בקשות ושאלות (לא הכוונה)

[בועז ל]

בקשות ושאלות (לא הכוונה)

בקשות ושאלות (לא הכוונה)

 

[אברהם שטרן15]

מה זה אמור להביע?

בקשות ושאלות (לא הכוונה)

מה זה אמור להביע?
סימון על גבי הרכבת הקלה

 

[zahipan10]

שאלה - מסילת עוקף באר שבע

בקשות ושאלות (לא הכוונה)

שאלה - מסילת עוקף באר שבע
לפי המפה של תוכנית "נתיבי ישראל" אמורים לתכנן מסילה עוקפת לבאר שבע כדי שרכבות עם חומרים מסוכנים מרמת חובב לא יכנסו לתחומי העיר, ובנוסף קראתי שמתכוונים לבנות תחנות רכבת בצומת שוקת ובצומת הנגב. לדעתי יש מסילות יותר חשובות מהמסילה הזו כמו מסילה לקריית שמונה, מסילה מראשון לציון למודיעין, והמסילה המזרחית, אבל מעניין אותי האם החלו לתכנן את המסילה הזו והאם מתכוונים לבנות אותה מתישהו?

 

[עמוד השדרה]

מטרת המסילה הזו אינה עבור רמת חובב אלא לקשר את עיר הבה"דים

שאלה - מסילת עוקף באר שבע
לפי המפה של תוכנית "נתיבי ישראל" אמורים לתכנן מסילה עוקפת לבאר שבע כדי שרכבות עם חומרים מסוכנים מרמת חובב לא יכנסו לתחומי העיר, ובנוסף קראתי שמתכוונים לבנות תחנות רכבת בצומת שוקת ובצומת הנגב. לדעתי יש מסילות יותר חשובות מהמסילה הזו כמו מסילה לקריית שמונה, מסילה מראשון לציון למודיעין, והמסילה המזרחית, אבל מעניין אותי האם החלו לתכנן את המסילה הזו והאם מתכוונים לבנות אותה מתישהו?

מטרת המסילה הזו אינה עבור רמת חובב אלא לקשר את עיר הבה"דים
עם רכבת.
חברת חוצה ישראל אחראית על תכנון המסילה הזו במקביל לתכנון המשך כביש 6 עד לצומת הנגב, אבל יש חילוקי דיעות לגבי נחיצות הקטע הזה של כביש 6.
עיר הבה"דים צפוייה להיפתח מבלי שכביש 6 ורכבת יגיעו אליה.

 

[zahipan10]

כן, כתבתי שעתידים לבנות שתי תחנות רכבת בתוואי...

מטרת המסילה הזו אינה עבור רמת חובב אלא לקשר את עיר הבה"דים
עם רכבת.
חברת חוצה ישראל אחראית על תכנון המסילה הזו במקביל לתכנון המשך כביש 6 עד לצומת הנגב, אבל יש חילוקי דיעות לגבי נחיצות הקטע הזה של כביש 6.
עיר הבה"דים צפוייה להיפתח מבלי שכביש 6 ורכבת יגיעו אליה.

כן, כתבתי שעתידים לבנות שתי תחנות רכבת בתוואי...
אני מניח שאין צורך להאריך את כביש 6 עד לצומת הנגב כי כביש 40 עבר שדרוג והוא מספיק טוב. אבל כביש 6 כן יפתח שנה הבאה עד לצומת שוקת ויחד איתו מבוצעת הכנה למסילת רכבת עתידית.
בצומת שוקת יש את קריית המודיעין שהיא לא פחות גדולה מעיר הבה"דים והיא תיפתח ב-2018, ולא רחוק ממנה יש את הישובים מיתר וכרמית, ואפילו ערד נמצאת לא רחוק כל כך משם, והשאלה היא האם מתכוונים להתחיל להניח את המסילה ולבנות תחנת רכבת בצומת שוקת למרות שכביש 6 לא יגיע לצומת הנגב בקרוב?

ואני חושב גם שההחלטה לבנות נמל תעופה בצפון ולא בנבטים תשפיע על ההחלטה לבנות את המסילה הזו, כי עכשיו יש פחות הצדקה להקים אותה.

