FST - התשובה של פרופ' גרייבס

[Charles Darwin]

אין על מה

"עכשיו, אני מעריך ששמת לב (אך העדפת לא להזכיר) שלפי המאמר הזה, FST המקסימלי בין שלושת ה"גזעים" האנושיים הוא 0.15., ולעומת זאת FST בין אורנגאוטנים בורנאים וסומטרים, וכן בין שימפנזים מזרחיים/מרכזיים למערביים, הוא בערך פי שניים מזה."

לא הזכרתי את זה כי על זה באמת יש קונצנזוס. אגב, ה-Fst בשימפנזים ובמיוחד באורנגאוטנים הוא יותר חזק מאשר באדם מכיוון שהשונות הפנימית שלהם יותר גדולה. גם על זה לא חלקתי. לכן אין לי בעיה מיוחדת עם זה ששידרגו את שתי אוכלוסיות האורנגאוטנים למעמד של מין, למרות שה-Fst ביניהן נמוך יותר מאשר בין השימפנזה המערבית לתתי-המין האחרים של השימפנזה. אבל מעניין שצורת המיון הפרה-גנטית (האינטואיטיבית) התאימה יותר ל-Fst מאשר למרחק האבסולוטי בין הפרטים או האוכלוסיות.

לא טענתי שאין שום בעיות עם Fst. אפילו הדגשתי שאני *מתנגד* לשימוש בסף כלשהו של Fst לצורך מיון. אני חושב שזה מדד אינפורמטיבי וניתן *להיעזר* בו לצורך קבלת החלטות לגבי מיון, אבל בעיקר תמכתי בו בהשוואה למדדי שונות בתוך האוכלוסיה כמו הטרוזיגוטיות. הבעיה העיקרית עם Fst או כל מדד גנטי אחר היא שהאבולוציה הפנוטיפית היא לא לינארית, בעוד שמיון לתתי-מין הוא לפחות בחלקו עניין פנוטיפי.

אם בין קופי אדם אחרים יש פי 2 או פי 5 יותר שונות מאשר באדם - אז זה ממצא מעניין, ויש לו משמעות מסוימת לקלסיפיקציה, אבל זה לא אומר שצריך להכריז שאין גזעים. כשהתברר שלסי אלגנס יש יותר גנים מאשר לדרוזופילה, לא הכריזו מיד שזבובים הם יותר פשוטים מאשר תולעים, נכון? הסיקו שמספר הגנים לא בהכרח מייצג בצורה נאמנה את המורכבות של האורגניזם. אז כנראה שיש מתאם כלשהו בין מספר הגנים לבין המורכבות, וכנראה שיש מתאם כלשהו בין רמת ה-Fst לבין התמיינות פנוטיפית, אבל נראה שמדובר במתאם בינוני למדי. אני מניח שבין תנינים יש Fst אסטרונומי (קרוב ל-1), אבל זה לא בהכרח מעיד על דיפרנציאציה ביולוגית חשובה.

"אגב, גם המדגם של המאמר הזה לא ממש מאוזן. מדגמי קופי האדם מכל אוכלוסיה הם שני שליש עד חצי ממדגמי בני-האדם. לשיטתך זה אומר שתוצאות המאמר עדיין מעריכות בחסר את ה-FST של קופי האדם, אבל בוא נעזוב את זה..."

רגע, זו העמדה שלך - לא שלי. אתה הרי טענת שהשונות המחושבת בשימפנזה מבוססת על מדגם קטן יותר מאשר באדם ולכן היא צריכה להיות אפילו גדולה יותר. אבל בוא נעזוב את זה באמת...

"המסקנה הברורה שאתה אמור להסיק מן המאמר היא שההבדלים בין "גזעי" אדם, במונחי FST, קטנים פי שניים מן ההבדלים בין אוכלוסיות שימפנזים ואורנגאוטנים."

ברור, ואם הולכים לפי זמן הפיצול אז זה אולי אפילו פי חמש.

"אני גם אזכיר לך עוד פעם שאוכלוסיות קופי האדם המדוברות חיות בשני איים סמוכים (במקרה של האורנגאוטנים) ובאפריקה הטרופית (במקרה של השימפנזים). לעומת זאת שלושת "גזעי" האדם חיים בשלוש יבשות."

זה דווקא לא נראה לי רלוונטי לדיון. זה רק מראה שאורנגאוטנים ושימפנזים הם פחות ניידים מהאדם.

"בשרשור הקודם רק לפני שבועיים חיפשת בנרות מאמר שמציג עמדה כזו, אז הנה מצאת עוד אחד..."

