בסביבתי הקרובה הרבה פעמים אני נדהמת לגלות את מידת השיתוף מאחד לשני על הפעולות היומיומיות.
נראה כי יש צורך מאוד עז לאדם לקבל אישור מהסביבה שמה שהוא מחליט לעשות "זה בסדר".
והנה אתמול אני נתקלת בכתבה שמרחיקה אף יותר ומכנה את כולנו 'נרקסיסטים' המחפשים את האדרת הסביבה כלפי האני האישי והפנימי שלנו:
"נראה שבימינו אי אפשר לגבש דימוי עצמי פנימי חיובי, בלי לקבל על כך פידבק חיצוני" - www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4224259,00.html
מה דעתכם, האם התלות שלנו בסביבה היא באמת כל כך גדולה?..
"האדם יצור חברתי, הוא אינו יכול למלא את צרכי חייו כי אם בעזרה מזולתו; ולכן שיתוף רבים הוא תנאי הכרחי לקיומו [...] עובדא היא, שהפרט הוא חסר אונים למלא את צרכיו בעצמו: והוא זקוק לחיי חברה [...]"
-בעל הסולם, עיתון האומה-