עונה 5, פרק 7

עונה 5, פרק 7

(למען הסדר הטוב שיהיה שרשור מסודר)

אני מאוד אהבתי את הפרק ויש לי המון מה להגיד עליו, אני אנסה להתנסח במהלך היום ואכתוב בפירוט מאוחר יותר. אבל אני אשמח אם כולם ישתפו מחשבות, תהיות, דילמות, ביקורות וכו' שיש להם על הפרק.
 

lollapalooza

New member
ובכן

היה ברור שבעונה הזו, סאלי תקבל יותר זמן מסך ועלילה, ועכשיו כשהיא ממש מתבגרת, כיף לראות שהדמות שלה משתנה ומתפתחת. מה שמדהים למדי הוא שהסדרה עושה את זה במקביל לנסיונות ההתבגרות של "המבוגרים", כמו פגי, מייגן ואפילו דון ורוג'ר, במידה מסוימת.

מאוד ריחמתי עליה בקטע שבו היא מגלה את רוג'ר ומארי, זה לא משהו שילדה בת 12 יכולה לשכוח בזמן הקרוב, אם בכלל. ובמיוחד אחרי שהיא כנראה הוקסמה מרוג'ר, שהיה הכי חמוד איתה.

לגבי היינץ, מבאס לראות שלמרות שמייגן התקדמה משמעותית, בסוף ההישג נרשם לזכותו של דון. כן, היא קיבלה קרדיט במשרד, אבל אפילו היא ידעה שכדאי שדון יציג את הרעיון כשלו כי רק ככה זה יכול לעבוד, כנראה.

גלן בישופ מעצבן אותי, וסבתא פולין הופכת לסוג של קריקטורה מפרק לפרק.

ואיפה בטי!?!?!
 
אוי כן

בטי אהובתי, אני כה מתגעגעת אליה

אני רואה שוב את ההתחלה וזה מחזיר לי את האהבה לבטי שנעלמה בעונה הרביעית. אז היא שוב סוג של פייבוריטית בשבילי.
לגמרי חסרה לי.
 
קראתי את בלוגך :)

וכל מיני מחשבות ותהיות שעלו לי בזמן הקריאה:

הפרק מתחיל בזה שהאשה המבוגרת נופלת בגלל הילדה הקטנה. רמז לכל מה שעתיד לבוא בפרק אני משערת. הדור הצעיר מול המבוגר יותר. האם זה הזמן בו המבוגרים צריכים לפנות את הדרך לצעירים? האם העתיד של הילדים מתחיל והמבוגרים צריכים כבר להתחיל לפנות את מקומם?

מסכימה לגבי השקר של סאלי - שבזכותו היא מקבלת את הספגטי ואת כל המחמאות הוא סוג של מקבילה לפרס שדון מקבל שגם מבוסס על שקר.

אני לא מסכימה עם הפרשנות שלך למייגן. מייגן במודע דחפה את דון להציג את הרעיון, ממש ביימה אותו שידבר כמו שהיא חשבה שהוא צריך, הוא כמעט היה בובה בחוט והיא החזיקה בחוטים. נכון היא לא קיבלה את הקרדיט המגיע לה אבל היא כן זו שדחפה אותו לשם, והוא כן נתן לה קרדיט על חלק מהרעיון.
לגבי זה האם היא עשתה את זה כי הוא בעלה, הבוס שלה, מנהל המחלקה או כל סיבה אחרת לא נראה לי שאפשר לדעת.
אני חושבת שהמצב רוח הנפול שלה אחר כך היה חוסר נעימות מפגי, עושה רושם שמאוד חשוב לה שפגי תעריך אותה והיא חששה לפגוע בה כי הקמפיין הרי היה שלה קודם והיא פוטרה ממנו.