גבולי מאוד. ביקשתי בפירוש מאמר שלא מתייחס לגזעים באדם (וזה כולל מאמרים שמתייחסים במקביל לאדם ולמינים אחרים...).

 

[Charles Darwin]

כדי לחשב מרחק גנטי בין פרטים, צריך פשוט לרצף

את הדנ"א, לעשות alignment בין הרצפים השונים, ולספור את ההבדלים. אבל זה מרחק בין *פרטים* - איך מחשבים מרחק בין *אוכלוסיות*? כשהאוכלוסיות רחוקות, אתה יכול להזניח את המרחק בין פרטים בתוך האוכלוסיות, והמרחק בין האוכלוסיות הוא בקירוב המרחק בין הפרטים מהאוכלוסיות השונות. לכן עצים פילוגנטיים שמראים משפחות או סדרות של יונקים יכולים להתבסס על מרחק גנטי פשוט. אבל כשהאוכלוסיות קרובות, לא ניתן להזניח את המרחק בין הפרטים, אחרת תקבל תוצאות לא הגיוניות כמו מיליוני גזעים באפריקה ומאות אלפי מינים של שימפנזה. Fst זה סוג של ניסיון "לנרמל" את המרחק הגנטי בין אוכלוסיות קרובות ע"י הכנסת רכיב השונות בין פרטים לתוך המשוואה - מדד שמבטא את היחס בין השונות בתוך האוכלוסיה (S=subpopulation) לבין השונות הכללית (T=total).

Fst הוא מדד - כמו קילוגרם או ליטר או הטרוזיגוטיות. זה לא מודל (כמו הארדי ויינברג) ולא תוכנה (כמו Structure) ולכן לא ברור לי איך אפשר לטעון שיש בו הנחות מופשטות או סמויות. זה כמו להגיד שבמטר או גרם יש הנחות מופשטות או סמויות.

הביקורת העיקרית על המדד הזה היא שהוא עשוי להמעיט בערך הדיפרנציאציה. כלומר דיפרנציאציה גדולה מאוד עשויה להתבטא ב-Fst נמוך. לכן גזענים מברכים על הביקורת הזו - משום שהם יכולים להגיד ש-Fst של 0.15 לא שולל דיפרנציאציה גדולה. לעומת זאת למתנגדי הגזעים אין שום סיבה להיאחז בביקורת הזו, משום שהיא יכולה רק להזיק להם. היות ואני אמור לייצג כאן את תומכי הגזעים, אתה יכול לשאול למה אני מתעקש לתמוך במדד הזה, שכל כך חביב על מתנגדי הגזעים ועשוי להיות מוטה לטובתם. התשובה היא שאני משתדל לא לקבוע האם מדד הוא טוב או רע לפי איך שהוא מתיישר עם אג'נדה זו או אחרת אלא לפי הערך של המדד. לדעתי Fst הוא מדד אינפורמטיבי ולכן אני לא משליך אותו לפח. הביקורת נגדו היא במידה רבה תאורטית, ובפועל היא לא צריכה להוות בעיה כל עוד מודעים למגבלות. למשל ניתן לצפות ל-Fst נמוך יותר במיקרוסטליטים ואכן זה מה שמתקבל. בכל מקרה זה עדיין המדד הנפוץ ביותר, גם היום, לא בגלל איזו טעות היסטורית ולא כמדד נלווה למדדים טובים יותר אלא כמדד המרכזי.

אני תומך ב-Fst כמדד לדיפרנציאציה (למרות ההסתייגויות), אבל לא כמדד להפרדה לתתי-מין מהסיבה הפשוטה שהפרדה לתתי-מין במובן המקובל היא לא פונקציה ישירה של דיפרנציאציה, אלא של הפרדות פנוטיפית. אמנם יש מתאם בין שני הנ"ל, אולם מדובר במתאם חלקי בלבד. לכן אני לא מסכים עם חלוקות לפי ערך סף זה או אחר, ולמיטב ידיעתי גם רייט לא הסכים עם כך. לדעתי סולם ה-Fst שלו לא נועד לענות על השאלה האם יש או אין תתי-מין, אלא פשוט לתת קווי מתאר כלליים לגבי מידת הדיפרנציאציה.

"מהם שיפורים אפשריים ל FST או שיטות אלטרנטיביות?"

