שיר לשלום
מדוע אנו שוכחים את סבלם של הילדים האם זה בגלל היותנו יותר גדולים? נסעתי פעם לג`נין ובחזרה ארב לי כמין לא, לא מכונית תופת ולא מחבל עם סכין ראיתה חבורה מתרוצצת בין המכוניות היא קופצת מוכרת את מרכולתה ועל המכוניות היא רובצת רוצים לחיות בכל מחיר למכור בשקל שוקולד מריר בגדיהם המרופטים העידו על סבל אדיר הם לא הולכים לבית הספר אלא מוכרים הכל בעשר (שקל) כיצד ילכו ללמוד הרי הם אינם עם הספר הם עם של רעבים כולם עם של ילדים שעומד במחסום הגבול ומוכר לנו מוצרים איך מי שאינו אוכל כל חייו הוא סובל לא ישים חייו בכפו ויהפול למחבל????