על הקטע עם הדג שסאלי נגעלת, אני חשבתי שזה סוג של ביקורת שלה על המבוגרים. כן היא עדיין ילדה קטנה שמעדיפה ספגטי אבל זה גם "איכס איזה דברים המבוגרים האלה עושים". בדומה למה שרוג'ר עושה אני משערת. סוג של איכסה.

ואהבתי את הסיום שלך עם " שום דבר טוב לא מחכה להם בעתיד."

עוד כמה נקודות. פגי הכעיסה אותי שהיא "ויתרה" לאייב ולא אמרה לו מה היא רוצה. במקום מסויים היא נלחמת מול אמא שלה על משהו שהיא לא לחלוטין רוצה אותו וחבל. זה שהיא הולכת אחרי מה שהגבר מציע לה ולא מעיזה להגיד מה היא רוצה. כי מהפרק לא ברור לחלוטין כמה היא באמת רוצה את זה וכמה היא היתה מעדיפה להתחתן.
הרי כל כך ברור שהיא מנסה להסתיר אכזבה כשהוא לא מציע נישואים, ואוז כנראה היא לאט לאט עיכלה את הרעיון ואמרה לעצמה "בסדר".

העניין שדון מסביר שדוקטור זה מימי הביניים - אני הרגשתי שם שאמיל מופתע מזה שדון יודע דברים. שהוא ציפה ממנו להיות אדם פשוט יותר והוא מגלה שיש בו יותר ממה שהוא חשב.

ושוב אני רק אחזור שהשיחה של מייגן ואבא שלה היתה וואו בשבילי. ה"את השתנית" וכו' ובגלל זה האנגלית. נפלא
 

lollapalooza

New member
לגבי מייגן,

ברור שהיא זו שדחפה את דון להציע את הרעיון. זה לא שהוא החליט לקחת את המושכות לידיים, ובתחילת השיחה הוא אפילו מאוד היסס עד שהיא אמרה לו לספר. אבל השאלה האמיתית היא, למה היא לא הציגה את הרעיון כשלה? הרי הוא לחלוטין ובמאה אחוז שלה. דון לא תרם כלום לרעיון הזה. לדעתי היא עשתה את זה כי היא ידעה שדון מנוסה ממנה בפרזנטציות ובשכנוע, ושבאופן כללי הוא נערץ ונחשב לגאון בתחומו, ומן הסתם אם מישהו מביניהם יכול לעשות את העבודה, זה הוא. היא די הקריבה את הקרדיט שלה *מהלקוח* לטובת החברה, וכנראה שזה גם היה הדבר הנכון לעשות, אבל אי אפשר שלא לתהות עד כמה הוא היה אוהב את הרעיון אם לא דון היה זה שמציג אותו.

אני לא חושבת שמצב הרוח שלה היה כזה בגלל פגי. להפך, תראי כמה פגי מפרגנת לה, היא הייתה אמורה לחוש הקלה דווקא. ופגי ממילא לא יכולה לעשות כלום כי היא לא מטפלת בלקוח הזה יותר. אני חושבת שאבא שלה פשוט צדק, זה לא מה שהיא באמת רוצה, ואם זה השיא של העבודה, והיא לא מרגישה כמו שהיא אמורה להרגיש, כנראה שזה לא זה בשבילה. עובדה שכשהיא מדברת עם אבא שלה בארוחה נראה שהוא פוגע לה בול בנקודת תורפה.

לגבי פגי, ברור שהיא לא מרוצה מההצעה הזו, אבל מה היא יכלה לעשות? להציע לו נישואין? להגיד לו שהיא רוצה יותר ממגורים משותפים ולהבריח אותו? הרי הוא מדבר על המעבר הזה כעל צעד ענקי גם ככה. ויותר מזה, יכול להיות שפגי לא רוצה שאייב יחשוב שהיא כל כך מיושנת, שהיא חייבת להתחתן איתו ולא יכולה "סתם" לגור יחד.