 

[עמוד השדרה]

התשובה לשאלה שלך טמונה במפה שהבאת

כן, כתבתי שעתידים לבנות שתי תחנות רכבת בתוואי...
אני מניח שאין צורך להאריך את כביש 6 עד לצומת הנגב כי כביש 40 עבר שדרוג והוא מספיק טוב. אבל כביש 6 כן יפתח שנה הבאה עד לצומת שוקת ויחד איתו מבוצעת הכנה למסילת רכבת עתידית.
בצומת שוקת יש את קריית המודיעין שהיא לא פחות גדולה מעיר הבה"דים והיא תיפתח ב-2018, ולא רחוק ממנה יש את הישובים מיתר וכרמית, ואפילו ערד נמצאת לא רחוק כל כך משם, והשאלה היא האם מתכוונים להתחיל להניח את המסילה ולבנות תחנת רכבת בצומת שוקת למרות שכביש 6 לא יגיע לצומת הנגב בקרוב?

ואני חושב גם שההחלטה לבנות נמל תעופה בצפון ולא בנבטים תשפיע על ההחלטה לבנות את המסילה הזו, כי עכשיו יש פחות הצדקה להקים אותה.

התשובה לשאלה שלך טמונה במפה שהבאת
כביש 6 עד מחלף שוקת (ואולי גם עד מחלף נבטים) זה פרויקט לביצוע.
מסילת הרכבת זה פרויקט לתכנון בשלב הזה.
אין עדיין שום החלטה להקים את מסילת הרכבת הזו.

 

[alantan]

שאלה אחרת היא למה מסילת הרכבת לטבריה מתוכננת להתפצל מקו

שאלה - מסילת עוקף באר שבע
לפי המפה של תוכנית "נתיבי ישראל" אמורים לתכנן מסילה עוקפת לבאר שבע כדי שרכבות עם חומרים מסוכנים מרמת חובב לא יכנסו לתחומי העיר, ובנוסף קראתי שמתכוונים לבנות תחנות רכבת בצומת שוקת ובצומת הנגב. לדעתי יש מסילות יותר חשובות מהמסילה הזו כמו מסילה לקריית שמונה, מסילה מראשון לציון למודיעין, והמסילה המזרחית, אבל מעניין אותי האם החלו לתכנן את המסילה הזו והאם מתכוונים לבנות אותה מתישהו?

שאלה אחרת היא למה מסילת הרכבת לטבריה מתוכננת להתפצל מקו
העמק לפני עפולה ולא אחריה. אמנם הדבר מקצר את הדרך מעט, אבל התדירות האפשרית שאפשר באופן מעשי לספק לטבריה ועפולה צפויה להפגע.

 

[עמוד השדרה]

זה לא תכנון סופי, אבל יש יתרונות לתוואי כזה

שאלה אחרת היא למה מסילת הרכבת לטבריה מתוכננת להתפצל מקו
העמק לפני עפולה ולא אחריה. אמנם הדבר מקצר את הדרך מעט, אבל התדירות האפשרית שאפשר באופן מעשי לספק לטבריה ועפולה צפויה להפגע.

זה לא תכנון סופי, אבל יש יתרונות לתוואי כזה
פיצול אחרי עפולה יהיה רחוק ממגדל העמק ומנצרת (שהיא עיר יותר גדולה הן מטבריה והן מעפולה ואזור נצרת יחד עם נצרת עילית והכפרים הגדולים בסביבת נצרת זה אזור עירוני של יותר ממאתיים אלף תושבים). תוואי כפי שמצוייר במפה יאפשר להקים תחנת קרובה למגדל העמק ותחנה קרובה לנצרת.
אם גודל אוכלוסיה זה פרמטר חשוב בחיבור עיר לרשת הרכבות, אז נצרת צריכה להיות במעלה רשימת הערים בתור לחיבור לרשת הרכבות.

 

[alantan]

יש הגיון במה שאתה אומר...

זה לא תכנון סופי, אבל יש יתרונות לתוואי כזה
פיצול אחרי עפולה יהיה רחוק ממגדל העמק ומנצרת (שהיא עיר יותר גדולה הן מטבריה והן מעפולה ואזור נצרת יחד עם נצרת עילית והכפרים הגדולים בסביבת נצרת זה אזור עירוני של יותר ממאתיים אלף תושבים). תוואי כפי שמצוייר במפה יאפשר להקים תחנת קרובה למגדל העמק ותחנה קרובה לנצרת.
אם גודל אוכלוסיה זה פרמטר חשוב בחיבור עיר לרשת הרכבות, אז נצרת צריכה להיות במעלה רשימת הערים בתור לחיבור לרשת הרכבות.