יש שיטות קומפלמנטריות, כולל מרחק גנטי, PCA ותוכנות כמו Structure. אני לא רואה שום סתירה בין מה שמקבלים ב-Fst לבין מה שרואים בכל אחד מהמדדים האחרים ואני גם לא חושב שהחידושים האחרונים מוסיפים משהו עקרוני ודרמטי שלא ניתן להסיק לפי Fst. תוכנות כמו Structure משפרות את הויזואליזציה והרזולוציה ומאפשרות אבחנות דקות יותר (כנ"ל PCA), אבל ברמת ההבדלים בין הגזעים אני לא רואה שינוי משמעותי מאז שנות ה-70.

"גרייבס (ומאמר נוסף שהזכרתי) ציין ש FST לגנוטיפ של צבע עור הוא אכן גבוה כפי שזה בא לידי ביטוי בפנוטיפ."

אני מסכים עם גרייבס בנקודה הזו, אבל קח בחשבון שהיחס בין פנוטיפ לגנוטיפ הוא לא 1:1. במקרה של צבע עור נראה שה-Fst בפנוטיפ בין אוכלוסיות מצפון אירופה לבין אוכלוסיות מתת-סהרה הוא אולי 0.9 (ראה מאמר של רלתפורד - אגב, אין לי מושג באיזה מאמר הגיעו ל-0.6), אך ברמה הגנוטיפית מקבלים ערכי Fst נמוכים בהרבה (נגיד בערך 0.5, אבל יש טווח גדול). והרי לך דרך נוספת שבה Fst עשוי להסוות דיפרנציאציה פנוטיפית, אפילו ברמת התכונה הבודדת.

"איך זה אמור לעבוד עבור המדד היחיד שרלוונטי לגבי בני אדם - הפנוטיפ הקוגניטיבי?"

הקשר הוא מאוד עקיף. באופן כללי, ככל שה-Fst גדל, הסיכוי לדיפרנציאציה בכל אלל נתון (ובכלל זה אללים קוגניטיביים) גדול יותר. אבל יתכן Fst גנומי מאוד גבוה (למשל מעל 0.3 בין פפואנים לאוכלוסיות מסוימות באפריקה), אך נמוך דווקא בצבע עור ואולי גם באללים קוגניטיביים. ויתכן גם מצב הפוך, של Fst גנומי נמוך, אך התמיינות נקודתית חזקה בתכונה זו או אחרת.

"גרייבס טוען שFST של הגנוטיפ הקוגנטיבי הוא דומה לFST הכללי - הרבה פחות מ 0.25 אבל מה זה בכלל אומר על הפנוטיפ הקוגנטיבי שלא ממש ברור איך הוא נגזר מהגנוטיפ?"

עקרונית ההצעה שלו נראית לי בכיוון הנכון, אבל כפי שניתן לראות בצבע עור, ה-Fst הפנוטיפי עשוי להיות גדול בהרבה מהגנוטיפי. ואגב, 0.15 זה לא כל כך נמוך, זה יכול בקלות להסביר הבדל של כמה נקודות ויותר במנת משכל.

"מעניין למשל לדעת מה FST של גנוטיפ קוגניטיבי בין נשים לגברים כאשר ידוע שהמוחות שונים במקצת בגודל ממוצע ומבנה בעוד שבחברה המודרנית מניחים שאין ממש הבדל בפוטנציאל הקוגניטיבי בממוצע."

כאמור, לא ניתן למדוד Fst גנוטיפי בין גברים לנשים. אפשר למדוד משהו דומה ל-Fst ברמה הפנוטיפית, אך במקרה של גברים ונשים אני חושב שיהיה יותר מעניין לראות את ההבדלים במטלות ספציפיות ולא במנת המשכל הכללית, שבה ה-Fst כנראה ישאף לאפס.

 

[אני רק עובר]

מה זה הנחות של מדד

מדידת מסה במדד של קילוגרמים (הדוגמה שלך) מתבססת באופן מסורתי על הנחות הפרדיגמה הניוטונית. למשל שהמהירות או מערכת הייחוס לא משפיעה ולכן אין צורך להתחשב בה. אם תאיץ חפץ בעל מסת מנוחה של 1 קילוגרם למהירות קרובה למהירות האור, ותשקול אותו בשיטה הניוטונית, אתה יכול לגלות שמשקלו עלה מאוד, או שמשקלו עדיין 1 קילוגרם, תלוי איך ובאיזה מערכת ייחוס מדדת. כל אחת מן התוצאות האפשריות עלולה להטעות אותך מאוד, תלוי לאיזה צורך אתה משתמש בה.

