20.11 יום זכויות הילד הבינלאומי....

[סאני דקל]

20.11 יום זכויות הילד הבינלאומי....

מה נרצה לאחל...לבקש...להוסיף...לדעת....להאיר.....לספר.....ללמוד.....לחדד.....להעיר.....לקבל....לעודד..... תתחילו בבקשות........ מה עדיין אתם לא יודעים...........אולי נדמה לכם שאתם יודעים ורוצים לאמת?..................... יייייייייאלללללללללללללללללללללללללללהההההההה

 

[שגב פוצי]

אני רוצה לאחל

לארבעת מיליוני הילדים שימותו בעולם עד ליום זכויות הילד הבינלאומי הבא כתוצאה מההגמוניה הכלכלית הזדונית והשטנית של ארה"ב המשך שהות (קצרה) טובה בעולמנו המזוויע. אני רוצה גם לאחל להם שימותו בידיעה שיש מישהו בעולם שעושה משהו למענם, כדי שבשנה שאחריהם לא ימותו ארבעה מליון מהם (אם זו נחמה כלשהי). אני רוצה לאחל לכל ילדי קונגו, רואנדה, אתיופיה, סודן, זמביה, סומליה, עיראק, אפגניסטן, פקיסטן, סין ועוד עשרות איזורים מוכי אסון נמנע (שכמה מדינות בוחרות שלא למנוע מסיבות אינטרנטיות) יותר מהישרדות, אני רוצה לאחל להם שיזכו לראות בזמן חייהם את הצדק נעשה לבני עמם, את הרודנים לחייהם מעבר לאוקינוס מורדים מכסאות הבורגנות שלהם. אני רוצה לאחל לכל הזאטוטים המאיישים ברגעים אלו ממש סדנאות יזע מסביב לעולם צדק. אני רוצה לאחל לכל הילדים הגוועים מרעב מסביב לעולם עכשיו צדק. אני רוצה לאחל לכל הילדים חולי המלריה והכולירה צדק. אני רוצה לאחל לכל ילד שלא ישן הלילה תחת קורת גג צדק. אני רוצה לאחל לכל ילדי העולם צדק, שוויון, חופש, ועולם שפוי לגדול אליו.

 

[ערב רב]

ומה יש לך לאחל למיליוני הקשישים

שימותו מזיקנה בשנה הקרובה? המוות הוא בנאלי, לא שטני ולא אלוהי.

 

[שגב פוצי]

אני מנסה להבין

אם אתה עושה את זה בצחוק או שאתה באמת לא מבין את ההבדל בין מות של ילד למות של קשיש... סלח לי, אבל אדם שגוזל ממדינה שלמה את משאביה ואז יושב בצד ואוכל קוויאר בעודו צופה בילדי אותה מדינה מתים מוות נמנע בעליל הוא אדם שטני, חסר מוסר כליות בסיסי ואדם מעורר סלידה ברמה כל כך גבוהה מקשה לי להעלות אותה על הדפוס. במקרה ולא הבנת לדברי, אני לא מאשים שום ישות קוסמית כמו המות במצב הטראגי הזה, אני מאשים אנשים בשר ודם. אנשים שביודעין מתעשרים מיצור המוני של מות. הידעת, לדוגמה, שהעולם המערבי מיצר כיום אוכל שמספיק לכתשעה מליארד בני אדם, ובכל זאת אנשים עדיין רועבים למוות בכמויות מעוררות בחילה? או שמלריה הורגת כל שנה שני מליון בני אדם באפריקה? האם אתה מבין שמדובר במות מכוון שמנהיגי העולם המערבי מעוניינים להמשיך לקים, מתוך אינטרסים כלכליים? או שזה לא ממש מזיז לך כי הם לא יהודים?

 

[ערב רב]

אני באמת מנסה להבין

כיצד אתה יכול להאשים אחרים בדברים שאתה עצמך חוטא בהם (כחלק מהחברה, אתה שותף באינספור מעשי אחרים). זאת אומרת, ברור שאתה יכול להאשים גם את עצמך וגם אחרים אבל כשאתה כותב "אדם שטני, אדם מעורר סלידה ברמה כל כך גבוהה שקשה לי להעלות אותה על הכתב" אין לי אלא לזקוף גבה ולהודות שכרגיל, הדברים נשגבים ממני. אגב, כתבתי קודם הודעה ארוכה על סוגים שונים של מקרי מוות ברחבי העולם שניתן למנוע בהשקעה מספקת, מספרם מונה לעניות דעתי הרבה יותר ממספר הילדים המתים מרעב, אבל לצערי היא אבדה עקב תקלה טכנית.