יש הגיון במה שאתה אומר...

 

[אביתר777777777777777]

הייתי מיישם את שתי החלופות גם יחד ויוצר משולש

שאלה אחרת היא למה מסילת הרכבת לטבריה מתוכננת להתפצל מקו
העמק לפני עפולה ולא אחריה. אמנם הדבר מקצר את הדרך מעט, אבל התדירות האפשרית שאפשר באופן מעשי לספק לטבריה ועפולה צפויה להפגע.

הייתי מיישם את שתי החלופות גם יחד ויוצר משולש
שהיה יוצר הרבה יותר אפשרויות נסיעה לכל כיוון. אני מסכים עם תשובתו של "עמוד שדרה" באשר לגודל האוכלוסייה שהוא משתלם יותר להנחת מסילת רכבת בתוואי המוצע אך כל אזור הבקעה הוא אזור מוזנח אחד גדול - מה שמכונה מזרח המדינה, ושם יש לפתח את הקיים ולהוסיף עליו ככל שניתן. בסדרה "כביש 90" המשודרת בערוץ 10 בימי שני בשעה 21:15, (מחר פרק רביעי ואחרון בהנחיית מודי בראון), ניתן היה להזדעזע עמוקות מההזנחה של האזור עד כאב!
נכון שמבחינה סטטוטורית ומבחינה מעשית, קל מאוד להניח את התוואי מבית-שאן לטבריה אך ספק אם מישהו יאות להקציב לכך תקציב. כל התוואי הוא רכושה של הרכבת. מסילה כזו תביא לבית שאן תיירים נוספים דווקא מצפון, מטבריה ויש הרבה מה לראות באזור בית-שאן. החלום באספמיה שלי הוא מסילת ברזל מטבריה לבית-שאן, משם עד יריחו, צומת אלמוג, עין פשחה, עין-גדי, המלונות, מצדה, צומת הערבה ועד אילת. זו אולי יותר מסילה אידיאולוגית מאשר רווחית, אבל בהחלט נחוצה כדי להציל את מזרח הארץ מהמצב הנורא בו הוא שרוי כיום.

 

[אביתר777777777777777]

הנה קטע מעניין וחשוב הקשור לענין קוי הרכבת בבקעת הירדן:

הייתי מיישם את שתי החלופות גם יחד ויוצר משולש
שהיה יוצר הרבה יותר אפשרויות נסיעה לכל כיוון. אני מסכים עם תשובתו של "עמוד שדרה" באשר לגודל האוכלוסייה שהוא משתלם יותר להנחת מסילת רכבת בתוואי המוצע אך כל אזור הבקעה הוא אזור מוזנח אחד גדול - מה שמכונה מזרח המדינה, ושם יש לפתח את הקיים ולהוסיף עליו ככל שניתן. בסדרה "כביש 90" המשודרת בערוץ 10 בימי שני בשעה 21:15, (מחר פרק רביעי ואחרון בהנחיית מודי בראון), ניתן היה להזדעזע עמוקות מההזנחה של האזור עד כאב!
נכון שמבחינה סטטוטורית ומבחינה מעשית, קל מאוד להניח את התוואי מבית-שאן לטבריה אך ספק אם מישהו יאות להקציב לכך תקציב. כל התוואי הוא רכושה של הרכבת. מסילה כזו תביא לבית שאן תיירים נוספים דווקא מצפון, מטבריה ויש הרבה מה לראות באזור בית-שאן. החלום באספמיה שלי הוא מסילת ברזל מטבריה לבית-שאן, משם עד יריחו, צומת אלמוג, עין פשחה, עין-גדי, המלונות, מצדה, צומת הערבה ועד אילת. זו אולי יותר מסילה אידיאולוגית מאשר רווחית, אבל בהחלט נחוצה כדי להציל את מזרח הארץ מהמצב הנורא בו הוא שרוי כיום.

