתפשט בו במהירות רבה ומכסה שטחים נרחבים תוך זמן קצר אך גם נסחף ונספג בחולות שבחופים. הנזק המיידי של זיהום זה הוא גרימת מותם של צמחים ובעלי חיים בשל המגע הפיזי עם הנפט השמנוני והדביק החודר לאיברי הנשימה ומונע קליטת חמצן. היצורים המתים נאכלים על ידי בעלי חיים וגם הם עלולים למות, שכן הנפט, שאינו מתערב עם נוזלי הגוף, אוטם את דפנות מערכת העיכול של האוכלים ומונע את ספיגת המזון במעיהם. במקרה של זיהום כבד בים נוצר מצב של שכבת נפט כהה הצפה על פני המים וכל היצורים שמתחתיה מתים. נוסף על כך, שקיעה של מקצת מרכיבי הנפט אל קרקעית הים גורמת להשמדה של רוב האורגניזמים השוכנים באזורים אלה. הנזקים לטווח הארוך של זיהום הנפט נגרמים בעיקר בשל נוכחות חומרים שאינם מתפרקים. חומרים אלה משבשים פעילויות של בעלי חיים כמו איתור טרף או בחירת בן זוג, ואף מצטברים במארג המזון ועלולים לגרום נזק לכל היצורים הניזונים ממזון שמקורו בים. מפרקים לנפט את הצורה עלייתה של מכלית נפט על שרטון מול חופי אנגליה בשנת 1967 וזיהום הים שהתרחש בעקבות אירוע זה גרם להאצת החיפושים אחר פתרון לבעיה. הטיפולים הכימיים שהוצעו כפתרון גרמו רק לפיזור הנפט, אך לא לפירוקו. היום, השיטה היעילה ביותר לפירוק נפט היא באמצעות חיידקים, שלהם יכולת לנצל את תרכובות הפחמן שבנפט כמקור להפקת אנרגיה. בישראל הובילו את המחקר בנושא פרופ' יוג'ין רוזנברג ודוד גוטניק מאוניברסיטת תל אביב שבודדו ממי הים מספר זנים של חיידקים אירוביים המסוגלים לפרק את הנפט והשתמשו בהם לניקוי מי הנטל של מכליות נפט. מדוע אין החיידקים בטבע מכלים במהירות שכבות נפט בים? כאמור מצויים בטבע חיידקים מפרקי נפט ואלה נפוצים בעיקר במי ים מזוהמים בנפט באופן קבוע. חיידקים אלה זקוקים ליסודות רבים ביניהם: מגנזיום, זרחן וחנקן. המגנזיום מצוי במי הים בכמויות מספיקות ואילו הזרחן והחנקן - כמויותיהם מוגבלות. פתרון למחסור זה הוצע על ידי החוקרים שפיתחו 'דשן' המכיל תרכובות חנקן וזרחן. הדשן נצמד לשכבת הנפט שעל פני המים ותרכובות הזרחן והחנקן שבו מנוצלות על ידי חיידקים מפרקי נפט. בעקבות זיהום נפט שאירע בחוף הים החולי באזור חיפה נבדקה בניסוי יעילות ה'דשן' כאמצעי לטיפול בזיהומים בחוף הים (ניסוי 1). בניסוי נאסף חול מזוהם בנפט משני אזורים שזוהמו במידה שונה, כלומר כמות הנפט לגרם חול בכל אזור הייתה שונה. החול שנאסף פוזר בשתי חלקות סמוכות: בחלקה א' היו 10.5 מ'ג תרכובות נפט לגרם חול ובחלקה ב' - 3 מ'ג תרכובות נפט לגרם חול. לחול שבכל אחת מהחלקות הוסיפו 'דשן' ותערובת חיידקים הנפוצים במי ים מזוהמים בנפט. הניסוי נערך בחודשים דצמבר – פברואר ובמשך תקופה זו טמפרטורת החול השתנתה לפי השינויים בטמפרטורת האוויר. שתי החלקות הושקו בכל יומיים ונחרשו פעמיים בשבוע כדי להעשיר את החול בלחות ובחמצן. בתום הניסוי נמצא כי כמות הנפט לגרם חול בכל אחת מחלקות הניסוי פחתה בצורה משמעותית בהשוואה לכמות ההתחלתית באותה חלקה. על פי תוצאות הניסוי הסיקו החוקרים כי הוספת דשן משפרת את יעילות פירוק הנפט באמצעות החיידקים. במחקרים אחרים נמצא