תשובה לאיילת: תפקיד המתכנן ועוד...

שי רגב

New member
תשובה לאיילת: תפקיד המתכנן ועוד...

"איילת מתבוללת" שאלה אותי במסרים, שאלה שאני מניח שתעניין רבים, לפיכך החלטתי לפרסמה כאן וכן את תשובתי (ולאיילת - סליחה על ה-"אאוטינג", אבל הכוונות טובות). אזהרה: זה הולך להיות אררררוך ומייגע...! השאלה של איילת: "איך זה עובד? יש את המתכנן הראשי (בוגר תואר שלישי בטכניון או משהו בטח) ואיתו יש עוד מתכננים ותמיד יש את הנישה של מתכנן מתחום הגיאוגרפיה שמצביע על השלכות סביבתיות וכל זה? ככה דמיינתי לעצמי את המצב...(קיוויתי) איך השגת את העבודה הזאת לעזאזל :)? איזה קשרים צריך לפתח? בתור מתכנן, אתה לא קצת קבלן של מקבל ההחלטות? יש לך השפעה בכלל או שבסופו של דבר הכל מסתכם במילה של ראש העיר ומקרוביו שמוסריות וערכים הם לא הצד החזק אצלהם בימנו..." והתשובה: 1. ראשית כל - תשכחי מכל הסטיגמות והפחדים שלך! אני מכיר משרדים ממשלתיים בהם המתכנן הראשי הוא בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה! (למשל: מחלקת תכנון במינהל מקרקעי ישראל במחוז דרום. ולפי ביקורות ששמעתי עליו מאדריכלים שעמדו מולו - הוא מקצוען וברמה גבוהה ביותר!) ואף כאלו שבכלל אינם מתכננים ולא גיאגרפיים (למשל: מנהלת אגף התכנון במשרד לאיכות הסביבה - ולרי ברכיה, היא בוגרת תואר ראשון בביולוגיה... והיא נחשבת "סופר-מקצועית" בנושא התכנון הסביבתי!). אין אף מנהל מח' תכנון או אגף תכנון "ממסדי" שאני מכיר (למעט מנהל מח' ההנדסה בעיריית חיפה...) שהנו בעל תואר שלישי. רובם, אגב, אדריכלים בעלי תואר ראשון. 2. "איך זה עובד/בנוי בפנים"? לכל מחלקת תכנון המבנה שלה, אפילו באותו משרד ממשלתי. בשני מקומות/משרדים בהם אני עבדתי החלוקה היתה, פחות או יותר, על בסיס חלוקה למרחבים גיאוגרפיים: יש את מנהל המחלקה, שהנו "הסמכות העליונה" וישנם המתכננים, שכל אחד מהם אחראי על מרחב גיאוגרפי (ישובים) מסויים. "אחריות על מרחב" פירושה - אתה המתכנן, אתה מקבל את ההחלטות, אתה מכוון ואתה כותב מסמכי תכנון. עם זאת - הכל תלוי באישיות/מדיניות של המשרד הספציפי ו/או של מנהל המחלקה (מנהלים ריכוזיים לא יתנו "יד חפשית" למתכננים "שמתחתם", ואילו מנהל לא שמבזר סמכויות - ישב בצד ויהיה מעין גורם-על שתפקידו לייעץ ולקבל החלטות עקרוניות ו-"גדולות"). בנוסף לכך, יש משקל גם לאישיות ול-"משקל הסגולי המקצועי" של המתכנן הספציפי. 3. באופן כללי, המתכנן, כמעט כמו עו"ד, הוא זונה. השאלה היא "באיזה מחיר הוא מוכן למכור את עצמו ואת עקרונותיו. יש כמובן יוצאי-דופן, אבל לצערי ניתן למנות אותם על אצבעות יד אחת או שתיים...
המצב קל יותר דווקא במשרדי תכנון ממשלתיים, שם קל יותר להיות נאמן למצפון המקצועי שלך. אמנם, אני כותב- "קל יותר", אבל בפועל המצב שם אינו שונה בהרבה מזה השורר המגזר הפרטי. גם במשרדי הממשלה קיימות מערכות לחצים, אם כי (לדעתי) ניתן להסיטן ביתר קלות... אין מה לעשות, המתכנן תלוי בלקוח, עמ"נ להתפרנס. מעטים מאוד הם המתכננים שיכולים להרשות לעצמם את הפריווילגיה לעבוד במשרד/מקום שבו ניתן להם לפעול לפי צו-מצפונם (ובדרך-כלל, פירושו של דבר הנו גם כי עליהם להסתפק בשכר-רעב...). 4. למרות כל התמונה הקודרת שציירתי לעיל, בהחלט למתכנן יש מקום להביע את דעתו ולהשפיע על התכנון (גם במשרדים הפרטיים). וכולם יודעים מי הם "הזונות הזולות", והיחס אליהם, בד"כ, הנו בהתאם... (מתכנן "זול", יזכה, בד"כ לפחות הערכה ופחות הקשבה, בקרב גורמי התכנון השונים, מאשר מתכנן "מקצועי" ו-"בעל מוסר תכנוני"...). אגב, כדי לדעת איך לפעול "מצפונית", למרות מערכות הלחצים הכבירות המופעלות על המתכנן (גם בשוק הפרטי), אני מאוד מאוד ממליץ ללכת ללמוד אמנות-לחימה מזרחית "רכה" (אני ממליץ על ג'ודו מסורתי!! אבל גם נינג'יטסו או טאי-צ'י מומלץ על ידי). 5. איך אני מצאתי את עבודתי??
או, זה סיפור טוב. אפשר לספרו ב-3 מילים: יש אלוהים בשמים. אשכרה ככה! פשוט דרך מודעה בעיתון... מקווה שלא ייגעתי אותך/ם יותר מידי ובכל מקרה, חלק מן האמור לעיל הנו דעה אישית ויש להתייחס אליו בהתאם.
 

