G32| פורטלנד - וושינגטון: 81 זריקות משלוש!

שודר בערוץ ספורט 5.

מפגש שני העונה בין הקבוצות. במשחק הראשון, מאמצי הקאמבק שלנו כשלו מול התפוצצות שלשות של פורטלנד בערב שבו דני אבדיה היה השחקן היחיד בחמישייה של וושינגטון עם פלוס במדד הפלוס/מינוס; והלילה, פורטלנד הגיעה עם רצף 6 ניצחונות. וושינגטון עם רצף 3 ניצחונות לראשונה מאז 2018;

ברבע הראשון, וושינגטון פתחה חזק עם 16 נק' ב-4 הדקות הראשונות, כולל נקודות מכל שחקני החמישייה. פיזור כזה לא ראינו כל העונה, בטח לא בערב שבראדלי ביל וראסל ווסטברוק שיחקו. בפורטלנד בלט אנס קאנטר, שהרג אותנו בצבע עם היכולת שלו לקלוט כל ריב' תועה. הטריילבלייזרס הגיעו ל-30 נק' אחרי 7 דקות - שלא חס וחלילה נגיד שההגנה שלנו חיפשה "לקפח" אותם בהשוואה לקבוצות אחרות ששיחקו נגדנו. 3:18 לסיום הרבע, דני אבדיה נכנס בפיגור 3. פוזישן הגנה - קאנטר ואלכס לן נאבקו על ריב' התקפה, הכדור נהדף ע"י לן. דני היה שם, יכול היה להשיג את הכדור האובד, אבל נתן לו לצאת החוצה מתוך מחשבה שקאנטר נגע אחרון. באופן ברור לן נגע, טעות של דני; פוזישן הגנה - כרמלו 'מלו' אנתוני קיבל, עלה לקאץ'-אנד-שוט משלוש - בפנים, אנד וואן. העבירה של דני, בספק גדול אם היתה. מלו השלים מהקו מהלך של 4; פוזישן הגנה - מלו החטיא פיידווי מחצי מרחק על דאביס ברטאנס. דני לקח ריב' הגנה אגרסיבי במיוחד על קאנטר; פוזישן הגנה - רוברט קובינגטון קיבל, דני הגיע אליו בזמן ושם לו יד בתוך האף, אבל קובינגטון קלע את השלשה בכל זאת; פוזישן הגנה - דני קיבל בחילוף את כרמלו. נשאר איתו היטב, מלו עלה לזריקה על הבייסליין - בחוץ. אין אנד אאוט. רודני הוד לקח ריב' התקפה. דני איבד את הרוטציות, לא הבין שהוא צריך לקחת את הוד, אז הוד נשאר לבד על הבייסליין. עלה גם הוא לשלשה על הבייסליין, שגם היא נכנסה ויצאה; 31-43 לפורטלנד. 43 נק' לבלייזרס, אף שלא קלעה באחוז גבוה במיוחד - 48%. זה הרבה בזכות 8 מ-17 משלוש, למרות רק 1 מ-5 של לילארד מחוץ לקשת. האמת, לא זוכר קבוצה שלוקחת 17 זריקות משלוש ברבע אחד. קאנטר הוביל עם 10 נק' ו-6 ריב' [5 בהתקפה!!!]. אצלנו, ביל עם 11 נק'. ווסטברוק עם 8 נק' ו-5 אס' [2 איבודים].

ברבע השני, פוזישן הגנה - גרי טרנט ג'וניור ברח לדני בחדירה, הלך עד הטבעת והחטיא. לקח את הריב' של עצמו ותיקן. אין הצדקה לזה - היו שם דני, רובין לופז וברטאנס - שום הצדקה שטרנט ג'וניור יקח את הריב' של עצמו במהלך שכל כולו התנהל מתחת לסל; 11:16 לסיום הרבע, דני ירד בפיגור 12 לאחר שהוחלף ע"י איזאק בונגה, אשר זכה לדקות ראשונות מזה זמן רב. ברטאנס גם ירד, אבל חזר אחרי שניים-שלושה פוזישנים, כך שוושינגטון שיחקה את הדקות הבאות עם חמישייה של ווסטברוק-נטו-בונגה-האצ'ימורה-ברטאנס, משהו שלא ראינו הרבה עד היום, אם בכלל. ביל חזר והצלחנו לעשות מהפך - יתרון נקודה, כ-4 דקות לסיום המחצית. בהמשך, היתרון שלנו הגיע ל-5, עם דקות נהדרות בהגנה. 57.2 שניות לסיום, דני חזר ביתרון 4. פוזישן הגנה - כדור אחרון. דני קיבל את דמיאן לילארד בחילוף, ראסל ווסטברוק נשאר כדי לעזור, זה הוציא את הכדור מהידיים של 'דיים', ופורטלנד סיימה את ההתקפה ללא נקודות. 55-61 לוושינגטון במחצית. רק 12 נק' לבלייזרס ברבע השני עם 4 מ-25 [16%] מהשדה. סייייייייייייי ווואט?! כן, 4 סלי שדה. הל, היו להם 4 איבודי כדור ו-0 אס'. לא זוכר כזה רבע חלש... שנים. זה הכי מעט נקודות שוושינגטון הרשתה ברבע מאז ה-31 במרץ, 2019. לילארד תרם 0 מ-5 מהשדה. טרנט ג'וניור 4 נק' מ-12 הנק' של קבוצתו. אצלנו, ביל [11] וווסטברוק [8 ו-3 אס'] היו אחראים ל-19 מ-30 הנק' הקבוצתיות.

