מאמר: התיישנות בביטוח - לא סוף פסוק

מאמר: התיישנות בביטוח - לא סוף פסוק


כולנו מכירים את מושג ה"התיישנות". במשפט האזרחי המשמעות הנפוצה של מושג זה היא, כי אם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, יוכל הנתבע לטעון כי חלה התיישנות והתביעה נגדו תידחה, אפילו בטרם נערך בירור שלה וללא קשר להיותה תביעה מוצדקת.
על פניו, מדובר בסוגיה פשוטה – "עברה תקופת ההתיישנות – לא תוכל לתבוע", אבל מתברר שמדובר בעניין מסובך הרבה יותר. כמו בהרבה מקרים אחרים, גם כאן – קצת ידע יכול לעזור הרבה מאד ולהציל מצרות גדולות.
ראשית, מכיוון שאנו עוסקים בתביעות ביטוח חשוב לזכור כי תקופת ההתיישנות הרגילה הקבועה בחוק היא 7 שנים. בכל מה שנוגע לתגמולי ביטוח, חלה תקופת התיישנות מקוצרת בת 3 שנים בלבד. אנשים רבים לא ערים לעניין זה, סבורים כי עומדת לרשותם תקופה של 7 שנים לתבוע את חברת הביטוח, ומגלים את עניין ההתיישנות המיוחדת כשכבר מאוחר מידי.
עניין נוסף שחשוב לזכור הוא שאת תקופת ההתיישנות סופרים עד להגשת תביעה לבית המשפט! כלומר, לא די בהפניית דרישה לחברת הביטוח בתוך תקופת ההתיישנות. בחינת שאלת ההתיישנות נעשית בהתייחס להגשת תביעה לבית המשפט – האם הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות או לאחריה.
הרבה מאד תביעות שמוגשות לחברות ביטוח נדחות בטענה שהתביעה התיישנה.
נשאלת השאלה האם כאשר חברת ביטוח דוחה תביעה מחמת התיישנות, נסתם הגולל על התביעה, או שעדין ניתן לקבל כספים המגיעים מכח הפוליסה? מתברר כי קיימים לא מעט מקרים שבהם טענת ההתיישנות נטענת על ידי חברת הביטוח שלא כדין או בחוסר תום-לב, ומשכך ניתן לקבל את התגמולים.
להלן מספר דוגמאות למקרים שבהם טענות התיישנות של חברות ביטוח נדחו על-ידי בתי משפט והן חוייבו בתשלום:
מקרה שבו חברת הביטוח מתחילה למנות את ימי ההתיישנות בתאריך מוקדם:
ישנם מקרים רבים שבהם המועד ממנו יש לחשב את ההתיישנות הוא ברור וחד משמעי. כך, למשל, בתביעה לתגמולי ביטוח חיים (ריסק) מירוץ ההתיישנות יחל ביום פטירת המבוטח. בדומה, בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נזק בתאונה לרכב, יחל מניין ימי ההתיישנות מיום התאונה.
לעומת זאת, ישנם מקרים שאינם פשוטים. הדוגמה המובהקת היא פוליסה לביטוח נכות מתאונה. בפוליסה מסוג זה אמור המבוטח לקבל פיצוי במקרה שבו עקב תאונה נגרמה לו נכות קבועה. לעיתים, הנכות ידועה וברורה כבר ביום התאונה (למשל, אבדן עין). אבל, ישנם מקרים שבהם אדם נפצע בתאונה ולאחר מכן עובר סדרה של ניתוחים, טיפולים רפואיים ושיקומיים ממושכים, שרק בסופם ניתן לבדוק אם נשארה נכות ומה שיעורה. במילים אחרות – יום התאונה ויום התגבשות הנכות אינם זהים.
לפני מספר שנים ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון בסוגייה זו. בית המשפט קבע כי היום הקובע לצורך תחילת מניין ההתיישנות הינו יום התאונה, ללא קשר למועד בו התגבשה הנכות הקבועה. הנימוק היה כי יש להקנות לחברות הביטוח ביטחון כלכלי-תכנוני, בידיעה כי התביעות כלפיהן מוגבלות לתקופה קצובה (ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל, 21.5.2008).
פסק הדין בעניין אמיתי גרם לתוצאה לפיה באותם מקרים שבהם הנכות התגבשה זמן רב אחרי קרות התאונה, עמדה לרשות המבוטח תקופה קצרה ביותר לצורך הגשת תביעתו. היו מקרים שבהם נגרמה פגיעה גופנית מורכבת, הכרוכה בהליכי ריפוי ושיקום ממושכים, של למעלה משלוש שנים. במקרים אלה הנכות התגבשה אחרי שכבר חלפה תקופת ההתיישנות.
על מנת לתקן מצב זה ולמנוע עיוות דין באותם מקרים שבהם הנכות התגבשה במועד מאוחר מקרות התאונה, תוקן בשנת 2014 החוק. כיום, נקבע במפורש בחוק כי במקרה שעילת התביעה הינה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי הפוליסה.
לפיכך, אם חברת ביטוח דוחה תביעת תגמולי נכות מתאונה/מחלה בטענת התיישנות, יש לבדוק את הטענה לעומקה. במקרה שבו חישוב תקופת ההתיישנות ע"י חברת הביטוח החל מיום התאונה/גילוי המחלה, אך הנכות התגבשה מאוחר יותר, ניתן יהיה לקבל את המגיע על פי הפוליסה, גם אם חלפו 3 שנים (ובלבד שלא חלפו 3 שנים מיום התגבשות הנכות הקבועה).

