תנו לישון בשקט...

chayahd99

New member
תנו לישון בשקט...

רק לפני שבוע התקשקשתי פה על בעיות השינה שלנו והנה כבר חזרתי לסיבוב נוסף.
יש לציין שניסינו טיפים שהוצעו בשרשור הקודם אך לא ממש התקדמנו, להפך, נהיה יותר גרוע

להזכירכם מדובר בבת שנתיים וארבע שעברה ועוברת הרבה שינויים (גמילה מחיתול ביום, מעבר למיטת מעבר, לקראת הגעת תינוק חדש, מטפלת חדשה וזמנית לאוגוסט ובטח יש עוד משהו ששכחתי).

המצב אתמול הפך ממש בלתי נסבל.
היא כבר לא מוכנה להכנס ישר למיטה אלא מתחילה לשחק, לצחוק ולקשקש.
שמנו שער בפתח החדר כדי שלא תצא וניסיתי מיד בסיום הטקס להשאר איתה בחדר ולשיר לה כדי שתרדם מהר ואז בימים הבאים (אחרי שהיא תתאפס) נתחיל בגמילה מדורגת מהמהלך הזה. לא עניין אותה השיר שלי אז רק אחרי שעתיים שבעלי ואני יצאנו, חזרנו, נזפנו, שירותים, עוד מים, בכי, הוצאת דברים מהארונות בחדר שלה והורדת החיתול לבד (כמה פעמים) הצלחתי לחזור לשיר לה ולהרגיע אותה עד שהיא נרדמה. וגם זה היה רק בתנאי שאני יושבת על המיטה שלה והיא עם הראש עלי ולא כשאני על כסא ליד.
מוקדם יותר כשניסיתי לשבת על הכסא ולשיר לה היא התעקשה שאשב על המיטה, אחרת לא הסכימה לעלות למיטה ורק הקשתה עלי עוד.

גם יש לה קטע קבוע במיטה שהיא מבקשת שיר אחד וכשמתחילים לשיר אותו היא מבקשת שיר שני וכשעוברים לשיר השני היא מבקשת את השיר הראשון וכן הלאה בלופ אינסופי. אם לא מסכימים לעבור שיר מיד ומנסים להסביר לה, היא מתעצבנת, מתחילה לקפוץ על המיטה בצורה מסוכנת ועושה עוד מיני שטויות.

אנחנו מתחילים לאבד את הפוקוס ואת האיזון איתה כי הרוטינה הזו כל ערב היא מטורפת ואני לא רואה מגמת שיפור.
ביקשנו גם מהמטפלת לקצר את תנומת הצהריים כדי שהיא לא תגיע כ"כ נמרצת לשינת הלילה. לא נראה שזה עוזר.

מרוב יאוש אני שוקלת הערב ישר להתישב במיטה שלה ולתת לה להרדם עם הראש עלי, העיקר שהיא תרדם תוך פרק זמן סביר.
הבעיתיות בזה היא ש:
  1. היא תפתח משענת שהיא עלולה להזדקק לה גם בהתעוררויות בלילה במקום שהיא תרדם חזרה לבד כמו שהיה עד עכשיו. כבר קרה לפני 2 לילות ו- 3 לילות שהיא קמה באמצע הלילה, מה שלא קרה לפחות שנה. באחד הלילות היא גם אמרה "תעשי נומי" שזה מה שעשיתי כדי שהיא תרדם בתחילת הלילה.
  2. מה נעשה אחרי הלידה כשלא אוכל כל ערב לשבת איתה עד להרדמות (גם כך אני עם בטן ענקית ונורא קשה לי פיזית להתישב על המיטה הנמוכה שלה, לתת לה להרדם עלי ולקום משם). מה נעשה כשאני בבית חולים או באמצע הנקה?
  3. איך נגמול אותה מההרגל הזה אח"כ?
כל טיפ / עצה / רעיון / נחמה יסייעו כי אחרי קריאת אינספור כתבות, מאמרים, פורומים, אנחנו ממש אובדי עצות.