ברבע השלישי, 5 דקות ראשונות מפתיחת הרבע, מו ואנגר היה פעיל בשורותינו, גם זרק מבחוץ [ולא קלע]. בפורטלנד, קאנטר שוב הרג אותנו בצבע מבחינה התקפית, ומבחינה הגנתית שאב את כל הריב'. ככה פתאום, פורטלנד ניצלה דקות חסרות אנרגיה מצדנו, כדי להחזיר לעצמה יתרון נקודה. כ-5 דקות לסיום הרבע, ביתרון 5 לנו, לילארד העיף שלשה ארוכה שנכנסה - מבחינתי, פעולה חיובית ראשונה שלו במשחק. 4 דקות לסיום הרבע, ראול נטו חדר ודפק מרפק לגרון של לילארד, שהיה צריך מספר דקות להתאושש ולהסדיר את הנשימה בזמן שהשופטים הלכו למצלמות ובדקו האם יש לתקן לעבירה בלתי ספורטיבית - ואכן, שינו את עבירת התוקף לפלגרנט 1. לילארד קלע מהקו פעמיים והשלים 7 נק' ברציפות מאז אותה שלשה שציינתי - שיוויון 79 לכל. 40.8 שניות לסיום הרבע, דני נכנס פיגור 1. הרבע הסתיים עם שלשה מהלוגו בתנועה של לילארד. ITS LILLARD TIME! כמו שאומרים. 89-92 לפורטלנד. 23 נק' ו-3 אס' ללילארד [שיחק את כל הרבע].

