90

[כנעני מתוסכל]

90

אני רוצה לספר סיפור שקרה לי שנה שעברה בתקופת המבחנים הראשונה שלי באקדמיה. אף פעם לא הייתי בן אדם של ציונים בעשירון העליון, תמיד הייתי מוציא ציונים בסביבות80. שהגיע תקופת המבחנים החלטתי שאני רוצה להוציא ממוצע 90, להתחיל ברגל ימין. בהתחלה היה לי מאוד קשה להאמין שאני יכול, אף פעם לא הוצאתי ציונים כאלה, אז עוד לרצות ממוצע של תשעים באקדמיה נראה כמשימה בלתי אפשרית. הכרחתי את עצמי להאמין שאני יכול, הכנסתי לעצמי לראש שאם אני האמין זה יגרום לי ללמוד ולהצליח. נזכרתי בתרגיל שמראים בסוד עם הצ'ק שרושמים את סכום הכסף שרוצים בחשבון הבנק. הדפסתי המון דפים שרשום עליהם בענק 90 ותליתי בכל מקום בדירה (ותודה לשותפה שלי שלא עשתה בעיות השומר מסך שלי היה 90,הרקע בדסקטופ 90, במחברות לימוד שלי 90, מול האסלה 90, ביציאה מהבית 90 על המקרר כמובן, בכל מקום שהיה אפשר היה 90. אכלתי, נשמתי, שתיתי 90. עשיתי לעצמי שטיפת מוח לגמרי. כל מבחן שהיה לי, גם אם הייתי בטוח שהלך לי לא טוב, לא הסכמתי להאמין שהציון יהיה מתחת ל90 (וזה קרה הרבה יותר מפעם אחת). הגיע סוף תקופת המבחנים והציונים התחילו לזרום. המבחן האחרון שם אותי על ממוצע 89.94 כמובן המספר הזה לא הסתדר לי טוב בעין, שלחתי ערעור על המבחן האחרון, הוא התקבל והממוצע שלי בסוף היה 90.00