יפה הרעיון של המעידה בהתחלה. לא חשבתי על זה ככה
מבחינתי פולין הייתה סתם מכשול שהיה צריך להפטר ממנו בדרך, פלוס כמובן "סיפור הגבורה" של סאלי שנוצר מתוכו.
 

lollapalooza

New member
בעצם, יותר מזה.

יכול להיות שפגי לא רוצה לחשוב על עצמה, שהיא כל כך מיושנת. היא הרי מנסה לשכנע את עצמה יותר מכל אחד אחר שזה יותר טוב מהצעת נישואין.
 
אני ממש מקווה

שבתסריט שלי אני אצליח להגיע לכאלה דקויות שיהיה כל כך הרבה מה הלגיד על כל סצנה.
באמת.

אני חושבת שאני עוד כל כך מופתעת מזה כי זה עוד מאוד טרי לי. אבל לא זוכרת מתי פעם אחרונה נתקלתי בסדרה שהרגשתי שיש בה עד כדי כך מה לחפור. גם הרגשה שזה אף פעם לא נגמר, כל רגע משחק על כמה רבדים ומתקשר לכמה דברים שונים ולכן כנראה תמיד יהיו כמה פרשנויות לכל דברץ פשוט נפלא.

מסכימה לגבי פגי, הגיוני גם באיך שהיא מדברת.

ועל מייגן לא קישרתי את זה עד עכשיו. שפגי אומרת לה שזה השיא של העבודה ומייגן לא מרגישה את זה וזה מה שמהדהד לה כשאבא שלה מדבר איתה. לא חשבתי על זה.
וואלה. מעניין לאן זה יתפתח. גם זה וגם דון, מבחינת עבודה שניהם מאוד לא ברורים.

ופולין - מכשול שצריך להפטר ממנו ולכן הכשילו אותה. סתם משעשע.
 

lollapalooza

New member
זה באמת די מדהים.

תמיד כשאני רואה פרק, אני מתחילה לחשוב על מה הוא באמת מדבר, ומה יש בו ומנסה לדלות דברים שנראים סמויים מהעין, אבל לא משנה כמה אצליח לראות, תמיד אחר כך, כשאכנס לדיונים על הסדרה ברשת, אראה שאנשים חשבו על עוד, או על משהו אחר לגמרי, או ראו את הדברים בצורה שונה אבל עדיין נכונה מאוד. זה מטורף.
 

אליפסה

New member
אבל אבל

אני לא מבינה משהו, האם החלום של מייגן היה באמת להיות שחקנית או שיש שם משהו מעבר? איכשהו לא מסתדר לי שאבא שלה מאוכזב מזה שהיא ויתרה על קריירת משחק. זה נשמע ממנו כאילו היא רצתה משהו אחר, משהו יותר עמוק שעולם הפרסום לא יוכל לספק לה.
 
גם תהיתי לגבי זה

האם הוא מדבר על משחק או לא....כי מכל מה שהוא אומר לא חושבת שהוא יראה משחק כאיזשהי מטרה עד כדי כך נעלה. יכול להיות שכן אבל אולי באמת היה עוד משהו שאנחנו לא יודעים עליו.
היא הרי הגיע לניו יורק להיות שחקנית והוא אומר לה שהיא השתנתה, אולי בקנדה היו לה חלומות אחרים שהיא נטשה אותם כשהגיעה לניו יורק....?

מעניין באמת, אני משערת שיחזרו לנושא הזה בפרקים הבאים
 

lollapalooza

New member
אבא שלה מרקסיסט

הוא לא רוצה שהיא "תסתדר בחיים" מבחינה כלכלית או שתתחתן ותעשה מלא ילדים. החלום הקפיטליסטי לא מעניין אותו. הוא רוצה שהבת שלו תהיה מאושרת. הוא גם לא פוסל את הרעיון שבסוף היא תוותר ותתיישב עם איזה עבודת פשרה. אבל מה שהוא אומר זה, שהיא ויתרה על הדרך והלכה ישר לסוף, וזה די נכון. הוא רוצה שהיא תגשים את עצמה, שתיאבק על מה שחשוב לה ולא שתשב באיזה נוחות משעממת שהיא לא באמת רוצה.
 