 

[שגב פוצי]

האשמה היא ברובה פרטית.

לא מדובר במצב כללי של חטא של כל החברה כמו שמדובר באשמה של עסקנים פרטיים שעושים את הונם בגזל בינלאומי. אותם האנשים הם בהחלט אנשים שטניים ומעוררי סלידה. אני, אגב, לא נוהג לקנות מוצרים מאיזורים מוכי רעב, אם כי אני לא יכול להמנע משימוש באביזרים שמיוצרים בסין. מלבד שואת בעלי החיים, המוות ההמוני ביותר על הפלנטה כיום הוא בהחלט ברעב. עם מספרים שמזנקים ללמעלה מתשעה מליון הרוגים כל שנה, גם לא הג'נוסיידים הגרועים וההמוניים בעולם לא מגרדים את המספרים האסטרונומיים הללו. בודאי שיש עוד הרבה גורמי מוות נמנע מסביב לעולם, מלריה, חוסר נגישות למי שתיה, סניטריה איומה וגם רציחות עם ומלחמות המוניות.

 

[ערב רב]

קשה לי מאוד לראות כיצד ניתן להפריד

בין "איש-העסקים" לבין "האדם הפשוט", גם בגלל שבחברה הקפיטליסטית אין ביניהם דיכוטומיה מוחלטת, לפעמים "איש עסקים" מרוויח הרבה פחות משכיר בדרג הגבוה. הצרכן לא רק צורך אלא גם "עושה כסף" כדי שיהיה לו במה לצרוך. אני גם לא רואה מה ההבדל בין "גזלן בינלאומי" לבין הפושע הקטן מהעיירה, שניהם גזלנים. בעולם בו יש כ-6 מיליארד בני אדם, אם שיעור התמותה ל-1000 איש היה 8.67 מיתות לשנה (לפי ספר העובדות העולמי של ה-CIA ל-2003), זה אומר שבאותה השנה נפטרו כ-52 מיליון איש, כך שעם כל הכבוד ל-9 מליון המתים ברעב שלך (זה כמובן לא מספר מדוייק אלא הערכה כללית של "סיבוכים כתוצאה מתת-תזונה"), הם המיעוט. וכמובן ששואת בעלי החיים גדולה בכמה סדרי גודל מהמספרים האלה. תראה, אני באמת לא מרגיש מוסרי יותר או חף מפשע יותר לפי כל קריטריון שהוא מאותם "גזלנים בינ"ל" שאתה כ"כ שונא, ואני חושב שאותו הדבר נכון גם לגביך. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שמבחינה ביולוגית פרצופים של תינוקות, ובמידה פחותה של ילדים, משפיעים עלינו רגשית יותר מאלה של מבוגרים. אבל האם זהו נימוק טוב להתמקדות במותם על פני מות מבוגרים? מסופקני.

 

[שגב פוצי]

תן לי להבהיר משהו.

קיימת דיכוטומיה די ברורה גם בחברות המערביות בין אנשים כמו גאידמאק, לב לבייב, בעלי התאגידים נייק, קוקה קולה, של ועוד לביני ולבינך (אלא אם כן יש דברים עליך שאני לא יודע). האנשים שמרוויחים באופן מודע ממותם של מליוני אנשים הם לא אני ולא אתה, האנשים האלה משובצים יפה באלפיונים העליונים של העולם, וההפרשים בין כמות הכסף שלהם לבין כמות הכסף של רוב האנשים היא מהותית/ דיכוטומית; לדוגמא בעובדה שהם יכולים לחיות ברמה גבוהה מהממוצע ולו רק מהריבית של הכסף שלהם. אני לא שונא אותם בגלל שאני מרגיש "עליון מוסרית" עליהם, כמו שאנשים נכלאים כיום בישראל על רצח ולא בגלל שמנהיגי האומה הם קדושים קתוליים. אני שונא אותם בגלל שמשחר ילדותי יש בי שנאה עזה לאכזריות, ובגלל שמאז שאני זוכר את עצמי (גם בתקופות בהן היתי ימני מובהק) היה לי חוש צדק מפותח יתר על המידה. במילים אחרות, אני שונא אותם בגלל המעשים שלהם, לא בגלל אני מרגיש שאני מושלם. אני לא מבין למה את ההתעקשות שלא להבין את ההבדל בין מות נמנע לבלתי- נמנע. דוגמא: אם בן אדם עולה על אוטובוס עם מטען ומתפוצץ עליו, אתה תאשים אותו ברצח. לעומת זאת, את מי תאשים במותם של אלפי הקשישים שנפטרים בבית אבות בכל שנה? אתה כאילו מתאמץ לדבוק בדוגמה הסטאליניסטית של "מות של בן- אדם אחד זו טראגדיה, מות של מליון זו סטטיסטיקה". גם מבוגרים שמתים מות נמנע בגלל שבעל אינטרס כלכלי היה מעוניין במותם גורמים לי לשנוא ולכעוס על אותו האינטרסנט, אם כי אני מודה שברמה הרגשית השטחית ביותר, תמונות של ילדים מתים משפיעות עלי יותר.