מקרה שבו לא מדובר בתביעה לתגמולי ביטוח
נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת כאשר מדברים על ההתיישנות המקוצרת בביטוח, נוגעת לכך שלא כל תביעה הקשורה לביטוח, מתיישנת בחלוף 3 שנים. לפי החוק ההתיישנות המקוצרת חלה על תביעה לתגמולי ביטוח. כלומר, אם קרה "מקרה ביטוח" ומגיעים למבוטח תגמולים מכח פוליסה כלשהי, תקופת ההתיישנות הינה של 3 שנים. אבל, אם מדובר בתביעה שאינה לתגמולי ביטוח, תחול ההתיישנות הרגילה, דהיינו - 7 שנים.
דוגמה לתביעה כזו - חברת ביטוח ביטלה פוליסה שלא כדין. אין מניעה להגיש תביעה נגד חברת הביטוח לצורך "החייאת" הפוליסה גם לאחר שחלפו 3 שנים מיום הביטול (אבל, יש לזכור כי אם רוצים לתבוע תגמולי ביטוח מכח פוליסה זו, לגבי תביעת התגמולים צריך להזדז ולהגישה בתוך התקופה של 3 שנים מיום מקרה הביטוח).

העלאת טענת התיישנות בחוסר תום-לב:
ישנם מקרים שבו חברת ביטוח נוהגת בחוסר תום-לב בהעלותה טענת התיישנות. במקרים רבים בתי המשפט לא אפשרו לחברת הביטוח לחמוק מתשלום בהסתמכן על טענת ההתיישנות.
המקרים המובהקים הם אותם מקרים בהם חברת הביטוח נקטה סחבת, התמהמהה בבירור התביעה, דרשה מהמבוטח עוד ועוד מסמכים, תוך יצירת תחושה אצלו שהנה תכף מסתיים הבירור ויקבל תשלום, כשבינתיים חלפה לה תקופת ההתיישנות ובנימוק זה נדחתה תביעתו.

לא מעט תביעות בנושאי ביטוח נדחות מחמת התיישנות. מבוטחים רבים אינם מודעים לכך שהזמן העומד לרשותם לצורך הגשת תביעה בטרם תתיישן הינו 3 שנים בלבד. למרבה הצער ישנם מקרים רבים בהם אנשים כלל אינם מודעים לכך שיש להם ביטוח, או שפוליסה שברשותם, מקנה כיסוי מסויים, ומגלים זאת לאחר שכבר חלפה תקופת ההתיישנות. יחד עם זאת, העובדה שחברת ביטוח דוחה פניית מבוטח אליה בטענת התיישנות, אינה, בהכרח, סוף הדרך. כפי שראינו ישנם לא מעט מקרים בהם הטענה אינה נכונה, עומדת בניגוד לדין או שנטענת בחוסר תום-לב. בכל אותם מקרים ניתן יהיה לקבל את המגיע על פי הפוליסה.
 