 

kramerkaren

New member
כמה נקודות

אם כתבת לפני שבוע, וכבר החלטת ששום דבר לא עובד - אז את עושה משהו לא נכון.
כל אחת מהשיטות, כל אחת ואחת מהן, צריכה תקופה ארוכה של נסיונות, בחלקן הגדול מלוות רגרסיות, על מנת שיהיה סיכוי כלשהו להצלחה. תקופה יכולה להיות שבועות וחודשים. בטח לא ליליה או שניים או שבוע.
מה שאני עשיתי היה גמילה הדרגתית ממני.
בהתחלה אני יושבת ליד. לא על המיטה, על כסא צמוד. וכסא שנוח לי בוא. אני, ספר, אור קטן. כשהיא בקשה יד - קבלה יד. התנאי - בלי אף מלה. היא מדברת\דורשת\שרה\זזה - אני יוצאת וזהו. תצרח עד מחר.
השלב הבא היה צמוד למיטה, אבל עם הגב אליה (ואם צריך שלב ביניים של צמוד בלי יד, אז גם אפשרי). הרעיון הוא שינוי מינמלי שמנתק את הקשר בינינו כל פעם קצת, מבלי שעבורה זה היה הרעה בתנאים.
כל כמה לילות עוד ס"מ-שניים לכיוון הדלת. אפשר כל בוקר להחזיר כסא למקום קבוע בחדר, ואז הם לא מודעים שהתרחקתם. שוב, אחרי כמה ימים באותה נקודה, רק אז לזוז עוד טיפה.
אחרי שבועיים שלושה, כשאת כבר ממש באיזור הדלת אפשר לצאת לגיחות. "חמודה, אני רק הלכת לשים בגדים במוכנה, שהחולצמה היפה שלך תהיה נקיה למחר. אם לא תקראי לי אני אחזור עוד 2 דקות בדיוק. אם את מדברת או בוכה, אני לא חוזרת". שימי לב - המטלה צריכה להיות "מטלתית" ומשהו שהיא מרוויחה ממנו. ולחזור עוד 2 דקות בדיוק ולהתיישב. לאט לאט להאריך. מלחזור עוד 2 דקו זה "אוי, המטלה ארוכה, אני אחוזר עוד 4 דקות לתת לך נשיקה ואז אלך להמשיך את מה שאני עושה".
מבטיחה. ומקיימת. אחרת את מאבדת אמון.
לקח בדיוק 3 שבועות להגיע לנקודה שמילדה שישנה כל לילה במיטה שלי היא הולכת לישון תוך דקות ונשארת שם בלילה.
מודה אני אוהבת לשב אצלה בחדר עד שהיא נרדמת. זה רבע שעה שיש לי עם ספר ושקט והרוגע של הנשימות העמוקות, ואז אני חוזרת עם כוחות חדשים לבלאגן של הבית.
&nbsp
 

chayahd99

New member
כנראה באמת שאני עושה משהו לא נכון...

אבל אני רוצה ללמוד ולתקן.
&nbsp
הכי נוח לי לתת לה לבכות עד שהיא תרדם ותלמד ויש לנו כח סבל לזה אבל היא יוצרת מצבים בעייתים שדורשים ממנו להתערב כמו הורדת החיתול או נפילה שלה וכדו.
אם היתה לי הנחיה איך לנהוג במקרים הנ״ל הייתי ממשיכה בדרך של הבכי כי עם כל האכזריות בדבר אנחנו ראינו שזה עובד בשיטת החמש דקות וזה מתאים לנו.
&nbsp
אם אנסה את השיטה שלך, כשאני יושבת בכסא, אם היא לא מוכנה לשכב ומתעקשת שאשב על המיטה, אני יכולה לצאת מהחדר אבל בסוף אאלץ לחזור כשהיא תיפול, תקבל מכה, תוריד חיתול או משהו כזה.
מה עושים במצב הזה?
&nbsp
אם אני אשב לידה במיטה, איך אח״כ גומלים מזה?
&nbsp
 