אליפסה

New member
כן אבל עדיין...

מאושרת זה יחסי, במיוחד כשמדובר בדעות רדיקליות. מאוד מתאים לו לחשוב שעולם המשחק זה עולם מזויף שמוכר פיקציות ושקרים לאנשים, מבחינתו זה אמור להיות עולם קפיטליסטי לכל דבר ומקום שהוא ריק מתוכן ממשי. בתו לא אמורה להימשך לעולם הזה גם אם זה מה שעושה אותה מאושרת.
 

lollapalooza

New member
מה זה "אמורה"?

אמורה לדעת מי? זה שהיום התפיסה הרווחת היא שמשחק זה לא מקצוע, לא אומר שתמיד זה היה ככה ובשביל כולם.
אני חושבת שמה שהוא רוצה זה לא שהיא תהיה דבר כזה או אחר, הוא רוצה שהיא תנסה להגשים את עצמה לפני שהיא נכנעת לנוחות ולעושר.
ומשחק, כמו כתיבה - שזה העיסוק שלו - זו אמנות.
 

אליפסה

New member
אבל גם בשנות ה60 משחק לא נחשב

לאומנות, אולי תיאטרון אבל לא נראה שלשם היא כיוונה.
תראי אני מבינה את מה שאת אומרת, אבל זה עדיין בכלל לא מסתדר לי לא בדמות של אביה וגם לא בדמות שלה. באיזשהו מקום אני מקווה שהוא התכוון למשהו אחר, עמוק ויחודי יותר.
 

lollapalooza

New member
אני לא חושבת שיש יותר מזה

קודם כל, אם היא מגיעה לניו יורק כדי להיות שחקנית, כנראה שהיא בעניין של תאטרון, אחרת היא הייתה נוסעת ללוס אנג'לס. דבר שני, אני לא מבינה מה כל כך לא מסתדר לך. את חושבת על אבא בורגני טיפוסי שרוצה שהבת שלו תתחתן ותלד ילדים בפרברים - זה לא אבא שלה. הוא לא כזה, זה לא סגנון החיים שלו ולא בדברים האלה הוא מאמין. הוא רוצה שהבת שלו תגשים את עצמה, ולא תתמסר למשהו שהיא לא אוהבת רק כי הוא נוח. זה לא משהו שאבא שלי היה ממליץ לי, וכנראה רוב האבות לא, אבל זה ממש לא אותו טיפוס. ופה ההבדל.
 

lollapalooza

New member
ראיתי את הפרק

הבעיה היא שזה לא "רק משחק". המשחק הוא מה שהיא חולמת עליו. יכול להיות שהיא תיכשל, יכול להיות שלא. אבל למה לא לנסות? הרי בטחון כלכלי יש לה.
 

lollapalooza

New member
עוד משהו

לגבי פגי, אני לא מבינה את פשר הנסיון הזה לזכות באישור מאמא שלה, במיוחד כשהיא עצמה לא שלמה עם הצעד הזה של המגורים עם אייב. הרי זה ברור שהיא לא תאשר כזה דבר, ובטח לא עם יהודי (טפו) וברור שהיא לא תנסה אפילו להבין אותה - קתרין היא לא דמות חדשה וכבר ראינו איך היא מתנהגת עם פגי ואיזה יחס יש לה כלפיה, למה היא חשבה שהפעם זה יהיה שונה? לא ברור...
 