הנה קטע מעניין וחשוב הקשור לענין קוי הרכבת בבקעת הירדן:

"...ביום 22 במאי 1929 נחתם בלונדון חוזה הזיכיון בין סוכני הכתר הבריטי לעניין המושבות לבין מנהלי חברת האשלג: נובומייסקי ושותפו המייג'ור תומס גרגורי טולוק[1], קצין סקוטי ששימש בתפקיד מהנדס במיניסטריון החימוש הבריטי בעת המלחמה. ב 28 באוקטובר 1929 הוקמה בלונדון "חברת האשלג הארץ ישראלית בע"מ". ליו"ר החברה מונה הלורד הארל לייטון שהיה בעל מעמד מכובד בבריטניה הגדולה. הוא נולד בהודו בה שימש אביו משנה למלך. במשך שלוש שנים היה הלורד הראשון של האדמירליות ופרק זמן קצר אף שימש משנה למלך הודו בפועל. לורד לייטון היה גיסו של לורד בלפור ויחסו לציונות היה חיובי ביותר. ב 1 בינואר 1930 קיבלו נובומייסקי ושותפו המייג'ור טולוק, את הזיכיון הנכסף למפעלם מממשלת בריטניה למשך 75 שנה עד לשנת 2005.[2] למזכיר החברה מונה ג"א סטולר.[3] עם הענקת הזיכיון להפקת אשלג מהים, נערכו בדיקות ראשוניות לחיבור קלי"ה שבצפון ים- המלח עם מסילות הברזל החיג'אזית- ברוחב של 105 ס"מ והמנדטורית- ברוחב תקני של 143.5 ס"מ. על הפרק עמדו שלוש תכניות:

הראשונה- חיבור לירושלים שהצריך בנית מסילה באורך 20 ק"מ מקלי"ה ליריחו ועוד 54 ק"מ מיריחו לירושלים. בסך הכל כללה תכנית זו 74 ק"מ.
השניה- סלילת תוואי לאורך 100 ק"מ בבקעת הירדן מקלי"ה לבית-שאן, תוואי שיקושר עם מסילת העמק המהווה שלוחה של מסילת הברזל החיג'אזית בדרכה לחיפה.
השלישית- חיבור למפרץ עקבה באמצעות הקמת תוואי לאורך 90 ק"מ בחופו המזרחי של ים-המלח עד לאזור סדום וממנו הארכת התוואי לאורך 200 ק"מ בערבה עד לנמל עקבה. ביצוע סקר התכנות באשר לתוואי זה שאורכו 290 ק"מ החל ב 17 בנובמבר 1943.[4]
בתוואי הירושלמי תוכננו שיפועים בעלי 2.5 אחוז (כלומר שינויי גובה של 2.5 מ' לכל 100 מ' אורך), דבר המקטין משמעותית את משקל הרכבות שניתן להפעיל בקו ואת מהירותן. מאידך, היו תוואי הבקעה והערבה בעלי שיפועים נוחים של עד אחוז אחד בכיווני ההובלה.[5] הקמת תוואי הערבה התבררה כמורכבת בעקבות חוסר נתונים רב שנתיים אודות משטר השיטפונות והשפעתו הצפויה על הקו ולפיכך הועדף תוואי הבקעה על פני שתי החלופות האחרות.[6] שלושת התכניות לא יצאו אל הפועל עקב סירובם של הבריטים לאשרן. סירוב זה עמד בסתירה למוסכם בזיכיון למיצוי המלחים והמינרלים של ים-המלח שניתן לשני השותפים.[7] בסעיף 25(ג), הוסכם שבמידה וחברת האשלג תחליט להקים מסילת כבל אווירית מים-המלח אל מסילת הברזל שמחוץ לירושלים או מסילת ברזל לבית-שאן או עד לכל נקודה אחרת במסילת הברזל חיפה – דמשק, הרי שממשלת המנדט תיתן לחברה או תפקיע על חשבון החברה את הקרקע הדרושה להקמת העמודים וכל זכויות המעבר הנחוצות. כמו כן, משתמע מתת סעיפים ד' ו ה' שאם הממשלה לא תתחייב לבנות מסילות ברזל צפונה לבית-שאן או דרומה לעקבה, תועבר זכות הבניה לחברת האשלג להקים את אחת או שתי המסילות, על פי רצון ושיקולי החברה ובנוסף, תסופקנה לה הקרקעות הנחוצות, גם אם ידרוש הדבר קיום הליך של הפקעה על חשבון החברה. ממשלת המנדט השאירה בידיה את הסמכות לקבוע את רוחב הפסים, את תוואי המסילות ואפשרות לרכוש את מסילות הברזל מידי החברה לשם צרכים ציבוריים אותם ראתה לנכון.[8] נובומייסקי היה מודע למשקל המכריע של בעיית ההובלה בכושר התחרות של המפעל. לכן פעל רבות להכין תכניות לתחבורה משופרת. משה (מוסיה) לנגוצקי ותיק עובדי החברה וממנהליה, סיפר שנובומייסקי הזמין מודדים מאנגליה ובמשך חצי שנה הם הכינו תכנית להקמת רכבל על עמודים, ממפעל האשלג הצפוני לירושלים; ממצוק ההעתקים שבגבול הבקעה וההר עד לרכס אבו-דיס או רכס ארמון-הנציב, מרחק של כ- 20 ק"מ. קיצור הדרך, קיצור זמן ההובלה ויכולת ויסות אספקת האשלג היו עשויים להביא לחיסכון ניכר. ממשלת המנדט פסלה תכנית זו בטענה, שרכבל מעין זה יכער את נוף ירושלים עיר הקודש. בשנת 1932 הוזמנו מומחים אחרים מאנגליה ועבדו חצי שנה בהכנת תכניות להנחת מסילת ברזל לבית-שאן, שם אמורה היתה המסילה החדשה להתחבר למסילת העמק לכיוון חיפה. כדי לבדוק את אפשרות ביצוע התכנית, יצא לנגוצקי בראש קבוצת סיור עם שתי משאיות, לבדוק את הדרך לאורך בקעת הירדן עד בית-שאן. אף על פי שהסיור הראה שיש אפשרות להניח את המסילה, פסלה ממשלת המנדט גם תכנית זו.[9] בדו"ח מס' 6 שהוגש לממשלת המנדט ביום 28 בינואר 1943 על ידי חברת האשלג[10] צוינו יתרונותיו העיקריים של הקמת קו רכבת ממפעל האשלג בצפון ים-המלח לבית-שאן. בדו"ח הועדפה חלופה זו באופן ברור על פני שתי חלופות אחרות שצוינו:
סלילת כביש מצפון ים-המלח לבית-שאן,
הקמת רכבל מצפון ים-המלח לירושלים.
בטווח זמן קצר אמורה היתה חלופת הרכבל להיות הכדאית והזולה ביותר, אך מסקנות הדו"ח בעד הקמת מסילת ברזל לבית-שאן היו נחרצות:
