so are you to me
New member
.
..אני שונאת שינויים. אני שונאת את זה שאתם כבר לא ביחד. קשה לי עם להזכר איך זה היה פעם ולדעת שזה מת פתאום בבת אחת, גם בשבילי. את מבינה, אני חיה את החיים האלה לפי העוגנים שלי, ואתם הייתם אחד, ופתאום הוא נתלש. כמו כשהכל נתלש כשעזבנו את הארץ, לפני 9 שנים. ...בעיקר כי אני שונה. אני לא מכירה את עצמי כבר. לא חיצונית, לא ממש, לא בכלל. אולי רק את העיניים, כשאני בכלל נזכרת להבחין בהן, במראה. וגם לא פנימית. מצחיק שהדבר היחיד היציב שנשאר לי היא הידיעה שהכל רעוע. ....והכל אכן כך. אני מחפשת את נקודת היציבות הזאת שאני תמיד מוצאת אחרי כל התנדנדות קלה, בשנים האחרונות, ואני תוהה מה קרה, ואם זו העייפות, כי אני לא מצליחה להתייצב ממה שזה לא יהיה שערער אחרון את שיווי המשקל שלי. או מהכל יחד. .....לא שלמישהו יהיה עכשיו משהו מועיל להגיד לי על זה.
..אני שונאת שינויים. אני שונאת את זה שאתם כבר לא ביחד. קשה לי עם להזכר איך זה היה פעם ולדעת שזה מת פתאום בבת אחת, גם בשבילי. את מבינה, אני חיה את החיים האלה לפי העוגנים שלי, ואתם הייתם אחד, ופתאום הוא נתלש. כמו כשהכל נתלש כשעזבנו את הארץ, לפני 9 שנים. ...בעיקר כי אני שונה. אני לא מכירה את עצמי כבר. לא חיצונית, לא ממש, לא בכלל. אולי רק את העיניים, כשאני בכלל נזכרת להבחין בהן, במראה. וגם לא פנימית. מצחיק שהדבר היחיד היציב שנשאר לי היא הידיעה שהכל רעוע. ....והכל אכן כך. אני מחפשת את נקודת היציבות הזאת שאני תמיד מוצאת אחרי כל התנדנדות קלה, בשנים האחרונות, ואני תוהה מה קרה, ואם זו העייפות, כי אני לא מצליחה להתייצב ממה שזה לא יהיה שערער אחרון את שיווי המשקל שלי. או מהכל יחד. .....לא שלמישהו יהיה עכשיו משהו מועיל להגיד לי על זה.