 

[omer142]

"(גם בתקופות בהן היתי ימני מובהק)"

ואו! אתה היית ימני מובהק? אני פשוט בהלם! מה הביא אותך מימין מובהק לשמאל רידיקלי - אנרכיסטי?!

 

[שגב פוצי]

כן, הייתי ימני מובהק...

אני מניח ששילוב של התבגרות והתפכחות פוליטית בשילוב עם דברים שהיו חלק מהאישיות שלי מאז שאני זוכר את עצמי...

 

[ערב רב]

במישור הפילוסופי, כדטרמיניסט

אני באמת לא רואה מוות מפיגוע כבלתי נמנע פחות ממוות מ-'זקנה' (המרכאות בכוונה, כי אין באמת דבר כזה, גם זקנים בני 90 מתים ממחלות שניתן היה למנוע ולטפל בהן). אבל, כפי שנרמז בסוגריים, אם תדמיין לרגע שמונחות לפניך תעודות הפטירה של כל 50 מיליון האנשים שנפטרו השנה, אז בכולן יש סיבות מוות ואת כולן אפשר היה למנוע בדיעבד - בין אם ע"י הימנעות מסיטואציה מסכנת חיים מסויימת, או בטיפול רפואי מונע, לרבות תזונה מתאימה, או בטיפול רפואי מטפל, וגם בטיפולים שעוד לא קיימים היום אבל ניתן היה בהשקעה במחקר להגיע אליהם. מוות מסרטן, איידס, שבץ מוחי, התקף לב או תאונת-דרכים לא יותר בלתי-נמנע ממוות ברצח, אני באמת מאמין בכך. ונכון, גם מוות מרעב נכנס לקטיגוריה הזו, יכול להיות שאצל אנשים מסויימים הוא מעורר תגובה רגשית קשה יותר ממיתות אחרות, אבל כאמור, אני לא רואה כל סיבה לבסס את המוסר על רגשות, למרות שרבים עושים זאת. הייתה תקופה שכל אמונותיי המוסריות התבססו פחות או יותר בקידוש ערך החיים, ואפשר לראות זאת בארכיון. אבל התפכחתי, הבנתי שגם שאר האנשים רחוקים מתפיסה זו כרחוק מזרח ממערב, וגם שאין לה למעשה שום בסיס שמצדיק אותה.

 

[שגב פוצי]

במישור הפילוסופי,

כאנטי- דטרמיניסט מובהק ואפילו כסולד מדטרמיניזם, אני מוצא סהדטרמיניזם מרוקן ממשמעות כל חלק וחלק מחיינו. אני רואה שמי שמאמין בדטרמיניזם באופן טהור לא יכול לתמוך בשום תגובה בין- אישית, מאחר ואין שום סיבה להפסיק את המערך הסיבתי בשלב שבו נעשתה החלטה בנפשו של אדם. מעבר לכך, הדטרמיניזם לא מכיר בחופש של אף אחד לבחור, ולכן אין לו שום יחס להתנהגות או למעשים. אבל במובן הפילוסופי העמוק יותר, הדטרמיניזם מוביל בהכרח לרגרסיה אין סופית, ועל כן למרות כל הנסיון שלו להיראות הגיוני- הוא לא. אם באמת אתה לא מאמין בשום צורה בקדושת החיים או בשוויון, אז אני מניח שבמקום הזה האידיאולוגיות שלנו כ"כ רחוקות אחת מהשניה שאני בכלל לא יכול לראות בסיס לדיון. אני מניח שאתה מוצא סוג אחר של בסיס לאידיאולוגיה כללית, אז ספר לי (כי אני באמת מעוניין), מהו? ומתי בקירוב אני יכול למצוא הודעות שלך מהתקופה שבה צידדת לחלוטין בקדושת החיים?

