2 מסעדות וותיקות בחיפה

2 מסעדות וותיקות בחיפה

ליאון ויוז'י
היינו 4, כשמתיישבים מקבלים צלחת חמוצים רומנים (כרוב גזר) מצויינים וסלט סלק רומני (סלק , חציל? לא ידוע... ה-מ-ו-ן שום. כל כך המון שקשה לי להחליט על מרכיבי הסלט.)גם הוא מעולה- שניהם בנדיבות. היה גם לחם לבן. וצנצנת שום כתוש, שלא יחסר...
אכלנו כבד קצוץ (מצוין ורומני) איקרה (לא טובה. בעסה) וסלט חציל חביב.
פעמיים קבב- הגיעו שמנמנים ועססיים ומאוד רומניים. סטייק לבן קטן וסטייק אנטריקוט קטן. שניהם מצוינים
שתינו פעמיים שפריץ לבן ופעמיים בירה שחורה.
היה מצוין (גם בזכות הזוג שאיתנו, חיפאים, הם שהמליצו וזכו לתודות!), שילמנו 240 לפני טיפ, שווה.
**למי שרגיש לעיצוב- המקום הוא מסעדת פועלים. העיצוב בהתאם.
*** למי שתוהה מי מנצח בתחרות על לב הרומני- בעלי < תוצרת בוקרשט> עדיין דבק במעיין הבירה כרומנית הטובה ביותר בארץ. החיפאים טענו בתוקף שיוז'י.
הסנדוויץ' של ברכה
נכנסים למסעדה וברכה מברכת ומחליטה מה מתאים לך. לא בטוחה מה הזמנתי כי עזרו לי זוג חברים שכן עמדו בקצב.
כנראה שיינקין. ביקשתי רק בלי חריף. היא אמרה "אז אני אשים רק קצת". ברכה לא אוהבת שמזמינים בלי חריף.
ברכה שמה לחמניה אימתנית פתוחה על הגריל. חיממה את הנקניקים שהוזמנו עם הגבינה שניתכת עליהם. כמות נדיבה.
אחכ דלפק הרכבת הסנדויץ- מיונז, חריף מלפפון חמוץ עגבניות וחסה.( איפשהוא היה גם שום אבל שוב, היה קשה לעקוב. )
פה גדול (צריך הרבה עבודה לסנדוויץ' הזה)
היה מעולה. שלמות. אני לא הצלחתי לסיים. הזוג שאיתי הצליח. מתורגלים. עלה 32 ש"ח. לא זול אבל שווה ביותר! זה טעם ממכר.
**למי שרגיש לעיצוב- המקום הוא מסעדת פועלים עם דלפק ורבע. העיצוב בהתאם. גומרים הולכים.
*** הלחם הוא לבן. לא יודעת אם יש סוג יותר בריא. לא העזתי אפילו לשאול. הכל היה בקצב של כולם כבר יודעים. אולי בפעם הבאה.
 

pix37

New member
שני מקומות נהדרים

כל הכבוד על הכתיבה אשר השתוותה לרמתם של המקומות האלה.
(צריך לדעת להעריך מקומות כאלה.)
 

dani666

New member
הבעייה של ליאון ויו'זי זה לא העיצוב, אלא ...

.. הניקיון. ויוז'י אכן יותר רומנית ממעיין הבירה (שלא טוען שהוא רומני) אבל באיכות האוכל, הרבה רמות מתחתיו.
 
ציטוט של הרומני:

"רומנית ישראלית יוז'י לוקח.
קוסטיצה רומנית אמיתית וחמוצים זה מעיין הבירה. גם איקרה יותר מוצלחת.
בנוסף התפריט הכי קרוב למסעדה בבוקרשט."