FST הוא מדד סטטיסטי ממשפחת ANOVA (למעשה זהה לסטטיסטי F אשר משמש ב-ANOVA ליחס בין שונויות). כמעט כל המדדים הסטטיסטיים, פרט לפשוטים ביותר כמו ממוצע וחציון, מבוססים על הנחות מסויימות. דוגמה מפורסמת: סטיית התקן מבוססת על הנחת התפלגות נורמלית. אם במציאות ההתפלגות שלך רחוקה מאוד מנורמלית, אתה עדיין יכול טכנית להשתמש בנוסחת סטיית התקן ע"מ לחשב מספר. אבל אל תבוא אח"כ להתלונן כשיסתבר לך שהמספר הזה נותן לך הערכה מאוד מטעה למידת הפיזור של האוכלוסיה.

 

[רני שרוני]

לגבי מסה - היא דווקא לא יחסותית

למרות שבסיפרי עבר מושג המסה העצמית\המנוחה (proper mass) היה בשימוש. מסה למעשה מודד את כמות החלקיקים שבחומר שזאת לא משתנה בשום מערכת יחוס. למשל, מסה שמכילה N אטומי ברזל תכיל את אותה הכמות בכל מערכת יחוס.

מה שכן יחסי למערכת היחוס זאת האנרגיה הכוללת של המערכת כאשר האנרגיה העצמית\המנוחה מייצגת את המסה לפי mc^2 המפורסם.

הבילבול עצמו נובע מכך שצופה מודד כח גדל במערכת הנעה ולפי F=ma הוא יכול לדמיין שמסתו של הגוף עלתה אבל זה כאמור לא עיקבי עם מושג המסה ולכן כבר לא מקובל.

ההבחנה שלך לגבי הנחות "יחסותיות" בשימוש ב FST נשמעת סבירה והשאלה היא האם באופן כללי הנחות אלה לא מתקיימות בקירוב או שיש מקרים פתלוגיים שבהם ההנחות לא מתקיימות ולפיכך מחושב FST אבסורדי.

 

[אני רק עובר]

בהחלט, מקרים פתולוגים הם כנראה הרוב

באוכלוסיות אנושיות, בעיקר כתוצאה מן ההבדלים הגדולים בינהן בשונות ומבנה האוכלוסיה.

המודל המקורי של רייט ל- FST הניח אוכלוסיות רבות, שדומות זו לזו מבחינת גודל האוכלוסיה האפקטיבי, השונות הגנטית בתוך האוכלוסיה והמבנה ההיררכי שלה. חריגה משמעותית מן ההנחות האלו לעתים קרובות מובילה לתוצאות אבסורדיות. אני אנסה לצרף לפוסט הזה את המאמר של לונג וקיטלס, שהוא רק אחד מן המאמרים שמראים בפירוט מה קורה כשחורגים מן ההנחות.

שוב, לדעתי הדוגמה מאירת העיניים ביותר היא איור 10 במאמר על אוכלוסיות האוקיינוס השקט. הוא מראה שהקורלציה R SQUARED בין שונות בתוך האוכלוסיה לבין FST שלה הוא 0.97. היינו מדד FST בין אוכלוסיות אנושיות לא מוסיף לנו כמעט שום אינפורמציה, אם כבר ידועים לנו המרחק מאפריקה וההבדל בשונות בין האוכלוסיות.

ריאליטי צ'ק פשוט: נסתכל על אותן אוכלוסיות אנושיות שהן ה"רחוקות" ביותר, במונחי FST, משאר האנושות. אלו כמה שבטים מבודדים בג'ונגלים של דרום-אמריקה ובאיים באוקיינוס השקט. האם האוכלוסיות האלו עברו אבולוציה נראית לעין? האם יש להן IQ יותר גבוה, או איזושהי תכונה מיוחדת, קוגניטיבית או פנוטיפית אחרת כלשהי? האם הן עברו התאמה אבולוציונית לחיים במעמקי הג'ונגל הטרופי או באיים? לא משהו שאני מכיר. מה שמציין את כל האוכלוסיות האלו זה שונות גנטית נמוכה, כתוצאה מאפקט מייסד סדרתי ואוכלוסיה קטנה ומבודדת.

 

[רני שרוני]

זה לא שכל השימוש ב FST הוא שגוי

"האם יש להן IQ יותר גבוה?"
בדיוק! כרגע כשלעצמו FST לא מספיק כדי לדעת אם יש גזעי אדם עפ"י קריטריון קוגניטיבי מודרני שהוא הקריטריון היחיד שקובע.