לחברת האשלג היה הסדר נוח להובלת אשלג בקרונות הרכבת המנדטורית, בתעריפים מיוחדים וזולים באופן יחסי. תוספת מטען משמעותית בקו שיוקם, אמורה היתה להוזיל את תעריף ההובלה בטווח הארוך בהשוואה לכל חלופה אחרת.
בניגוד לקו רכבל על עמודים, ניתן להוביל ברכבת מטענים כבדים בשני כיווני הנסיעה ולהגדיל את מס' הקרונות והקטרים על פי הצורך. הובלה ברכבל מוגבלת בהיקפיה.
הובלת הברום בבקבוקי זכוכית אטומים מסוכנת ואינה מתאימה לשינוע ברכבל אווירי. הובלתם בקרונות רכבת מיוחדים בטוחה, זולה ומהירה יותר ויכולה להתבצע באופן ישיר ממפעל הברום בצפון ים-המלח ועד לפתח מחסני האונייה בנמל חיפה בקרון רכבת אחד, ללא כל פריקת המטען בדרך והעברתו מארגז המשאית לקרון משא או מקרונית רכבל לקרון משא, שכן מסילת העמק הגיעה עד לנמל עצמו.
קו רכבת לבית-שאן יסייע רבות לפיתוחו של חבל ארץ זה שרמת הנגישות אליו תגבר באופן משמעותי.
במקרה של סלילת כביש מצפון ים-המלח לתחנת הרכבת בבית-שאן, יעבור המטען הנשלח מבית החרושת, ידיים פורקות ואורזות נוספות בבית-שאן, דבר שבהכרח ייקר את תעריפי ההובלה.
הדו"ח המתוקן הוגש לממשלת המנדט שוב, כ- 11 שנה לאחר ביצועו של הסקר המקורי על ידי לנגוצקי ואנשיו ופסילת תכנית הרכבל על ידי ממשלת המנדט עוד בשנות ה- 30, בעטיין של שתי סיבות:
למסילת העמק שהיא שלוחה של הרכבת החיג'אזית, אליה אמור היה להתחבר הקו החדש, הוכנו מס' תכניות לשינוי רוחב המסילה מ- 105 ס"מ לרוחב תקני ואחר. קבלת ההחלטה הסופית תלויה היתה בתכניות רכבת המנדט לפתיחת קו מחיפה לבגדד, בשילוב הובלת מטעני חברת האשלג בקו זה – תכנית שלא יצאה אל הפועל אך עיכבה את החלטות הממשלה והרכבת המנדטורים. כוונת הדו"ח היתה לזרז את האישורים השונים, אך הממשלה סירבה לאשר לבסוף את הקמת הקו מצפון ים-המלח לבית-שאן.
בעת הגשת הדו"ח בשנת 1943, הוגבר יצוא האשלג לבריטניה הגדולה שנזקקה לכמויות אשלג רבות לצרכים מלחמתיים. בחברת האשלג הועלתה השערה כי גידול נדרש ביצוא האשלג ירכך את ליבה של ממשלת המנדט ויתרום לאישורה בבניית קו הרכבת לבית-שאן שייעל את יצוא האשלג הדחוף לבריטניה הגדולה.
למרות התכנית ההגיונית, הדו"ח וכל מאמצי השכנוע, עמדה ממשלת המנדט בסירובה לאשר כל קו רכבת חדש, כאמור. סקרים ופרטי תכניות מסילות הברזל לבית-שאן ולעקבה נמצאו על ידי המחבר בארכיון המדינה בירושלים.[11] שאר מסמכי התכניות הכוללים תשריטים ותקנון התכנית להקמת רכבל על עמודים אבדו בין יתר המסמכים שהושארו בבניין המנהלה שבמפעל הצפוני, עם נטישתו החפוזה.[12] פסילת תכניות מסילות הברזל צפונה ודרומה נבעה ככל הנראה משיקולים פוליטיים:
[1] ברסלבסקי, שם, עמ' 227.
[2] גביש, שם, עמ' 15.
[3] ג"א סטולר התפרסם בעיתונות ובכלי התקשורת בזכות מאמציו הרבים לעלות על עקבות ציוד הדיזל שנבזז
18 שנה מאוחר יותר, עם נטישת המפעל החפוזה בצפון. לעניין זה ראה: תיק 'טענות נגד TRANS-JORDAN
והממשלה הישראלית 1951-1949 – תכתובת', א"מ, שם, מכל ח/ 980, תיק 38.
[4] ראה להלן, הערה 268.
[5] פלקוב, שם, עמ' 71-70.
[6] ראה תיק 'חומר כללי כולל חומר לפני הקמת המדינה, עקבה והקונסוליה בירדן', א"מ, שם,
מכל ח/ 980, תיק 32.
[7] גלעדי, שם, עמ' 34-21.
[8] שם, עמ' 31.
[9] שם, עמ' 72-71.
[10] ראה לעיל, הערה 196.
[11] ראה תיק 'STATISTICAL ABSTRACTS 1945 – 1948', לעניין מסילת הברזל לבית-שאן, א"מ, שם, מכל ח/ 982,
תיק 68 / א' וראה גם תיקים (לעיל, הערה 196 ) ותיק 'סקרים שנעשו על ידי חברת האשלג בקשר
לאפשרות הובלת אשלג לעקבה', לעניין מסילת הברזל למפרץ עקבה, שם, מכל ח/ 982, תיק 69.
[12] ראה להלן, הערות 218, 219, 247.