אגב מסעדות רומניות על הדרך סחטתי ממנו אינפו,
רוב הפעמים הוא היה צריך למצוא פרטנרים אחרים... כמה שום אני יכולה לסבול בשבילו?
נלו ומישו (יפו) פשוט לא!!! (למרות שכמזוכיסט רומני טוב חזר כמה פעמים)
מונקה (בולגרית) ממש כמו מסעדות פועלים רומניות ,טעימה
היתה מסעדה טובה ליד לונדון מיניסטר (מאמאיה) ונסגרה
פעם אכלנו במסעדה ידועה ( סמי וסוסו ?) בבאר שבע (אולי 10 שנים?) והוא אהב. בעיקר את המרק.

ואחת אחרונה-
לינק לתמונות costita לשטוף את העיניים
https://www.google.co.il/search?q=c...KGeKI4gTPnoCQAw&ved=0CC0QsAQ&biw=1680&bih=882
 

אייבורי

New member
תוספת

נלו באמת כבר לא מה שמספרים שהיה פעם.

סמי וסוסו היא מסע בזמן לשנות החמישים

אבל רומניה נהדרת, פרסקו ברחובות, האיקרה הכי מוצלח שאכלתי

והכי חשוב, יש פאפאנש
 

ismeralda100

New member
אולי היית מציל את המצב.....

 

יויו13

New member
בלונדון מיניסטור הייתה לה ג'טה ,מאמאיה בבן

יהודה עדין פתוחה אאל"ט.
נלו זה נלו ומישו זה מישו
נלו מסעדה רומנית שהייתה להיט ונחשבת כיום לצל של עצמה .
ומישו זה בכלל סיפור, מקום של קבבים עם בקבוקי סיפון של פעם פתוח באופן לא סדיר ,
יש רבים שישבעו בקבב שלהם.
 
תודה

לגבי השם, עברו הרבה שנים מאז היינו. הייתי בטוחה שזה זה.
חגגנו שם יותר מארוע אחד של דודות רומניות.
למקרה שלא הבינו נלו זה מקום אחד ומישו זו אפילו לא מסעדה
ואני מכירה את אלו שנשבעים באופן אישי.
דוקא לא תתרנים.
אין לי מושג...אני אפילו לא רציתי ללכת לשם.
 

אייבורי

New member
אחלה ביקורת

ומסכים עם קודמתי, יוז'י הוא רומנית מעולה
אבל מעיין הבירה
היא מסעדה הרבה יותר איכותית
 

IdoB4

New member
לפי דעתי הגלידה "יונק" הרבה יותר טובים מיוז'י

 
הומא'ז ללאון ויוז'י

בילדתי בחיפה גודלתי על ידי הסבא וסבתא,
לסבא שלי היה מנהג קבוע פעמיים בשבוע לעלות מבת-גלים להדר-הכרמל לרחוב הנביאים,
אז הוד היה הדר בהדר:)
כיום נשאר מהדר רק שוחות עפר כמו אחרי הבלי'ץ על לונדון וכמה חנויות שמוכרות פלאפונים גנובים,
בכל אופן לאון ויוז'י היו מוסד בזמנו,
מפות בצבע אדום לבן משעוונית,
כסאות מעץ בצבע בהיר,
כל הקהילה הרומינית זרמה לשם ,
זכורות לי בעיקר גברות עם שפתון בוהק ותספורת בגובה של מגדל אייפל,
תמיד אותן הגברות ירדו ברוב טקס ממוניות בעלות כסא מתקפל באמצע,
סוג של מרצדס מפעם או אולי צ'אקר,
המקום היה עליז ושוקק חיים,
אני כילד אהבתי בעיקר לחם וחמוצים וכשלא עשיתי בעיות קיבלתי כסף לקנות מגזין של כדורגל:"פנדל"

זה קטע שכתבתי פעם על מסעדה רומנית גם בחיפה:

אני יודע שזה עלול להישמע כאילו ואני איזה מבקר מסעדות פלצני, אבל זהו שאני לא

רק רציתי לשתף אתכם בביקור חפוז ולא מתוכנן באיזו מסעדת פועלים ב..עיר הפועלים.
זה ברחוב כזה של פעם,רחוב שפעם בזמנים ההם היה מביא עימו ניחוחות של חו"ל(בשמים ג'ינסים ו נעלי ספורט מוברחות)
בקצה הרחוב ישנה תחנת רכבת במבנה בריטי מאבן ירושלמית, את חזית הבניין מעטר לו שעון קיר ענקי שחור לבן שנע באיטיות מרגיזה...
בבוקר שאתה עובר ברחוב הזה אתה נתקל ונתקע לפעמים בכתפי העוברים ושבים(מה שנקרא : יש תכונה ברחוב)הרחוב יחסית לשעות הערב הומה אדם ושאון קולות ובליל של ריחות מתערבבים להם זה בזו....
ואז בשעת ערביים מוקדמת=שעה שכזו שה" צבעים" בשמיים מחליפים כוחות והרקיע נצבע או בעצם משחיר לו לאיטו... הכל לפתע חדל
התנועה דלילה עד מאוד ורק שאריות הפיח על הבנינים שמטים ליפול ורחש הטיח שמתקלף לאיטו מזכיר לך שעד לא מזמן הרחוב הזה היה סואן.
וזוהי בדיוק השעה שנכנסתי ל" למאורה" הזו...
ניחוח של בצל מטוגן הציף את נחיריי...
שלא לדבר על השום ששולט במטבח הזה ללא עוררין
מפת שולחן משובצת באדום ולבן הזכירה לי סרטי מאפיונרים מפאלרמו(רק שוקולד הבאצ'י היה חסר)
באחד מפינות המסעדה ניצב לו מוט נחושת שמשמש לתליית גרדרובה...
בזווית העין הבחנתי בכובע לבד איכותי של פעם....
המתנתי לראות שמא האמפרי בוגרט הגדול יקום מאיזה שולחן ישאיר תשר נדיב ובזווית פיו יבצבץ חיוכו העגמומי משהו.... ואז יחבוש את הכובע וימשיך בסיור בעיר הכרמל....
לאכזבתי זקן חסר שיניים מגובן קמעה היה האיש בעל הכובע
הזמנתי לי נתח של קוסטיצה חמה מהתנור....
כדי שלא ישעמם לי הזמנתי לי בקבוק " שפריץ" שזה בערך כמו משקה הפלאים הסגול של דנידין....
אתה מזמין בקבוק יין ומייצר ממנו שניים.....ממש קסם..
יין חמצמץ של כרמל הוק שנמזג לכדי שני שליש או מחצית הכוס ב ליווי סודה מבעבעת גורם לך לחייך ללא כל סיבה חיוך סתמי...
סלא איקרה טרי מוצא את מקומו חיש קל על פרוסת לחם שחור וטרי...
פלפלים קלויים כמו ומשמשים תפאורה הולמת למפת השולחן האדומה...
עגבניות חמוצות וכבושות כאלו שאם אתה נוגס בהן אתה עלול להשפריץ שפריץ הגון עד לזוג הזקנים שמפלרטט לו בשולחן ממול....
ואז בדיוק שאתה מבושם במידה הנכונה מגיע נתח הקוסטיצה נוטף השומן..
המקום הזה מעוצב כל כך רטרו ששילמתי תשר כמעט וחיפשתי כמה לירות בארנק
לפעמים אפשר להנות ממסעדה רומנית של פעם ללא כל הפיוז'ן ושאר השמות המפוצצים.....
מה עוד שלפעמים אני לא במוד של לסעוד עם " ספריות" שממלאות את החלל בסיפורים על הכתבה האחרונה ב" לאשה" או על הלק הסגול החדש של " רבלון" ומה זה לעזעזל הוורוד פוקסייה הזה שהן מדברות עליו תדיר?.....
לפעמים עדיף לסעוד מול קשישים.....
 
למעלה