כי למקצת מהמינים של חיידקים המפרקים נפט יש תכונה ייחודית והיא יכולתם ליצור ולהפריש לסביבתם חומרים הדומים לדטרגנט. חומרים אלה גורמים לפיזור השומנים שבנפט למספר רב של טיפות זעירות המתפזרות בשכבה המימית ויוצרות תחליב3. מצב זה גורם לכך שתהליך פירוק הנפט אותו מבצעים החיידקים יעיל יותר ואוכלוסיות החיידקים באזורים המזוהמים גדלות במהירות. יכולת הפירוק הביולוגי במחקרים נוספים נמצא כי באזורים שהזדהמו לראשונה בנפט, הנזק הסביבתי היה כבד ביותר והנפט נשאר בסביבה זמן ממושך בהשוואה לאזורים בהם התרחשו זיהומים חוזרים ונשנים. בכדי להבין תופעה זו ביצעו החוקרים ניסוי אחר (ניסוי 2) בו הוסיפו לחול מזוהם בנפט ''דשן'' ותערובת חיידקים הכוללת מגוון מייצג של אוכלוסיות חיידקים הנפוצים בים. החול המזוהם הושקה ונחרש באופן דומה למתואר בניסוי 1. החוקרים עקבו במשך חודש אחר שינויים בריכוז כלל החיידקים בחול מזוהם בנפט, בריכוז החיידקים מפרקי נפט ובכמות הנפט שנותרה בכל גרם חול.
מחקר מאודדדד מעניין(אותי לפחות). פרופ' רוזנברג מאוניברסיטת ת"א מצא חיידקים המסוגלים לפרק נפט! רק תחשבו על ההשלכות האקולוגיות של זה! אסונות טבע כמו טביעת המיכלית נפט בספרד...כל היצורים שנכחדים...ועכשיו מצאו פתרון! ועל ידי חומר טבעי(חיידקים) ולא ע"י דטרגנטים כמו שעשו פעם...והדטרגנטים עצמם הרבו את המערכת ההידרו אקולוגית. פשוט גאוני! הנה המאמר: "תנו לחיידקים לעשות את העבודה השחורה"/ יוג'ין רוזנברג התפתחות הטכנולוגיה במאה העשרים גרמה להגדלה משמעותית בצריכת הנפט בעולם. כמויות גדולות של נפט מופקות ממעבה האדמה ומשמשות כמקור אנרגיה וכחומר גלם ראשוני בעיקר בתעשיות כימיות. הנפט המופק, מועבר באמצעי תחבורה יבשתיים או ימיים ובצינורות ארוכים, לאזורים בהם הוא נצרך. כל שלב בטיפול, בהפקה, בהובלה ובשימוש בנפט, מועד לתקלות הגורמות לזיהום הסביבה. הזיהום הרב ביותר נוצר בעת הובלת הנפט בים, בחלקו עקב שפכי דלק מכלי שייט שונים, ובחלקו עקב שפיכה לים של מי הנטל המכילים עקבות נפט. נזקי הנפט ורעילותו נפט הנשפך לים מתפשט בו במהירות רבה ומכסה שטחים נרחבים תוך זמן קצר אך גם נסחף ונספג בחולות שבחופים. הנזק המיידי של זיהום זה הוא גרימת מותם של צמחים ובעלי חיים בשל המגע הפיזי עם הנפט השמנוני והדביק החודר לאיברי הנשימה ומונע קליטת חמצן. היצורים המתים נאכלים על ידי בעלי חיים וגם הם עלולים למות, שכן הנפט, שאינו מתערב עם נוזלי הגוף, אוטם את דפנות מערכת העיכול של האוכלים ומונע את ספיגת המזון במעיהם. במקרה של זיהום כבד בים נוצר מצב של שכבת נפט כהה הצפה על פני המים וכל היצורים שמתחתיה מתים. נוסף על כך, שקיעה של מקצת מרכיבי הנפט אל קרקעית הים גורמת להשמדה של רוב האורגניזמים השוכנים באזורים אלה. הנזקים לטווח הארוך של זיהום הנפט נגרמים בעיקר בשל נוכחות חומרים שאינם מתפרקים. חומרים אלה משבשים פעילויות של בעלי חיים כמו איתור טרף או בחירת בן זוג, ואף מצטברים במארג המזון ועלולים לגרום נזק לכל היצורים הניזונים ממזון שמקורו בים. מפרקים לנפט את הצורה עלייתה של מכלית נפט על