THIS IS what i'm talking about!
לא שיש לי תלונות על ההופעה בחירייה,
אבל כשיש לי בראש רעיון של הופעת-יום-הולדת..
על כזו הופעה
בדיוק אני מדברת.
היה שם כל מה שצריך להיות - בהופעה. וביום הולדת.
החל מהנסיעה המשעשעת לשם,
דרך האנשים שהיו איתי [פיזית, נפשית, לפני, אחרי, תוך כדי...]
ועד הצליל האחרון.
היו אנרגיות משוגעות, טירוף בעיניים ואהבה ענקית.
היה פלייליסט מעולם אחר שמורכב משירים קולעים [ואפילו בסדר כרונולוגי כמעט!]
שגרמו להבנות ותובנות בכמויות שלא פגשתי הרבה זמן.
הייתה שמחה גדולה, אושר. קצת כאב, בכי מבפנים,מעט דמעות שפרצו גבולות
ובקלות התחלפו בקפיצות, זיעה [
! כמה זמן לא הזעתי בהופעה!!], התנשמות והתעייפות.
היו מבטים מסבירים ומחבקים, חיוכים מוחצים והמון צחוק.
ובעיקר הייתה התרגשות בלתי פוסקת.
שבוע לפני ההופעה, ביום ההולדת שלי,
ש"חגגתי" עם עוגה, נרות ומשאלה,
תהיתי לעצמי איך דווקא ביום בו אני מייצנת את הגדילה שלי,
אני מרגישה הכי ילדה קטנה.
ובהופעה הזו הרגתי בדיוק ככה -
a little big girl
כנראה שלא משנה כמה השנים עוברות,
התודה שלי לכם תישאר לנצח.
וכמו בעל פה, הפעם גם בכתב זה כל מה שאני מצליחה לנסח -
תודה. תודה. תודה. תודה. תודה.