kramerkaren

New member
יש מחקרים שמדברים על נזק ממשי

בלתת לילדים לבכות לבד במיטתם עד שנרדמים. אני בכל אופן לא מסוגלת. אני מוכנה לתהליך יותר ארוך, אבל המחשבה שכל ערב יגמר בבכי, ולשינה הטרופה של הירדמות מתוך בכי, קשה לי. בכל אופן - ילדים גדולים ומשתכללים, ו"טריקים" של פעם לא רלוונטיים עבורם. בסופו של דבר, זה בערך הגיל שאנחנו מבינים שהם פשוט יותר חכמים מאיתנו

כמו שאמרתי - את מרחיקה את עצמך ממנה בכל פעם טיפה, בכך את בהתחלה מנתקת את הצורך שלה במגע פיזי ממך להירדמות, ולאט לאט מהצורך הרגשי, בצורך בנוכחות שלך וכו.
כשיצאתי מהחדר, הודעתי שאני לא אחזור עד שהיא לא שוכבת בשקט, בלי לזוז ובלי לדבר במיטה. כל כמה דקות שאלתי (בלי!!! להיכנס לחדר) אם היא רגועה עכשיו ורוצה שאני אחזור. אז בלילה הראשון קמתי, יצאתי, באתי הלכתי 20 פעמים, בלילה השני 15 ובשלישי פעמיים. הם לומדים מהר מה טוב בשבילם.
הורדת חיתול? הייתי מתעלמת. מלבישה לה אח"כ אחרי שהיא נרדמת. או להבדיל - משכיבה אותה עם בגד גוף עם תיקתקים או סוגרת את החיתול הפוך. חברה שלי גם בכיף הייתה סוגרת לתאומים שלה את החיתול עם מסקינגטייפ.
מבחינתי - הכי חשוב היה שיהיה לי נוח. אני לא מוכנה לשבת על המיטה והתשובה של "לא, זה עושה לי כואב בגב" כשזה נאמר בנחרצות, אמורה להספיק. עם כל הכבוד, יש גבול כמה היא יכולה להיות הקובעת, וכמה א צריכה פיזית לסבול. התשובה שלי במקרה כזה, זה "לא חמודה, לאמא כואב הגב על המיטה הקטנה שלך. היא של ילדות שנות 2, לא של אמהות. אני מוכנה לשבת לידך ולתת לך יד, אבל רק אם תשכבי בשקט. אם תדברי - אני הולכת ואני לא אחזור עד שאת לא שקטה". שוב, פעם פעמיים עשרים עד שהמסר עובר.
בסופו של דבר - מלת המפתח זה עקביות. התמדה. לא לוותר ולא להיכנע. וכמו שחברה אמרה - הן בולדוגים. הם מריחים פחד. הם מזהים סטרס מקילומטרים. אל תתני להם....
 

chayahd99

New member
איזה ערב מתסכל

במשך שעה וחצי ישבתי איתה.
בהתחלה הייתי על הכסא אבל אחרי שהיא הלכה פעמיים לשירותים היא תפסה לי את הכסא והתעקשה שאני אשב על המיטה. כשעשיתי הצגה שאני תופסת לה את המיטה אז היא הסכימה לעבור למיטה אך היא נשארה שם רק אם אני נשארת לידה במיטה.
זה היה הויתור הראשון שלי.
נקודת האור היא שהצלחתי לגרום לה להניח את הראש על הכרית ולא עלי.
&nbsp
אח"כ נאלצתי לקפץ בין 2 שירים כמו תקליט שבור וכשהפסקתי לכמה שניות היא מיד התחילה לקפץ וביקשה שוב שאשיר.
היא היתה מאוד נמרצת, דיברה, קשקשה, שרה, עשתה אירובי, זזה לכל הכיוונים ולמרות שהיא פיהקה ושפשפה עיניים לקח שעה וחצי עד שהיא נרגעה ונרדמה.
&nbsp
ברור לי שללמד אותה מחדש לישון זה דבר שלוקח זמן אך ככל שאני מתנסה ובוחנת את מה שקורה, נהיה לי ברור יותר שזה לא יעבוד אחרי הלידה אז אני חייבת להתלבש על שיטה אחרת שיותר מתאימה לנו.
&nbsp
אני לא אתווכח פה על שיטת החמש דקות ודומיה כי יש שנשבעים בזה ויש שמקללים את זה. בכל מקרה נראה לי שלאופי שלנו ולתנאים שנוצרו אצלנו כרגע, משהו כזה יותר מתאים.
&nbsp
יש הצעות קונקרטיות?
 