שרטון מול חופי אנגליה בשנת 1967 וזיהום הים שהתרחש בעקבות אירוע זה גרם להאצת החיפושים אחר פתרון לבעיה. הטיפולים הכימיים שהוצעו כפתרון גרמו רק לפיזור הנפט, אך לא לפירוקו. היום, השיטה היעילה ביותר לפירוק נפט היא באמצעות חיידקים, שלהם יכולת לנצל את תרכובות הפחמן שבנפט כמקור להפקת אנרגיה. בישראל הובילו את המחקר בנושא פרופ' יוג'ין רוזנברג ודוד גוטניק מאוניברסיטת תל אביב שבודדו ממי הים מספר זנים של חיידקים אירוביים המסוגלים לפרק את הנפט והשתמשו בהם לניקוי מי הנטל של מכליות נפט. מדוע אין החיידקים בטבע מכלים במהירות שכבות נפט בים? כאמור מצויים בטבע חיידקים מפרקי נפט ואלה נפוצים בעיקר במי ים מזוהמים בנפט באופן קבוע. חיידקים אלה זקוקים ליסודות רבים ביניהם: מגנזיום, זרחן וחנקן. המגנזיום מצוי במי הים בכמויות מספיקות ואילו הזרחן והחנקן - כמויותיהם מוגבלות. פתרון למחסור זה הוצע על ידי החוקרים שפיתחו 'דשן' המכיל תרכובות חנקן וזרחן. הדשן נצמד לשכבת הנפט שעל פני המים ותרכובות הזרחן והחנקן שבו מנוצלות על ידי חיידקים מפרקי נפט. בעקבות זיהום נפט שאירע בחוף הים החולי באזור חיפה נבדקה בניסוי יעילות ה'דשן' כאמצעי לטיפול בזיהומים בחוף הים (ניסוי 1). בניסוי נאסף חול מזוהם בנפט משני אזורים שזוהמו במידה שונה, כלומר כמות הנפט לגרם חול בכל אזור הייתה שונה. החול שנאסף פוזר בשתי חלקות סמוכות: בחלקה א' היו 10.5 מ'ג תרכובות נפט לגרם חול ובחלקה ב' - 3 מ'ג תרכובות נפט לגרם חול. לחול שבכל אחת מהחלקות הוסיפו 'דשן' ותערובת חיידקים הנפוצים במי ים מזוהמים בנפט. הניסוי נערך בחודשים דצמבר – פברואר ובמשך תקופה זו טמפרטורת החול השתנתה לפי השינויים בטמפרטורת האוויר. שתי החלקות הושקו בכל יומיים ונחרשו פעמיים בשבוע כדי להעשיר את החול בלחות ובחמצן. בתום הניסוי נמצא כי כמות הנפט לגרם חול בכל אחת מחלקות הניסוי פחתה בצורה משמעותית בהשוואה לכמות ההתחלתית באותה חלקה. על פי תוצאות הניסוי הסיקו החוקרים כי הוספת דשן משפרת את יעילות פירוק הנפט באמצעות החיידקים. במחקרים אחרים נמצא כי למקצת מהמינים של חיידקים המפרקים נפט יש תכונה ייחודית והיא יכולתם ליצור ולהפריש לסביבתם חומרים הדומים לדטרגנט. חומרים אלה גורמים לפיזור השומנים שבנפט למספר רב של טיפות זעירות המתפזרות בשכבה המימית ויוצרות תחליב3. מצב זה גורם לכך שתהליך פירוק הנפט אותו מבצעים החיידקים יעיל יותר ואוכלוסיות החיידקים באזורים המזוהמים גדלות במהירות. יכולת הפירוק הביולוגי במחקרים נוספים נמצא כי באזורים שהזדהמו לראשונה בנפט, הנזק הסביבתי היה כבד ביותר והנפט נשאר בסביבה זמן ממושך בהשוואה לאזורים בהם התרחשו זיהומים חוזרים ונשנים. בכדי להבין תופעה זו ביצעו החוקרים ניסוי אחר (ניסוי 2) בו הוסיפו לחול מזוהם בנפט ''דשן'' ותערובת חיידקים הכוללת מגוון מייצג של אוכלוסיות חיידקים הנפוצים בים. החול המזוהם הושקה ונחרש באופן דומה למתואר בניסוי 1. החוקרים עקבו במשך חודש אחר שינויים בריכוז כלל החיידקים בחול מזוהם בנפט, בריכוז החיידקים מפרקי נפט ובכמות הנפט שנותרה בכל גרם חול.