כנראה ש FST בגירסאותיו המשוכללות הוא מדד טוב (ולכן פופולרי) למדידת מרחק בין גנוטיפים כשבהרבה מיקרים יש קורלציה טובה לפנוטיפ. עוד נראה שיש קורלציה טובה לתכונות תחת לחצי סלקציה חיוביים ושליליים כמו למשל צבע עור וגם קורלציה לקירבה גאוגרפית בין אוכלוסיות.

 

[אני רק עובר]

הנה למשל בדיקה יסודית של FST

ממש מן הזמן האחרון. זאת דוגמה לעבודה שרייט לא היה יכול לעשות, פשוט כי לא עמד לרשותו כוח החישוב. יש גם סקירה קצרה של הסטורית השיפורים השונים של FST.

המאמר מראה שאפילו רק השכיחות של האלל השכיח ביותר כבר מכניסה הטייה גדולה לחישוב FST. בעיקרון היא מסכימה שהתוצאה הרגילה של FST בין אוכלוסיות אנושיות היא בעיקרה ארטיפקט שנוצר כתוצאה מההבדלים בשונות בתוך האוכלוסיות.

המאמר גם מספק רפרנס ישיר למקום שבו רייט עצמו גילה ש-FST מוטה ע"י השונות בתוך האוכלוסיה: עמ' 82 בספר שלו מ-1978:
Evolution and the Genetics of Populations, Volume 4: Variability Within and Among Natural Populations

(לצערי גוגל בוקס מראה את הספר הזה רק עד עמ' 62).

 

[רני שרוני]

איך מודדים FST פנוטיפי?

אני מבין שבשביל גנוטיפ כל מה שצריך זה להשוות בין רצפים של דנ"א אבל איך משווים הבדלי פנוטיפ? למשל עבור צבע עור, מודדים רמות של הפיגמנט מלנין בעור או פשוט מודדים את כהות העור (זה נשמע רגיש לשיזוף)?

"ה-Fst הפנוטיפי עשוי להיות גדול בהרבה מהגנוטיפי"
או יותר קטן? אני יכול לדמיין שני מחשבים שונים לחלוטין ברמת החומרה אבל שקולים ברמת פוטנציאל השימוש (למשל ארכיטקטורות RISC ו CISC למי שמכיר). אצל האדם זה עוד הרבה קיצוני היות "וארכיטקטורות" המוח הן כמעט זהות לחלוטין.

יש לך מושג איך משערכים פנוטיפ קוגניטיבי?
אם זה רק ע"י משימות קוגניטיביות אז נראה שזה דומה למדידה של פנוטיפ לצבע עור ע"י כהות העור וזה רגיש להשפעות לא גנטיות.

על פניו נראה שחייב לחפש קורלציות בין פנוטיפ לגנוטיפ כדי ליצור מודל שיאפשר מדידה אפקטיבית ע"י שימוש בגנוטיפ בלבד.

 

[Charles Darwin]

השונות הפנוטיפית היא השונות הנצפית

היא לא אמורה לייצג את השונות הגנטית.

 

[רני שרוני]

איך מודדים?

למשל שונות FST פנוטיפי של צבע עור?
נתחיל ממשהו פשוט

"היא לא אמורה לייצג את השונות הגנטית"
אז איך זה יכול להיות מדד לקביעת גזעים?

אני בינתיים אחפש את המחקר עליו דיברת (מדידת פנוטיפ לצבע עור).

 

[Charles Darwin]

ראה מאמר של רלתפורד (קישור בפנים)

זה המאמר היחיד שאני מכיר שמודד Fst פנוטיפי באדם ונדמה לי שהוא לא ממש מפרט את שיטת המדידה.

"או יותר קטן?"

נראה לי שהנטיה תהיה לקבל Fst גנוטיפי קטן יותר מאשר פנוטיפי, הן בגלל הדיפלואידיות (ע"ע ג'ון הוקס) והן בגלל ריבוי הגנים שמעורבים בתכונות מורכבות, כך שחישוב ממוצע של הרבה אללים עם אפקט קטן ישאף ל-0.15 באדם. לא פלא שרלתפורד וגרייבס קיבלו ערכים קרובים ל-0.15 כשהם חישבו ממוצע של הרבה תכונות שחלקן הגדול נייטרלי...

"אז איך זה יכול להיות מדד לקביעת גזעים?"

כי גזעים מוגדרים לפי פנוטיפ, לא גנוטיפ.