שי רגב

New member
הבהרה: הנ"ל מתייחס למשרד ממשלתי

ספציפי! מדובר על משרד בו תפקיד המתכנן הנו יותר להיות מעין "מנהל ומכוון התכנון" ופחות "ליצור תכניות" (אם כי גם זה קיים, ברמה זו או אחרת). במשרדי תכנון "תכלע'ס" - באופן כללי, ישנה חלוקה להתמחויות (ואין זה משנה דווקא מאיזה תחום מקצועי אתה בא. גיאוגרף יכול לעסוק בהמוון דברים, כידוע לכם): יש, למשל, מתכנן חברתי - שעוסק יותר בהיבטים חברתיים, יש מתכנן כלכלי, יש מתכננים העוסקים בהבטי החינוך, יש באיכות סביבה, יש בתחבורה, יש בפריסת שימושים ועוד ועוד... הכל תלוי גם המטרת התכנית שמתכננים באותו רגע ובצורת העבודה במשרד.
 
תגיד, היית אומר ש...

המשחק האגדי סימסיטי (המשחק האהוב עלי מכל הזמנים לצד סיבילייזשן :) משקף קצת את עבודת התכנון? אוף אני לא רוצה להיות זונה כל החיים :( אני גם רוצה להיות יום אחד, אחת מאלו שעושים "נו נו נו!" לאנשים בתפקיד של מבקרת או משהו... נו טוב שיהיה עדיף קצת השפעה מאשר אפס השפעה :) וכולם זונות בסופו של דבר. אבל נראה לי שמאוד קשה מצפונית לתכנן בארץ... בקשר לאמנות לחימה, טוב שאתה לא מסיונר! אבל אני בהחלט אזכור את זה, באוניברסיטה נראה לי שמכריחים לקחת איזה שיעור ספורט בשבוע וטאי צ'י בהחלט נשמע (ונראה!) מגניב...אולי אפילו לפני זה אם אני אחסוך מספיק בשביל לעבור בסין בטיול שלי. ותודה לסיד מייאר שהביאני עד הלום!
 

שי רגב

New member
"סים סיטי", זנות ואמנויות לחימה...

1. מהמעט שראיתי ממשחק זה (לצערי, למרות שניסיתי להשיגו, מעולם לא הצלחתי) - הוא מאוד מאוד קרוב ל-"מציאות" (אגב, המשחק נולד כתרגיל בחוג לתכנון ערים באיזו אוניברסיטה בארה"ב). 2. מה רע בלהיות זונה (בתנאי שאת זונת צמרת...)?? נוסעים במכוניות פאר, אוכלים טוב, גרים בבתי פאר, טסים לכל העולם ומשתמשים בסמים של חוג הסילון...! (ועוד דבר, תדעי לך שהזונות הגדולות ביותר הם העצמאיים - הם אלו שתמיד צריכים לרָצות את הלקוחות...). 3. אמנות הלחימה הרכה, בעיקר השליטה וה-"כניסה" לפילוסופיה שלה, מאפשרת לך לעשות את מה שאת רוצה, ומבלי ליצור התנגדות אצל היריב. ואיך אפשר בלי מעט "ביזנס": את מוזמנת לבוא ללמוד אצלי - ג'ודו מסורתי ונינג'יטסו!
(לא יקר ורק 30 דקות מחיפה...).
 
למעלה