אני מתרגש לפתוח (ולנהל) פורום באחד הנושאים הקרובים לליבי: חיסונים.
חברי אומרים לי: הנושא יותר מדי שנוי במחלוקת, יותר מדי רחוק מה "מיינסטרים" המקובל על מרבית הציבור, שלא לומר מפחיד רבים להתעסק בו, לגעת בחיסונים, הרי מדובר בחיים ומוות.
אני מבין אותם. עד לפני שמונה שנים, גם אני הייתי שם. מי בכלל חשב להטיל ספק באמצעי הכל כך חשוב הזה, אחד ההישגים של הרפואה המודרנית, שהביא למיגור מחלות זיהומיות שקטלו מיליונים, שמונע תחלואה ומוות בקרב הילדים שלנו. גם ילדי חוסנו עד אז באופן אוטומטי, מתוך אחריות בסיסית של הורה לילדיו. אני לפני שמונה שנים - אולי הייתי אומר אותו דבר כמו חבריי. מה יש להתעסק בכלל עם חיסונים?! זה אלף-בית, כמו לאכול ולעשות פיפי...
מאז שהתחלתי ללמוד את הנושא לעומק, בקריאת ספרות, קריאת מחקרים, עיון בנתונים סטטיסטיים, פרסומים רשמיים, פסיקות נפגעי חיסונים, דעתם של רופאים ומדענים מסויימים המביעים דיעה שונה מהמקובל והתייעצות אישית עם אנשי מקצוע - גם אני התחלתי להתייחס לחיסונים בזהירות, בבחינת "כבדהו חשדהו". האמת? ככל שהעמקתי במחקר הפרטי שלי, כך הרגשתי שאני יותר חושד ופחות מכבד.
בשנים האחרונות בהן אני מעורב בפעילות העמותה למתן מידע על חיסונים, יצא לי גם לפגוש את הפאן האנושי של החיסונים: הורים מתוסכלים ושבורים לאחר שילדיהם, לעיתים בני יומם, נפגעו מחיסונים, ומבוגרים שנפגעו גם הם, שחייהם הפוריים והשמחים נעצרו מלכת. זה נכון שרק בודדים נפגעים באופן קשה, אך הם עדין קיימים, עדין שם, והמפגש האישי איתם קשה. האם היתה להם דרך להימנע מזה? לא יודע. אבל הם ראויים לכל החיבוק והתמיכה שאנו והמדינה יכולים וצריכים להעניק להם.
בפורום זה אני מבקש להביא סביב שולחן אחד את כולם: הורים, ילדים, מטיילים, רופאים, חוקרים, מטפלים, פקידי משרד הבריאות, משפטנים, העוסקים באתיקה, מוסר ושאלות חברתיות, וכל אדם באשר הוא, עם זווית הראיה שלו, המידע שהוא מכיר, הסיפור האישי שהוא יודע. כולנו צריכים להכיר בכך שלא רק דעתנו נחשבת, לא רק ניסיוננו קובע, השכלתנו איננה עומדת בפני עצמה, במיוחד בשאלה מורכבת הנוגעת לחיסונים, המקפלת בתוכה שאלות מדעיות, רפואיות, כלכליות, חברתיות, אתיות, פילוסופיות ועוד - לאף אחד אין את המונופול על מכלול השיקולים המנחים כל אחד ואחת מאיתנו בבחירות שאנו עושים בחיינו: אילו סיכונים לקחת ואילו לא.
אנשי מקצוע המבקשים להתארח בפורום כמומחים מוזמנים לפנות אלי.
בברכה והזמנה לכולם,
מור סגמון