Or Amit

New member
חדש כאן

שמחתי לגלות את הפורום הזה. מאד אוהב את הסדרה.
בכל מקרה, כתבתי פוסט על הפרק אצלי בבלוג וזה מתכתב עם פוסט של גדי להב אצלו בבלוג בוואלה.
זה יותר פשוט מאיך שזה נשמע


http://or-amit.blogspot.com/2012/05/blog-post_747.html
 
הערותי/דעותי/חוויותי מהפרק

אם הייתי צריכה לסכם את הפרק הזה במילה אחת היא היתה "הפתעה".
כל דבר שחשבתי שיקרה לא קרה, כל תגובת דמות שציפיתי שתהיה לא היתה. סצנה אחרי סצנה הופתעתי יותר ויותר וככל שהפרק התקדם גם יותר ויותר נהניתי ממנו. וצפיה שניה בכלל היתה תענוג.

סאלי - כל רגע שלה על המסך הוא תענוג. היא הופכת להיות בין ההברקות הגדולות של הסדרה. מהתחלה שהיא משקרת על מה קרה עם הטלפון עד המילה שלה שחותמת את הפרק היא היתה תענוג.
מתחיל ונגמר איתה וגלן בטלפון וההרגשה, שלי לפחות היתה שמצד אחד מדובר בילדה דעתנית שמודעת לעצמה ויודעת מה היא רוצה ובמקביל מצד שני היא עדיין בכל זאת ילדה קטנה שעוד לא לחלוטין מבינה את הכל. ההתייחסות שלה לגלן שנפרד מחברה שלו בברור מראה את הילדותיות שלה וחוסר ההבנה שלה דברים, אבל הנוכחות שלה, הדיבור שלה עם המבוגרים, השקר שלה, וגם ההבנה שלה של מה היא ראתה בלי ספק מסמנים ילדה בוגרת יותר.
כולי ציפיה לראות מה עוד יקרה איתה בהמשך.

מייגן - למרות כל התרומה שלה לקמפיין היא לוקחת צעד אחורה ונותנת לדון לקבל את הקרדיט (בדיוק מה שפגי התקשתה בו בעבר). בהתחלה חשבתי שהיא עושה זאת לא כי דון הוא הגבר אלא כי דון הוא הבוס וראש המחלקה ולכן הוא זה שצריך להציג את הרעיון - זה התפקיד שלו. ואולי היא באמת לא לוקחת לעצמה קרדיט רשמי אבל ברור לכל הצופים שהיא מביימת את דון כרצונה ומובילה אותו לאן שהיא רוצה כדי שיציג את הרעיון איך שהוא רוצה שהוא יציג אותו. הכל נכון וטוב ויפה עד שמתקרבים לסוף הפרק ואבא של מייגן מרחיב לנו על התמונה הזאת. הוא חינך אותה אחרת ומצפה ממנה לטוב יותר. היא לא אמורה להיות אשת איש, אלא אמורה להיות אדם בפני עצמו, לפחות לפי הראיה שלו את המצב הנוכחי שלה. אביה של מייגן וביחוד השיחה הזאת בין שניהם היו בין הדברים שהכי נהניתי מהם בפרק. ביחוד הרגע שהיא מבקשת ממנו להפסיק והוא מפסיק. מראה כמה הם קרובים ומכירים אחד את השני.
הפליטה/ספק פליטת דיבור שלו למשל שמראה בדיוק מה הוא חושב על כל הנשים בחדר כולל הבת שלו שהוא כל כך מאוכזב ממנה וכמובן אשתו היתה נפלאה.