 

[ערב רב]

ככל שהמחקר המדעי מתקדם

גדל הקושי מחד להחזיק בעמדה מטריאליסטית-אמפיריציסטית ומאידך לא לדגול בדטרמיניזם, דין הרצון החופשי הולך ונדמה לדין קיום אלוהים. לגבי המרחק האידאולוגי בינינו, ובכן, נכון, אני באמת מסכים עם לייבוביץ' שעל ערכים אי אפשר להתווכח אלא רק להלחם, לכן השתדלתי למקד את הדיון בטענות עובדתיות ובשאלות ולא בהתנצחות מוסרית. לצערי עוד לא מצאתי בסיס לאידאולוגיה כלשהי, משום שבין השאר, הרגרסיה האינסופית מחסלת לא רק את הדטרמיניזם אלא כל השקפה פילוסופית אחרת. הודעות שלי בפורום המזכירות את קדושת החיים: 1. 2. 3.

 

[The Ancient Mariner]

סתם המלצה

על המאמר "דטרמניזם, מדע ואגדה" של עדי צמח. אם אני זוכר נכון זה פרק מתוך ספר. אני קצת ממהר עכשיו, אז אם לא תמצא לבד אני אתן רפרנס אחר-כך, אבל הוא באמת מומלץ בחום.

 

[ערב רב]

"מטריאליזם, מדע ואגדה", עיון רבעון

פילוספי, כרך מ"ב, אוקטובר 1993.

 

[The Ancient Mariner]

../images/Emo45.gif תודה

 

[[אורן]]

לפעמים אני נדהם

מחוסר היכולת שלך.

 

[ערב רב]

רק בגלל שאולי היית חבר בנוער מרצ

בעבר הרחוק לא נותן לך את הזכות להקדיש את כל כתיבתך בפורום לרדיפה אישית רוויית גידופים.

 

[[אורן]]

ואתה לא היית חבר בנוער מרצ

ואתה אפילו לא חבר במרצ, וגם לא ממש מזדהה עם האידיאולוגיה, ולכן לא נראה לי שאתה קובע את זכויותי כאן. אגב, רוב הודעותי לא קשורות אליך, למרות שכל הודעותיך מוציאות אותי מדעתי. בד"כ אני מצליח להתאפק.

 

[שגב פוצי]

אולי מספיק עם זה?

האמת היא שפשוט נמאס לי מהרדיפה של כמה מאנשי הפורום אחרי ערב רב. אני מבין שהאידיאולוגיה שלו ליכולה להוציא את חלקנו מדעתם, אבל אחרי לא מעט זמן שהוא כתב בפורום הזה, ערב רב לא רק שהפסיק להיות קול טורדני ברקע של הפורום, אלא שעזר במידה לא מועטה לעצב את הפורום כמו שהוא היום. אתה חייב להכיר בכך שערב רב הוא דמות שקיימת בפורום כדי להישאר, וזכותו לקחת חלק בפורום לא פחותה מזו שלי או שלך. ויותר מכך, באמת שנמאס לי מטיעון ה"אתה לא תומך במרצ אז לך", זהו טיעון פשיסטי (לא פחות ולא יותר) שבא רק מתוך רצון שלא להתיחס לטיעונים שלו. הצעתי את זה בעבר ואני אציע זאת שוב, אין שום בעיה לפתוח קומונה שתהיה סגורה לחברי נוער מרצ בלבד, או לתומכי מרצ בלבד, ואין לי גם שום בעיה לעזור לפתוח אותה, אבל עד שהיא תיפתח, אולי די עם כל המתקפות האישיות האלה (לפחות על מי שהוא חבר פורום, כנס בטרולים כאוות נפשך). נ.ב. זה שום דבר אישי, פשוט שכבר פשוט אי אפשר עם ההעכרה הזאת על הפורום.