kramerkaren

New member
בלי שירים!!!!!!!!!!!!!!!!!

דממה. מוחלטת. שירים זה עוד כלי שלה. וכל עצירה שלך מעיר אותה ונותן לה אות לפתוח את הדיון מחדש. כל ויתור - מערער הכל.
אם את לא מסוגלת - אולי בעלך יצליח יותר? אם הוא כמו בעלי הוא יכול לשקוע בנייד שלו ולהתעלם לחלוטין מכל הנעשה סביבו, התנתקות שאני לא מסוגלת לעשות. אצלנו גם ברור להם שלא של אבא זה לא. של אמא זה "אולי".
 

chayahd99

New member
בלי שירים???

אנחנו מסיימים את טקס השינה בשיר קבוע ואז אם אני לא אמשיך במשהו היא תחזור להיות פעילה. זה מה שמרגיע אותה.
&nbsp
ואם אני לא מסוגלת אין שום סיכוי שבעלי יצליח. בדברים הללו הוא זה שנשבר ראשון ואני דווקא מחזיקה יותר...
&nbsp
ויכול היה להיות נחמד לשבת אצלה עם סמרטפון או טאבלט אבל זה רק מעורר אותה כי היא גם רוצה ומתחילה עם בקשות לשמוע מוזיקה או לראות סרטים שהיא אוהבת...
 

kramerkaren

New member
תראי,

מותר להיות בוטה? (אוקיי, שונאת את השאלה, אז ננסח אחרת - אני הולכת רגע להיות בוטה...)
השינוי הגדול צריך להיות אצלך, ולא אצלה.
אני יכולה להגיד לך שהילדים שלי מעלם, אבל מעולם, לא נרדמו אם הם חשבו לרגע שיש עוד סיכוי לאינטראקציה עם מישהו. כן, הילדים של השכנה מכבים א עצמם, ואולי זה עבד עד גיל מסויים, אבל בגיל שנתיים, כשהם כל כך מבינים, כל כך יודעים? לא מכירה הרבה ילדים שבאמת נרדמים תוך כדי סיפור, או שיר, או שאמא מדברת. הפנטזיה הזו של לשיר אותם לישון (התרגום מוזר לי - sing them to sleep) הוא מבחינתי בדיוק זה. פנטזיה ומאתים לסרטי דיסני בעיקר.
אם היא כל הזמן בהמתנה עד שתסיימי על מנת שהיא תוכל לחפור שוב, לנדנד שוב ולדרוש שוב, אז היא לא נותנת לעצמה זמן להרפות את גופה מספיק בשביל לשחרר ולישון.
נראה שהיא מנהלת אותך. היא הקובעת כאן, ואני מאמינה שזה הזמן לשים את הגבול. להגיד עד כאן.
לא חמודה. אמא שרה שני שירים. זהו. היא נותנת 3 נשיקות והיא יושבת כאן. כל תזוזה\בכי\יללה שלך - ואמא פשוט הולכת. זה "אם->אז" בסיס, ומאד מובן לפעוטות.
הרגלים ניתנים לשינוי וכל גיל צריך למצוא את המה מתאים ומה עובד עכשיו.בכלל - אני מתנגדת לקיבוע של תהליכים וחושב שחשוב לשנות, לגוון, אחר מגדלים ילדים שעולמם חרב עליהם את הכוס הצהובה של החלב נשברת.
את כל כך עסוקה באם אעשה ככה אז היא תתרגל, שאת לא מוצאת אף פתרון שעובד עכשיו.
ילדים גדלים, משתנים, הצרכים שלהם משנים. מה שרלוונטי עכשיו, לא יהיה רלוונטי עוד חצי שנה כשתפסיק לישון צהריים, ועוד שנתיים כשהיא תהיה בת 4. תתעסקי בהיום. בעכשיו. את לקראת לידה, העולם שלכם הולך להשתנות ולהתהפך. כרגע - הייתי עוברת למוד הישרדותי - המטרה: שינה, כל הדרכים כשרות.
הציעו לך עשרות דרכים, את יכולה לעשו מישמש ולבחור מה טוב ומתאים לך בכל הדרכים. היו שנים שהייתי משכיבה שני ילדים איתי במיטה, מניקה את הקטן מול הופ ונותנת להם להירדם ורק אז מעבירה למיטות. זה היה יותר קל מלריב, יותר רגוע ונעים לכולנו, הפך את הערב לנטול סטרס. מבטיחה לך ש-10 שנים אחרי הם לא מתקרבים למיטה שלי... הכל חייב להיות מונע מה שמתאים עכשיו.
השוק הכי גדול שלי כל פעם מחדש, זה כמה קל לשנות הרגל כשהוא כבר לא מתאים. ההתעסקות והלחץ שלי לפני עורכים הרבה יותר ומאמץ מהשינוי עצמו. זה רק עניין של החלטה, של עקביות ושל להיות יותר עקשנית מהם, מה שבעיקר עובד כשאני מאמינה בדרכי.
&nbsp
 