פגי...פגי הפתיעה פה הרבה אנשים אני משערת. משיחת האחת מהחבר'ה שלה בהתחלה עד השמלה שלה בהמשך. חשבתי בהתחלה שאייב רוצה להעיר לה על ההתנהגות שלה עם הבנים במשרד והוא לא התייחס לזה אפילו (מאוד הפתיע אותי). משם השיחה שלה עם ג'ואן שאחריה היא מופיעה עם "שמלת ג'ואן". האכזבה שלה שאייב לא מציע נישואים, רצון לקבל אישור מאמא שלה. הרבה דברים פה שלא ציפיתי יגיעו מפגי.
האם היא באמת לא רוצה להתחתן? האם היא אמרה כן למגורים ביחד כי לא היה לה נעים להגיד שהיא רוצה יותר או כי היא באמת לא רוצה להתחתן (בכלל או עדיין)?
ואני אישית חשבתי שאם אמא שלה שם, ופגי מדברת על זה שהיא בוגרת ועצמאית, באמת שציפיתי שאמא שלה תעלה את עניין התינוק כתגובה לכל מה שפגי אומרת....אבל כנראה רק לי זה מפריע שהנושא לא מקבל יחס.
עוד הפתעה מפגי - לא ממורמרת בכלל על ההצלחה של מייגן עם היינז. ציפיתי לקצת מרמור, ציניות, משהו ולא. פגי היתה תומכת ועושה רושם באמת שמחה בשביל ההצלחה של מייגן.

ואז...כל הפרק בונה לקראת הפרס לדון. בשביל זה כולם התכנסו, בשביל זה ההורים של מייגן באים, סאלי מתלבשת יפה, רוג'ר מגיע, הכל מתנקז לשם. ואז אנחנו מגלים שהכל שקר. דון אכן מקבל פרס אבל אף אחד לא רוצה לעבוד איתו. הערב הזה שכולו סגידה לדון הוא בעצם שקר שלא עומד מאחוריו שום דבר. הכל זיוף.
לא סומכים עליו ולכן לא רוצים לעבוד איתו. מה זה אומר בשבילו? האם השיא מאחוריו? כמה הוא עוד יוכל לעבוד אם ככה רואים אותו? האם סופו בחברה קרוב?
ואחרי שהוא מגלה את זה, ואחרי שמייגן חוטפת על הראש מאבא שלה, ואחרי שאמא שלה בגדה עם רוג'ר ואחרי שסאלי ראתה את זה כולם חוזרים לשולחן ורק סאלי מדברת ואומרת שהיא סיימה עם האוכל. או כנראה סיימה בכלל.
שיחת טלפון מסכמת לגלן. איך העיר? וסאלי עונה מלוכלכת. סוף. סיכום מופלא של כל הפרק וביחוד כל מה שקרה סביב ארוחת הערב.

ועוד הערה קטנה - רגע דון קלאסי כנראה היה כשהוא לא הבין מה הבעיה בזה שאבא של מייגן דיבר עם סטודנטית שלו במקום אשתו. האם זהו דון הישן שמרים את ראשו? אני משערת שעוד נדע בהמשך.

(הוצאתי הפעם מהפרק כמה פריימים שאהבתי במיוחד אבל הם על המחשב בבית ואני לא אז אני אצרף אותם בהמשך)

ולא התייחסתי בכלל לעניין הדורות שהיה כל כך בולט בפרק - סיפור ההיינז של מייגן על דורות של אמהות שמאכילות את ילדיהן בעוד שיש לנו שלוש דורות נשים תחת קורת גג אחת אצל דון. אמא של מייגן, מייגן וסאלי. וכמובן את פגי ואמא שלה מהצד השני. בשולחן בסוף כשכולם חוזרים אליו יש את אמא של מייגן - הבוגדת, זאת שכבר כנראה ויתרה על אושר, מייגן שעל פי אבא שלה בדרך להגיע לשם כנראה, וסאלי, שמסתכלת מהצד על הכל ונגעלת וכנראה רוצה משהו אחר לעצמה.

ועוד נקודה זה הזוגיות של דון/מייגן שמוצגת לפחות בהתחלה כטובה ורגועה ושניהם נראים במצב הרבה יותר טוב אחרי הפרק האחרון. והשיחה עם אבא של מייגן כמובן מערערת כל מה שחשבנו על שניהם (או לפחות אני).
 
למעלה