עירית של שני ויובל
New member
2 סיפורי הנקה שלי ../images/Emo63.gif
הבכורה שלי בת 4.5. עוד בהריון ידעתי שאני רוצה להניק. קראתי בעיון רב את פרק ההנקה מתוך הספר של עמוס בר. כששני נולדה, הנקתי אותה בבי"ח. לא היה שם מספיק ידע לספק ותמיכה וכבר בבי"ח היה לי סדק וכאבים. נתנו לי משחות ופיטמת סיליקון והמשכנו להניק. מפחד הכאב, לא ניסיתי להניק בלי הפיטמת סיליקון. במשך חודש וקצת שני ינקה, ולפעמים קיבלה גם בקבוקים. (סתם, כי לא היה לי כוח) לא היה נוח, ואוויר היה נכנס מתחת לפיטמה. הרגשתי ששני לא שבעה מההנקה, והבנתי שהסתבכתי. פניתי למתנדבת של לה לצ´ה והיא נתנה לי כמה טיפים. אבל שום דבר לא עזר. שני רצתה רק את הבקבוק וכמויות החלב שלי הלכו והתמעטו. לא הצלחתי לשאוב, ומצאתי את עצמי מוציאה חלב בצורה ידנית , אולי כ- 30 ממ העיקר שתקבל חלב אם. האחות בטיפת חלב אישרה לי שלא כדאי לי להתאמץ וש- 30 ממ בכלל לא משמעותי. הבנתי את הגזרה, נגמרה לי ההנקה. הרגשתי מאוד רע. הרגשתי כישלון. לא היה לי תמיכה ולקח לי שבועות לעבור את המשבר. החלטתי שעם הילד השני יהיה אחרת. יובל נולד בדצמבר 2000. עוד בהריון, נהייתי אובססיבית ואפילו פנטית בנושא הנקה. קראתי את כל מה שמצאתי. כתבתי המון בפורום הריון של יואל על התקוות שלי, והפחדים מכישלון נוסף.למדתי את התורה – מה זה למדתי, עשיתי PHD !! אני החלטתי ולא יעזור כלום! לקראת סוף ההריון, ערכתי מפגש עם ענבל ועוד חברה עם יעל וישוגרד – יועצת הנקה. ישבנו והיא העבירה לנו את התורה ודפים גדושי מידע וגם תרגולים עם בובות. היה ממש כיף והעיקר הרגשתי מוכנה. הנקתי את יובל עוד בחדר לידה – הוא מצידו לא כ"כ רצה אבל מה זה חשוב – כי אני הנקתי! אומנם לא ביקשתי ביות אבל הייתי שם בתינוקיה כל הזמן וגם בלילות וגם כשאני שוחררתי והוא נשאר בגלל צהבת. אחרי השחרור שלו רמת הצהבת המשיכה להעלות והרופא התחיל לדבר על הפסקת הנקה ל- 24 שעות. אז מה עשיתי? החלפתי רופא! המשכנו להניק ולינוק עד היום בעצם. הוא בן שנה וחודש. הכל היה לי כ"כ פשוט וזורם. לא הרגשתי אף פעם כאב (חוץ מרפלקס ירידת החלב, שבעצם בירכתי עליו כל פעם), לא היו סדקים, גודש, שום כלום. אפילו את קפיצות הגדילה לא הרגשתי. הייתי עם יובל בבית 7 חודשים, ואני מניחה שאם הייתי חוזרת לעבוד יותר מהר זה היה משבש את ההנקה, כי עד היום אני לא מצליחה לשאוב. אז אני ממשיכה להניק – למרות שאין לי תמיכה ולא הייתה לי תמיכה אף פעם גם לא מבעלי, או מאימי, או מאף אחד חוץ מבנות פורום הנקה של וואלה ואסתר גרוניס המקסימה! והנה תמונה לשם השוויץ
הבכורה שלי בת 4.5. עוד בהריון ידעתי שאני רוצה להניק. קראתי בעיון רב את פרק ההנקה מתוך הספר של עמוס בר. כששני נולדה, הנקתי אותה בבי"ח. לא היה שם מספיק ידע לספק ותמיכה וכבר בבי"ח היה לי סדק וכאבים. נתנו לי משחות ופיטמת סיליקון והמשכנו להניק. מפחד הכאב, לא ניסיתי להניק בלי הפיטמת סיליקון. במשך חודש וקצת שני ינקה, ולפעמים קיבלה גם בקבוקים. (סתם, כי לא היה לי כוח) לא היה נוח, ואוויר היה נכנס מתחת לפיטמה. הרגשתי ששני לא שבעה מההנקה, והבנתי שהסתבכתי. פניתי למתנדבת של לה לצ´ה והיא נתנה לי כמה טיפים. אבל שום דבר לא עזר. שני רצתה רק את הבקבוק וכמויות החלב שלי הלכו והתמעטו. לא הצלחתי לשאוב, ומצאתי את עצמי מוציאה חלב בצורה ידנית , אולי כ- 30 ממ העיקר שתקבל חלב אם. האחות בטיפת חלב אישרה לי שלא כדאי לי להתאמץ וש- 30 ממ בכלל לא משמעותי. הבנתי את הגזרה, נגמרה לי ההנקה. הרגשתי מאוד רע. הרגשתי כישלון. לא היה לי תמיכה ולקח לי שבועות לעבור את המשבר. החלטתי שעם הילד השני יהיה אחרת. יובל נולד בדצמבר 2000. עוד בהריון, נהייתי אובססיבית ואפילו פנטית בנושא הנקה. קראתי את כל מה שמצאתי. כתבתי המון בפורום הריון של יואל על התקוות שלי, והפחדים מכישלון נוסף.למדתי את התורה – מה זה למדתי, עשיתי PHD !! אני החלטתי ולא יעזור כלום! לקראת סוף ההריון, ערכתי מפגש עם ענבל ועוד חברה עם יעל וישוגרד – יועצת הנקה. ישבנו והיא העבירה לנו את התורה ודפים גדושי מידע וגם תרגולים עם בובות. היה ממש כיף והעיקר הרגשתי מוכנה. הנקתי את יובל עוד בחדר לידה – הוא מצידו לא כ"כ רצה אבל מה זה חשוב – כי אני הנקתי! אומנם לא ביקשתי ביות אבל הייתי שם בתינוקיה כל הזמן וגם בלילות וגם כשאני שוחררתי והוא נשאר בגלל צהבת. אחרי השחרור שלו רמת הצהבת המשיכה להעלות והרופא התחיל לדבר על הפסקת הנקה ל- 24 שעות. אז מה עשיתי? החלפתי רופא! המשכנו להניק ולינוק עד היום בעצם. הוא בן שנה וחודש. הכל היה לי כ"כ פשוט וזורם. לא הרגשתי אף פעם כאב (חוץ מרפלקס ירידת החלב, שבעצם בירכתי עליו כל פעם), לא היו סדקים, גודש, שום כלום. אפילו את קפיצות הגדילה לא הרגשתי. הייתי עם יובל בבית 7 חודשים, ואני מניחה שאם הייתי חוזרת לעבוד יותר מהר זה היה משבש את ההנקה, כי עד היום אני לא מצליחה לשאוב. אז אני ממשיכה להניק – למרות שאין לי תמיכה ולא הייתה לי תמיכה אף פעם גם לא מבעלי, או מאימי, או מאף אחד חוץ מבנות פורום הנקה של וואלה ואסתר גרוניס המקסימה! והנה תמונה לשם השוויץ