chayahd99

New member
רק עכשיו ראיתי את התגובה

את יכולה לראות למטה, בתשובה לשותפתך בניהול הפורום, מה הדרך שבחרנו.
בכל מקרה אמרת פה דברים חשובים, גם כאלה שלא חשבתי עליהם, אז אקח לתשומת ליבי.
תודה.
 

מ י כ ל10

New member
ואם זה לא יעבור עד הלידה אז...?

וגם יכול להיות שזה יעבור עד הלידה, ויחזור עם הלידה.
אני לרגע לא מזלזלת בקושי ובחששות. אני לגמרי מבינה את הרציונל, ועם זאת חושבת שאם הסיבה היא חשש עתידי אז אולי היא לא סיבה מספיק טובה.
אני מנסה לחשוב על המקרה הגרוע: היא תצרח כל ערב שעתיים, תטריף אתכם, תעיר את התינוקת. זה מחרפן, אבל זה ייקח שעתיים-שלוש וכמה ימים, ואז יהיה שינוי, לא? בכל אופן, זה מה שהיה אצלנו. אני התחרפנתי, ושיננתי לעצמי כמה ימים 'תוך שעתיים הכול ייגמר', אבל בסוף זה הסתדר...
 

chayahd99

New member
בבקשה

תוכלי לכתוב לי הסבר מפורט (הדרכה) מה עשיתם ובאיזה גיל ואיך הגבתם לכל התנהגות.
כמו שכתבתי בהודעה קודמת אני לא חושבת שמזיק לתת לה לבכות קצת ואני בטוחה שאחרי כמה ימים של התמדה ואמונה בנכונות הדרך היא תרגע ותלך לישון יפה.
האם החזרתם אותו/אותה בכח למיטה כל פעם שהוא/היא יצאו?
איך הגבתם לבקשות חוזרות לשירותים?
&nbsp
כשיישמנו את שיטת ה- 5 דקות לפני שנה וחצי, קראתי קודם הדרכות מפורטות, שיננתי אותם ועבדתי ממש לפי הספר. תוך כמה ימים היה לנו שקט בערב וגם הפסיקו ההתעוררויות בלילה, מה שעשה טוב לנו וכמובן לילדה.
אני צריכה הדרכה דומה שתתאים לגיל הנוכחי ולתנאים בשטח.
&nbsp
תודה.
 