מאמר מעניין, יש להוסיף נקודה חשובה

מאמר חשוב ומעניין, אבקש להוסיף לו נקודה אחת נוספת, שלדעתי היא חשובה.
כשתובעים חברת ביטוח, חשוב להבחין בין תביעת ביטוח (או תביעה לתגמולי ביטוח), מכוח חוק חוזה הביטוח, לבין תביעת פיצויים, מכוח פקודת הנזיקין.
&nbsp
תביעת ביטוח: רכשתי פוליסה שמבטחת אותי מפני נזקים כאלו ואחרים, כמו פוליסת תאונות אישיות, פוליסת בריאות, פוליסת ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה, פוליסת ביטוח דירה וכו'. קרה מקרה הביטוח שמזכה אותי בתגמולים לפי הפוליסה, לפי אותו חוזה שביני לבין חברת הביטוח - תקופת ההתיישנות היא 3 שנים.
יש לזה חריג - ביטוח חובה (שמבטח אותנו מפני פגיעות בגוף ובנפש בעת השימוש ברכב שלנו) מפני שתביעה נגד ביטוח החובה עקב תאונת דרכים היא תביעת פיצויים כפי שאסביר מייד.
&nbsp
תביעת פיצויים: כאשר נגרם לנו נזק על ידי גורם שאחראי לנזק הזה, אנחנו נתבע ממנו פיצויים. אבל מה קורה במצב בו יש למזיק פוליסת ביטוח?
השכן נפל אצל בדירה. יש לי פוליסת צד ג' בדירה. אחרי 4 שנים הוא רוצה להגיש תביעה. האם התביעה שלו התיישנה? האם הוא יכול לתבוע אותי אבל לא יהיה לי כיסוי ביטוחי כי עברו שלוש שנים?
&nbsp
כאמור, אם נגרם לאדם נזק על ידי גורם כלשהו ("מזיק"), אותו אדם יכול לתבוע את המזיק תוך 7 שנים. אם למזיק יש ביטוח - הוא יכול להפעיל אותו וחברת הביטוח תייצג אותו בבית המשפט ותשלם את הנזק. מעבר לכך, הנפגע יכול לתבוע את חברת הביטוח של המזיק באופן ישיר, לפי דיני ההתיישנות הרגילים ולא לפי התיישנות בת 3 שנים.
&nbsp
לגבי תאונות דרכים ותביעה נגד ביטוח החובה - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שחברת הביטוח חייבת לפצות אותנו בגין נזקי הגוף שלנו בכל מקרה של תאונת דרכים, וכאשר מדובר בתביעת פיצויים ולא בתביעה לתגמולי ביטוח לפי חוק חוזה ביטוח, ההתיישנות אינה מתקצרת ל3 שנים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
דוגמאות: איש תחזוקה בבית מלון טיפס על סולם שנתן לו המנהל שלו. אחד השלבים בסולם היה רופף ואיש התחזוקה שלנו נפל ממנו ושבר את הרגל. בשיחה עם המנהל הוא מקבל את פרטי חברת הביטוח של המלון (אשר מבטחת את המלון בביטוח שנקרא "חבות מעבידים"), על מנת שיתבע אותה באופן ישיר. תקופת ההתיישנות תהיה 7 שנים ולא 3 שנים.
 
מלכודות בטענת התיישנות

ערן שלום,
ההערה שלך נכונה, מוסיפה ומעניינת. הנושא של התיישנות תביעות הוא עצום ורב וניתן לכתוב עליו ספרים (בעצם, נכתבו ספרים...
). הרבה סוגיות לא נדונו בכלל כמו, למשל, הארכת התיישנות בתביעות של קטינים (וכאן אפשר להכנס לחריגים המוזרים שנקבעו ביחס לתביעות הולדה בעוולה, הארכת התיישנות במקרה של הודאה בזכות על-ידי הנתבע (רלבנטי גם בתביעות ביטוח, במקרים רבים), הארכת התיישנות במקרה של מבוטח שנפטר וזכות התביעה עוברת ליורשיו ועוד ועוד ועוד...
במאמרי הקצר, ניסיתי להפנות את תשומת הלב לכך שעצם העובדה שחברת ביטוח דוחה תביעה בטענת התיישנות, אינה מהווה "סוף פסוק"..
 

bilil

Member
מנהל
שיתוף פעולה

יופי על שיתוף פעולה פורה ומפרה
 
אתה צודק במאה אחוז

יש ספרות מקצועית שמסכמת פסיקה רחבה על הנושא, ואתה צודק במאה אחוז בכך שחברות הביטוח דוחות תביעות בטענת התיישנות, שלעתים היא לא נכונה.
אני לא יודע אם זה שיטת "מצליח" או פשוט חוסר בקיאות של מסלק התביעות שיושב בחברת הביטוח, ולא שולט בעצמו בחומר שהעלית כאן.
 
למעלה