אם היו לי מחשבות על לביבות וסופגניות הן נגזו.
היום בבוקר נפגשתי לריצה עם חברה מהקבוצה .. כל כך קשה לי לרוץ אני יודעת שהדרך היחידה לשפר את זה מלבד אימונים זאת הירידה במשקל.. והיא תהיה! אני בטוחה יותר מתמיד שמפה אני הולכת
להתקדם כי אני כל כך רוצה להיות חלק מהקבוצה של הריצה ולא להזדנב מאחור.
טוב שיש מטרה ויש לאן לשאוף הלביבה או הסופגניה לא שוות את ההרגשה שתהיה אחרי האכילה. אני גם לא יודעת להנות ולפרגן לעצמי דברים שלא בתפריט , תמיד אחר כך באים ועולים רגשות אשם
שמקלקלים את הכל..
כתבתי על זה בבלוג..
חג שמח..