מ י כ ל10

New member
לא יכולה

כשאחיה נולד היא הייתה בת 2.2 ונרדמה בהנקה. היא כן ישנה לילות מלאים (גם אם קצרים. מתשע ורבע בערך עד חמש וקצת).
זה לא שעשינו משהו מסודר אלא שהמציאות החדשה הייתה שונה, ולא תמיד התאפשר לי להניק אותה עד שתירדם. אז היא למדה להירדם גם אחרת.
גמילה מחיתול בלילה הייתה בערך חודשיים אחרי שנולד. אפשרתי לרדת פעמיים לשירותים, ואם ביקשה שוב אמרתי שתשמור לבוקר.
לא מחזירה בכוח למיטה, אבל לא מאפשרת לצאת מהחדר.
&nbsp
* אבל אנחנו לא דוגמה טובה אולי. היא בת 5.9 והוא בן 3.6. הם ישנים באותו חדר, ויש הרבה לילות שאני יושבת בפתח החדר עד שהם נרדמים.
 

winterfell

New member
אנסה גם

אני אנסה לכתוב לך כמה השיטות שעבדו עם בן ה-3 הסרבן שלנו:
1. (זו גם תשובה לשאלה שכתבת לקרן) אני שרה לו שיר כסיום לטקס השינה. כאשר רציתי להרגיל אותו בהדרגה לכך שאני פחות מעורבת - עברתי אחרי השיר ללחישות "ששש" או להמהום עם המוזיקה של השיר, אבל עם אין ממש מילים יותר קל להנמיך יותר ויותר את הקול עד שמפסיקים. אצלנו העניין היה בעיקר ליטופים, אז עברתי גם ללטף פחות, ולפעמים רק לשים עליו יד אבל בלי לזוז. זה גם שומר אותו שוכב במיטה...
2. כשהוא התחיל לרוץ החוצה מהחדר כבדיקת גבולות (אבל כבר ידע להירדם לבד), הודעתי לו שאני יושבת על כסא מחוץ לחדר שלו (ככה גם יכלתי לקרוא בלי שהאור יסיח אותו). בכל פעם שיצא מהמיטה קמתי ובלי לומר מילה החזרתי אותו. מבחינתי זה תרם לא רק לקיצור ההשכבה אלא לרוגע שלי - כי נעלמו הצעקות והעצבים.
3. אצלנו באמת עבד להעביר לבן הזוג את האחריות על ההשכבה למשך שבוע-שבועיים. אותך היא כבר למדה להפעיל, ואולי זה שאת משנה "כלל יסוד" - שאת משכיבה - יגרום לה להפסיק את בדעקת הגבולות. אחרי פרק זמן שבו הוא השכיב בלעדית חזרתי גם אני להשכבות והיציאות מהחדר לא חזרו.
4. נורא עובד לנו עכשיו להסביר בדיוק מה הולך לקרות ומה את מצפה: " חמוד, עכשיו נעשה פיפי, אתה תשכב במיטה, אני אשיר לך שיר ואז תלך לישון. תעצום עיניים במיטה ותירדם." אני מסבירה גם שלא יצעק ולא ייצא, וגם מה הוא כן יכול לעשות - לשיר לעצמו, לדבר לעצמו. חוזרת על זה 3-4 פעמים לפני כל השכבה לישון.
&nbsp
בהצלחה. זו תקופה מחרפנת.
 

begonia

New member
אצל הילד המאוד מפונק שינה שלי

( אצלנו אני שוכבת איתו במיטה עד שהוא נרדם וכשהוא מתעורר לפנות בוקר מכניסה אותו למיטה שלנו, אז יכול להיות פחות מחונך משלך :)), אם הוא מתחיל להשתולל במיטה כשהוא אמור ללכת לישון, אני יוצאת מהחדר וחוזרת רק כשהוא נרגע.
 