ברבע הרביעי, יכולת חלשה מצד שתי הקבוצות בפתיחה. וושינגטון שיחקה בעיקר על לופז בצבע, שמצא את עצמו במיסמצ'ים, וברוב המקרים נשלח לקו. פוזישן הגנה - דני יצא אל טרנט ג'וניור והוריד לו את האחוזים, כך שטרנט ג'וניור שיחרר אירבול משלוש; פוזישן התקפה - דני קיבל על הבייסליין, חדר נגד אין-הגנה וסיים יפה את הלייאפ עם האורך שלו; פוזישן הגנה - דני הגיע בזמן לעזור על לילארד, שם לו יד בפנים, והביא לכך שלילארד החטיא אירבול בסטפבק ת'רי מהפינה; פוזישן הגנה - קלוזאאוט של דני על טרנט ג'וניור, שהחטיא את הזריקה מבחוץ. מבט שהיה צריך לקלוע, אך לשמחתנו הרבה כשל; עד אמצע הרבע וושינגטון רצה ריצת 0-7 ועלתה ליתרון 4. אנד וואן של קאנטר הוריד אותנו לפסק-זמן, שממנו דני לא חזר, 6:34 לסיום המשחק. בהמשך, כ-4 דקות לסיום, אסיסט נהדר של לילארד לטרנט ג'וניור עצר מומנטום שלילי של פורטלנד, ובכלל פוזישנים רעים של שתי הקבוצות, והקטין ל-2 הפרש לטובת וושינגטון. 3:38 לסיום, רגע של מחלוקת: היתה נגיעה עם הרגל של טרנט ג'וניור בדריבל של ווסטברוק. פורטלנד ערערה עם צ'אלנג', והשופטים שינו את החלטתם - אכן, באופן ברור, הכדור פגע ברגלו של ווסטברוק לפני שיצא החוצה. דוקא כאן, לכאורה עם מומנטום, פורטלנד איבדה כדורים והחטיאה זריקות פנויות, וושינגטון נהנתה מריצת 0-7, כולל שלשה של ברטאנס, וההפרש הגיע ל-9, כ-2 דקות לסיום. מבוא לבול גיים, שהפך מהר מאוד לבול גיים. קרדיט להתקפה של וושינגטון - כן, זה לא מושלם. כן, זה יותר מדי פעמים חסר אנרגיות ותנועה. אבל לפחות בדקות האחרונות, שיחקנו חכם - מה שיותר פנימה, נגד האיטיות והרכות של קאנטר. בסיום 111-118 לוושינגטון. ניצחון 4 ברציפות לוויזרדס, שגם קוטע רצף 4 הפסדים לפורטלנד, שהיה רצף ההפסדים הכי ארוך של הוויזרדס לטריילבלייזרס מאז הפסידו להם 8 ברציפות בין השנים 2002-1999. אפשר להסתכל על הדברים שעשינו נכון אחרי הרבע הראשון הברוטאלי: עצרנו את פורטלנד על 5 נק' מהזדמנות שניה במחצית השניה, ורק 11 לאחר הרבע הראשון [10 היו ברבע הראשון], כך הצלחנו להוציא את קאנטר מהמשחק. ברגע שהזריקות של פורטלנד לא נכנסו - ערב של 37 מ-103 מהשדה [36%], עם 19 מ-55 משלוש [35%] - 19 שלשות נשמע הרבה, אבל כשקבוצה זורקת 55 פעמים [את האמת, לא זוכר כזה דבר....אולי שמעתי, אבל לא שראיתי במו עיניי], האחוז הנמוך משחק לטובתך - זה אומר ריב' ארוכים, יריבה פחות מאתגרת, ובהחלט כך היה, הרים את קצב המשחק לקצב הנכון לנו, ושיחק לידיים שלנו. ועדיין, פורטלנד הובילה 9 דקות לסיום. כך שגם בערב כזה, היא היתה לגמרי במשחק.

השחקן המצטיין: בראדלי ביל. 37 נק' [27-16 מהשדה, 8-2 משלוש, 4-3 מהקו], 7 ריב' [3 בהתקפה] ו-3 אס' [5 איבודי כדור] ב-35 דקות משחק;

ראסל ווסטברוק עם 27 נק' [11 מ-17 מהשדה], 11 ריב' [2 בהתקפה] ו-13 אס' [אבל גם 7 איבודים, לפחות 3 לא מחויבים למציאות והורסי משחק...]. קודם כל, עבר את דייויד רובינסון בטבלת קלעי כל הזמנים של הליגה, וכעת נמצא במקום ה-45. רחוק 82 נק' מבוב פטיט [מקום 44] ו-96 נק' מפאו גאסול [43]. בנוסף, זה טריפל-דאבל 8 במדי וושינגטון. בניגוד למה שאמר עידו גור במהלך השידור, זה לא משווה את ג'ון וול, אלא עוקף אותו. לוול היו 7 טריפל דאבלים ב-10 עונות בוושינגטון, לא 8; רוי האצ'ימורה השלים עם 17 נק', 7 ריב' [1 בהתקפה] ו-3 חט' ב-37 דקות. 9 מה-17 הגיעו ברבע האחרון. לרוב חלש בהגנה, הערב היריבה לא ניצלה, ואת המספרים בהתקפה הביא, כך שעשה משחק טוב; דאביס ברטאנס תרם 6 נק' ב-34 דקות מהספסל. רק 2 מ-8 משלוש, רק 2 מ-9 מהשדה בסה"כ. התחיל 0 מ-6 משלוש, אבל הגיע ל'מאני טיים' וצלף שתי שלשות חשובות בדקות ההכרעה; רובין לופז עם 10 נק' ב-28 דקות מהספסל. אני אוהב את מו ואגנר, אבל בשני המשחקים האחרונים הוא די הפסיד את הדקות שלו, הערב - 7 נק' ב-11 דקות, בזמן שלופז הוא עדיין במהותו הסנטר הראשון של הקבוצה, גם אם עולה מהספסל; גריסון מתיוז פתח גם הפעם בחמישייה ותרם 5 נק' ב-2 זריקות בלבד מהשדה. הוא פותח, אבל לא משחקים עליו, והוא לא צובר דקות. זה לא נקרא לפתח שחקן, כבר עדיף שיעלה מהספסל;