"אני בינתיים אחפש את המחקר עליו דיברת (מדידת פנוטיפ לצבע עור)."

קליק.

 

[רני שרוני]

הקליק לא עובד

"נראה לי שהנטיה תהיה לקבל Fst גנוטיפי קטן יותר מאשר פנוטיפי"
גם בפנוטיפ קוגניטיבי כמו יכולת לעבד שפה טבעית?

"כשהם חישבו ממוצע של הרבה תכונות שחלקן הגדול נייטרלי"
גרייבס טוען שהמדידה של רצפים שקשורים לקוגניציה נותנת את אותה התוצאה כמו המדידה הכוללת. כלומר מאז היציאה מאפריקה לא היה לחץ סלקציה מיוחד על קוגניציה, באופן כללי, לעומת למשל צבע עור, סוג שיער או עמידות למחלות. זה כמובן יכול להיות מאד מטעה כשמדובר על פנוטיפ מורכב כמו קוגניציה. למשל יתכנו גם הבדלים קטנים מאוד בין אנשים נורמליים לבעלי מוגבלות שיכלית.

אגב מהמאמר שציינתי:
According to the research results, genic SNPs, especially nonsynonymous SNPs, tend to have low FST values, indicating that they have been under negative selective pressure. However, the findings additionally showed that natural selection has also selected for SNPs that alter amino acids. The researchers therefore concluded that the changes responsible for human phenotypic diversity have come about through both positive and negative selection pressures.

 

[Charles Darwin]

ככל שה-Fst הפנוטיפי של תכונה כלשהי הוא חריג,

אני אצפה לפערים גדולים יותר בין ה-Fst הפנוטיפי לגנוטיפי. אם תעשה ממוצע לאללים שמעורבים בפיגמנטציה, תקבל ערכים נמוכים בהרבה מה-0.9 הפנוטיפי, ואם תרצה אני מניח שתוכל אפילו להגיע לערכים קרובים ל-0.15. במקרה של הבדלים קוגניטיביים ה-Fst הפנוטיפי עצמו הוא לא כזה קיצוני, כך שמראש קל יותר להתקרב ל-0.15 המיוחל. לכן אני לא מתרשם מהממצאים של גרייבס, אבל אני מסכים בהחלט שההבדלים הקוגניטיביים הם הרבה פחות דרמטיים מאשר ההבדלים בצבע עור.

"גרייבס טוען ש [...] מאז היציאה מאפריקה לא היה לחץ סלקציה מיוחד על קוגניציה"

דווקא האמונה בזהות קוגניטיבית בין הגזעים תלויה בלחץ סלקציה מיוחד במינו שהיה זהה לחלוטין בכל האוכלוסיות. ומה לגבי אללים שמעורבים במרקם השיער או בצורת האף והעיניים? האם גרייבס מכיר אללים כאלה עם Fst חריג? האם מישהו אי פעם טען שפירוש הדבר שאין הבדל בין אוכלוסיות במרקם השיער ובצורת האף והעיניים? ברור שלא, כי הטענה הזו היא לא מדעית בעליל.

המאמר של רלתפורד נקרא "Apportionment of Global Human Genetic Diversity Based on Craniometrics and Skin Color" והוא מופיע בגוגל סקולר.

 

[רני שרוני]

מסקנת ביניים - FST לא מדד טוב לגזעי אדם

(מסקנה שלי כצופה מן הצד)

בניגוד לבעלי חיים אחרים הפנוטיפ היחיד שיכול לשמש להגדרת גזעים בעולם המודרני הוא הפנוטיפ הקוגניטיבי עפ"י דרישות סביבת העבודה המודרנית (למשל התמיינות מקצועות). כרגע לא נראה שיש דרך למדוד FST של הפנוטיפ הקוגנטיבי ולכן, כמו במקרים אחרים, נותר למדוד את הגנוטיפ. כל עוד לא ממש ברור מה הקשר בין הפנוטיפ והגנוטיפ הקוגניטיבי לא ניתן להעריך מה משמעות FST גבוה או נמוך ביחס לקוגניציה (רק כדי להראות שאני אוביקטיבי כלפי חובבי הגזעים, יתכן FST גנוטיפי נמוך ו FST פנוטיפי גבוה ביחס לקוגניציה).

לכן למעשה כיום חוקרים לא משתמשים ב FST כדי להוכיח קיומם של גזעי אדם תחת קריטריון קוגניטיבי אלא כדי לחפש תכונות פשוטות שהיו תחת סלקציה כדי למשל לראות עמידות או נטיה למחלות.