מחפשת עבודה17
Active member
כך מתואר בכתבה הבאה.
לי שלא מנוי - בקבוצת ווטסאפ של חברת תעופה של שבעה עובדים שהיתה סגורה לאחרים - עלו מסרים נגד קולגות, כולל איומים באלימות (למשל נגד מכחישי קורונה). ביןת המשפט הגרמני הצדיק את הפיטורים של העובדים האלו לאור השיחות בווטסאפ, למרות שהן נעשו בקבוצה סגורה.
את הסיבות לכך ציינו בפסקאות הבאות:
המפוטרים עתרו לבית הדין לעבודה נגד ההחלטה לפטר אותם, בטענה כי החוק מגן על סודיות התכתבות פרטית בקבוצה סגורה. ערכאה נמוכה קיבלה את עתירתם, ופסקה כי לחברי הקבוצה "הייתה הצדקה לצפות לסודיות" של התוכן שהעלו בקבוצה.
בהחלטתו היום, בית המשפט העליון לעבודה הפך את הפסיקה, וקבע כי ההחלטה אם קיימת הגנה על סודיות הודעות ששותפו בקבוצה - תלויה באופי ההודעות, במספר האנשים בקבוצה ובזהות החברים בה.
לפי הפסיקה, כדי ליהנות מהגנה חוקית על סודיות, חברי הקבוצה צריכים להוכיח שאכן הייתה הצדקה לאמון שנתנו זה בזה, כי איש מהם לא יחשוף את התוכן בפני גורמים מחוץ לקבוצה. "כאשר מדובר באמירות מעליבות ובלתי אנושיות ביחס לעובדים בחברה, נדרש הסבר מיוחד", כתבו השופטים בפסק הדין. התיק יוחזר כעת לערכאה נמוכה יותר שתידרש לסוגיה זו.
למרות שהטכנולוגיה של האינטרנט ושל אפליקציות ורשתות חברתיות קיימת איתנו כבר כמה עשורי אנשים לא בהכרח מודעים לכך שברשת אין אנונימיות, וכמו שנאמר בסרט ״הרשת החברתית״: מה שאתם כותבים באינטרנט נכתב בדיו ולא בעפרון.
מצד שני, עד כמה מגיע למעסיקים לעקוב אחרי העובדים שלהם, במיוחד במצבים שמדובר על קבוצות סגורות או באנונימיות? עד כמה יש הפרדה בין מצבים שבהם שמו הטוב של המעסיק נפגע לעומת המצבים שבהם זה לא המצב?
לי שלא מנוי - בקבוצת ווטסאפ של חברת תעופה של שבעה עובדים שהיתה סגורה לאחרים - עלו מסרים נגד קולגות, כולל איומים באלימות (למשל נגד מכחישי קורונה). ביןת המשפט הגרמני הצדיק את הפיטורים של העובדים האלו לאור השיחות בווטסאפ, למרות שהן נעשו בקבוצה סגורה.
את הסיבות לכך ציינו בפסקאות הבאות:
המפוטרים עתרו לבית הדין לעבודה נגד ההחלטה לפטר אותם, בטענה כי החוק מגן על סודיות התכתבות פרטית בקבוצה סגורה. ערכאה נמוכה קיבלה את עתירתם, ופסקה כי לחברי הקבוצה "הייתה הצדקה לצפות לסודיות" של התוכן שהעלו בקבוצה.
בהחלטתו היום, בית המשפט העליון לעבודה הפך את הפסיקה, וקבע כי ההחלטה אם קיימת הגנה על סודיות הודעות ששותפו בקבוצה - תלויה באופי ההודעות, במספר האנשים בקבוצה ובזהות החברים בה.
לפי הפסיקה, כדי ליהנות מהגנה חוקית על סודיות, חברי הקבוצה צריכים להוכיח שאכן הייתה הצדקה לאמון שנתנו זה בזה, כי איש מהם לא יחשוף את התוכן בפני גורמים מחוץ לקבוצה. "כאשר מדובר באמירות מעליבות ובלתי אנושיות ביחס לעובדים בחברה, נדרש הסבר מיוחד", כתבו השופטים בפסק הדין. התיק יוחזר כעת לערכאה נמוכה יותר שתידרש לסוגיה זו.
למרות שהטכנולוגיה של האינטרנט ושל אפליקציות ורשתות חברתיות קיימת איתנו כבר כמה עשורי אנשים לא בהכרח מודעים לכך שברשת אין אנונימיות, וכמו שנאמר בסרט ״הרשת החברתית״: מה שאתם כותבים באינטרנט נכתב בדיו ולא בעפרון.
מצד שני, עד כמה מגיע למעסיקים לעקוב אחרי העובדים שלהם, במיוחד במצבים שמדובר על קבוצות סגורות או באנונימיות? עד כמה יש הפרדה בין מצבים שבהם שמו הטוב של המעסיק נפגע לעומת המצבים שבהם זה לא המצב?