בפורטלנד, אנס קאנטר סיים עם 19 נק' [8 מ-12 מהשדה] ו-13 ריב' [6 בהתקפה] ב-34 דקות. כוכב הרבעים הראשון והשלישי, וזו בדיוק הסיבה שפורטלנד הפסידה, מפני ששחקן כמוהו מוגבל לא אמור להיות השחקן המצטיין לא משנה מה; דמיאן לילארד עם ערב של 35 נק' ו-12 אס' [3 איבודי כדור], אבל רק 1 מ-9 מהשדה ברבע האחרון. נדבר על 10 מ-30 [!!!!] שלו במשחק. סיים עם 4+, כך שאין ספק שהוא שחקן חשוב וכמעט הביא לקבוצתו את הניצחון, כפי שהזכרתי, למרות חולשתם הובילו 9 דקות לסיום, אבל לא מתוך כדורסל טוב, החטיא יותר מדי זריקות שהוא צריך לקלוע, כמו כל הקבוצה מסביבו בערב הזה; גרי טרנט ג'וניור עם 16 נק' [4 שלשות]; רוברט קובינגטון סיים עם דאבל-דאבל של 11 נק' [2 שלשות] ו-11 ריב' [4 בהתקפה]. גם 4 חס' היו לו ו-2 חט'; דריק ג'ונס ג'וניור השלים את החמישייה עם 11 נק' ו-9 ריב' [3 בהתקפה]. שיחק טוב בהגנה, יותר טוב ממה שזכרתי ממנו; כרמלו אנתוני ורודני הוד לא הגיעו. אנתוני רק עם 7 נק' ב-2 מ-10 מהשדה ב-25 דקות מהספסל, והוד עם נקודה אחת בלבד ב-17 דקות;

דני אבדיה: 2 נק' [1 מ-1 מהשדה] ו-3 ריב' ב-11 דקות משחק [מינוס 4]; לא רוצה לומר שדני "איבד את המקום שלו". הוא משחק. כמה? זה כבר תלוי מה החמישייה המוצלחת ביותר. הערב הוא לא היה חלק מהדקות הטובות, ולכן מיעט לקבל דקות. זה חלק מהעונה של 'רוקי' ואני לא מתרגש. הפנים קדימה למשחק הבא;

** Chris Smoove מתקצר.

המשחק הבא -- ממשיכים את המסע בחוף המערבי עם מפגש נגד האלופה המכהנת, לוס אנג'לס לייקרס [ב']. סומך על לברון שלא יתן לנו להמשיך את רצף הניצחונות.
 
מבט מחדר ההלבשה לאחר סיום המשחק:

כשמנצחים תמיד יותר קל להאמין, אבל חייבים להישאר ריאליים.
כל 4 הניצחונות האחרונים שלנו הושגו נגד קבוצות שלא פגעו. זה לא שההגנה טובה, החטיאו זריקות פנויות. עד לפני רצף הניצחונות, היינו קבוצת ההגנה הגרועה בליגה באחוז מזריקות פנויות, כלומר האחוז הכי גבוה נקלע נגדנו. אני חושב שגם הובלנו את הליגה בכמות הזריקות הפנויות שנזרקות נגדנו, שזה גם נתון חשוב. אז בסך הכל, המספרים מתאזנים. זה קורה כל עונה, לכל קבוצה, שהיא משחקת יותר טוב מתישהו והמספרים מתאזנים למעלה. להגיד שההגנה שלנו היתה טובה? לא, היא עדיין לא. אני מאמין שברגע שנפגוש קבוצות במומנטום טוב יותר, ובאופן מקרי לא בטוח שזה יקרה במשחק הקרוב עם המפגש נגד הלייקרס, מאמן שניכנס שוב לרצף הפסדים ... ואז שוב כולם יתחילו לקרוא לפיטוריו של המאמן. בלי קשר, קרדיט אכן מגיע לברוקס, הוא מתנהל נכון. אבל מוקדם לומר שהשגנו משהו עם רצף הניצחונות הזה.

אם בכל זאת להצביע על משהו חיובי, זה שממש בקרוב יוצאים לפגרת 'אול סטאר'. זה יתן זמן לעצור ולחשוב איפה עומדים גם מבחינת סטנדינג וגם מבחינת רוטציות/סגל. אני משוכנע שוושינגטון תהיה סופר-אקטיבית בטרייד דדליין, כסוחרת או כקונה. לאו דוקא ביל, ד'ו. הוא יסיים את העונה איתנו.
 
למעלה