chayahd99

New member
לא רלוונטי אך תודה

אין סיכוי שאני מתחילה לשכב איתה במיטה.
זה רק יקח אותנו עוד כמה צעדים אחורה ואח"כ יקשה עוד יותר את הגמילה מהמנהג המגונה.
 

begonia

New member
התכוונתי

שאם אצל הילד הפינוקי שלי זה עובד לקום ולצאת מהחדר עד שהוא נרגע ומחליט לישון לבד, אני בטוחה שזה יעבור אצל כל הילדים. הוא מבין שבשביל שאני אהיה איתו הוא צריך להיות במוד שינה ולא במוד משחק, והוא כבר מבין שאם הוא במצב רוח משתולל אז אמא תלך ותחזור כשהוא יהיה רגוע.
 

אנה פב

New member
מוזיקה במקום שירים

אנחנו הרגלנו את הילדים להירדם עם מוזיקה קלאסית שקטה.
נראה שמה שהיא רוצה זה עוד קצת תשומת לב, מוזיקה מרגיעה ומרדימה אך לא דורשת ממך התעסקות. בהתחלה הייתי נשארת בחדר, תוך כמה ימים להדליק מוזיקה ולצאת.
אם היא קמה להחזיר עם כמה שפחות דיבורים להחזיר למיטה לתת נשיקה לילה טוב וחוזר חלילה.
ואם אפשר שאלה: אתם עושים טקס שינה. אם לא מאוד מומלץ, אמבטיה סיפור או אפילו 2 ואז מוזיקה ולישון.
 

chayahd99

New member
נחמד אבל...

נתקלתי בזה בעבר אבל חשבתי על זה והחלטתי שזה לא ריאלי משתי סיבות:
&nbsp
1. אנחנו שומרי שבת ואם היא תתרגל וזה יהפוך למשענת, זה אומר שיום בשבוע, היא לא תסכים לישון בלי זה. יוצא שזה לא פתרון שמכסה את כל המקרים.
&nbsp
2. מה קורה כשהיא מתעוררת באמצע הלילה? כמשענת, היא תצטרך את המוזיקה על מנת להרדם מחדש, לא?
 

אנה פב

New member
נכון זאת משענת אבל...

היא צריכה עזרה כדי להירדם. לא נראה לי שיש איזה קסם שיגרום לה להירדם לבד ומהר, היא צריכה ״עזר״ ונכון לעכשיו זו את. למוזיקה יש יתרון היא מרגיעה ומשרה שינה אם לא מתאים לכם חפשו משהו דומה משהו שיחליף אותך בתהליך ההירדמות.לדעתי כל עוד את שם איתה בחדר המאבק ימשך וזה מתסכל וקשה וגם מעורר אותה בדרך.
 

emmaKatelin

New member
אצלנו

אנחנו גם שומרי שבת ובכל זאת בכל ימי השבוע אני שמה מוסיקה לילד לפני השינה (בייבי מוצרט - אאל"ט) ובסופ"ש אין. יום אחד בשבוע הוא נרדם בלי.
הסברנו לו שביום שבת לא מפעילים וזהו. כמו המחשב והטלויזיה שהוא רואה מידי פעם - הוא יודע שבשבת אין וזהו זה.
&nbsp
הוא אמנם קטן יותר מבתך (יהיה בן שנתיים עוד חודש וקצת) ועדיין עובד לנו.
&nbsp
אני במהלך ההשכבה בבית הייתי מחכה מחוץ לדלת ואומרת לו שששש כל פעם שהיה מתחיל להרים את הקול או להשתולל - עכשיו אנחנו גרים אצל החמות אז אני איתו בחדר עד שהוא ישן - אבל אני יושבת בצורה כזו שלא יהיה איתו קשר עין.
&nbsp
נוהל השינה שלנו הוא סיפור + 2 שירים. ובמהלך ימי השבוע גם מוסיקה.
 
למעלה