 

[אביתר777777777777777]

הקטע שלעיל לקוח מתוך המחקר שלי על רכבות חברת האשלג

הנה קטע מעניין וחשוב הקשור לענין קוי הרכבת בבקעת הירדן:

"...ביום 22 במאי 1929 נחתם בלונדון חוזה הזיכיון בין סוכני הכתר הבריטי לעניין המושבות לבין מנהלי חברת האשלג: נובומייסקי ושותפו המייג'ור תומס גרגורי טולוק[1], קצין סקוטי ששימש בתפקיד מהנדס במיניסטריון החימוש הבריטי בעת המלחמה. ב 28 באוקטובר 1929 הוקמה בלונדון "חברת האשלג הארץ ישראלית בע"מ". ליו"ר החברה מונה הלורד הארל לייטון שהיה בעל מעמד מכובד בבריטניה הגדולה. הוא נולד בהודו בה שימש אביו משנה למלך. במשך שלוש שנים היה הלורד הראשון של האדמירליות ופרק זמן קצר אף שימש משנה למלך הודו בפועל. לורד לייטון היה גיסו של לורד בלפור ויחסו לציונות היה חיובי ביותר. ב 1 בינואר 1930 קיבלו נובומייסקי ושותפו המייג'ור טולוק, את הזיכיון הנכסף למפעלם מממשלת בריטניה למשך 75 שנה עד לשנת 2005.[2] למזכיר החברה מונה ג"א סטולר.[3] עם הענקת הזיכיון להפקת אשלג מהים, נערכו בדיקות ראשוניות לחיבור קלי"ה שבצפון ים- המלח עם מסילות הברזל החיג'אזית- ברוחב של 105 ס"מ והמנדטורית- ברוחב תקני של 143.5 ס"מ. על הפרק עמדו שלוש תכניות:

הראשונה- חיבור לירושלים שהצריך בנית מסילה באורך 20 ק"מ מקלי"ה ליריחו ועוד 54 ק"מ מיריחו לירושלים. בסך הכל כללה תכנית זו 74 ק"מ.
השניה- סלילת תוואי לאורך 100 ק"מ בבקעת הירדן מקלי"ה לבית-שאן, תוואי שיקושר עם מסילת העמק המהווה שלוחה של מסילת הברזל החיג'אזית בדרכה לחיפה.
השלישית- חיבור למפרץ עקבה באמצעות הקמת תוואי לאורך 90 ק"מ בחופו המזרחי של ים-המלח עד לאזור סדום וממנו הארכת התוואי לאורך 200 ק"מ בערבה עד לנמל עקבה. ביצוע סקר התכנות באשר לתוואי זה שאורכו 290 ק"מ החל ב 17 בנובמבר 1943.[4]
בתוואי הירושלמי תוכננו שיפועים בעלי 2.5 אחוז (כלומר שינויי גובה של 2.5 מ' לכל 100 מ' אורך), דבר המקטין משמעותית את משקל הרכבות שניתן להפעיל בקו ואת מהירותן. מאידך, היו תוואי הבקעה והערבה בעלי שיפועים נוחים של עד אחוז אחד בכיווני ההובלה.[5] הקמת תוואי הערבה התבררה כמורכבת בעקבות חוסר נתונים רב שנתיים אודות משטר השיטפונות והשפעתו הצפויה על הקו ולפיכך הועדף תוואי הבקעה על פני שתי החלופות האחרות.[6] שלושת התכניות לא יצאו אל הפועל עקב סירובם של הבריטים לאשרן. סירוב זה עמד בסתירה למוסכם בזיכיון למיצוי המלחים והמינרלים של ים-המלח שניתן לשני השותפים.[7] בסעיף 25(ג), הוסכם שבמידה וחברת האשלג תחליט להקים מסילת כבל אווירית מים-המלח אל מסילת הברזל שמחוץ לירושלים או מסילת ברזל לבית-שאן או עד לכל נקודה אחרת במסילת הברזל חיפה – דמשק, הרי שממשלת המנדט תיתן לחברה או תפקיע על חשבון החברה את הקרקע הדרושה להקמת העמודים וכל זכויות המעבר הנחוצות. כמו כן, משתמע מתת סעיפים ד' ו ה' שאם הממשלה לא תתחייב לבנות מסילות ברזל צפונה לבית-שאן או דרומה לעקבה, תועבר זכות הבניה לחברת האשלג להקים את אחת או שתי המסילות, על פי רצון ושיקולי החברה ובנוסף, תסופקנה לה הקרקעות הנחוצות, גם אם ידרוש הדבר קיום הליך של הפקעה על חשבון החברה. ממשלת המנדט השאירה בידיה את הסמכות לקבוע את רוחב הפסים, את תוואי המסילות ואפשרות לרכוש את מסילות הברזל מידי החברה לשם צרכים ציבוריים אותם ראתה לנכון.[8] נובומייסקי היה מודע למשקל המכריע של בעיית ההובלה בכושר התחרות של המפעל. לכן פעל רבות להכין תכניות לתחבורה משופרת. משה (מוסיה) לנגוצקי ותיק עובדי החברה וממנהליה, סיפר שנובומייסקי הזמין מודדים מאנגליה ובמשך חצי שנה הם הכינו תכנית להקמת רכבל על עמודים, ממפעל האשלג הצפוני לירושלים; ממצוק ההעתקים שבגבול הבקעה וההר עד לרכס אבו-דיס או רכס ארמון-הנציב, מרחק של כ- 20 ק"מ. קיצור הדרך, קיצור זמן ההובלה ויכולת ויסות אספקת האשלג היו עשויים להביא לחיסכון ניכר. ממשלת המנדט פסלה תכנית זו בטענה, שרכבל מעין זה יכער את נוף ירושלים עיר הקודש. בשנת 1932 הוזמנו מומחים אחרים מאנגליה ועבדו חצי שנה בהכנת תכניות להנחת מסילת ברזל לבית-שאן, שם אמורה היתה המסילה החדשה להתחבר למסילת העמק לכיוון חיפה. כדי לבדוק את אפשרות ביצוע התכנית, יצא לנגוצקי בראש קבוצת סיור עם שתי משאיות, לבדוק את הדרך לאורך בקעת הירדן עד בית-שאן. אף על פי שהסיור הראה שיש אפשרות להניח את המסילה, פסלה ממשלת המנדט גם תכנית זו.[9] בדו"ח מס' 6 שהוגש לממשלת המנדט ביום 28 בינואר 1943 על ידי חברת האשלג[10] צוינו יתרונותיו העיקריים של הקמת קו רכבת ממפעל האשלג בצפון ים-המלח לבית-שאן. בדו"ח הועדפה חלופה זו באופן ברור על פני שתי חלופות אחרות שצוינו:
סלילת כביש מצפון ים-המלח לבית-שאן,
הקמת רכבל מצפון ים-המלח לירושלים.
בטווח זמן קצר אמורה היתה חלופת הרכבל להיות הכדאית והזולה ביותר, אך מסקנות הדו"ח בעד הקמת מסילת ברזל לבית-שאן היו נחרצות:
לחברת האשלג היה הסדר נוח להובלת אשלג בקרונות הרכבת המנדטורית, בתעריפים מיוחדים וזולים באופן יחסי. תוספת מטען משמעותית בקו שיוקם, אמורה היתה להוזיל את תעריף ההובלה בטווח הארוך בהשוואה לכל חלופה אחרת.
בניגוד לקו רכבל על עמודים, ניתן להוביל ברכבת מטענים כבדים בשני כיווני הנסיעה ולהגדיל את מס' הקרונות והקטרים על פי הצורך. הובלה ברכבל מוגבלת בהיקפיה.
הובלת הברום בבקבוקי זכוכית אטומים מסוכנת ואינה מתאימה לשינוע ברכבל אווירי. הובלתם בקרונות רכבת מיוחדים בטוחה, זולה ומהירה יותר ויכולה להתבצע באופן ישיר ממפעל הברום בצפון ים-המלח ועד לפתח מחסני האונייה בנמל חיפה בקרון רכבת אחד, ללא כל פריקת המטען בדרך והעברתו מארגז המשאית לקרון משא או מקרונית רכבל לקרון משא, שכן מסילת העמק הגיעה עד לנמל עצמו.
קו רכבת לבית-שאן יסייע רבות לפיתוחו של חבל ארץ זה שרמת הנגישות אליו תגבר באופן משמעותי.
במקרה של סלילת כביש מצפון ים-המלח לתחנת הרכבת בבית-שאן, יעבור המטען הנשלח מבית החרושת, ידיים פורקות ואורזות נוספות בבית-שאן, דבר שבהכרח ייקר את תעריפי ההובלה.
הדו"ח המתוקן הוגש לממשלת המנדט שוב, כ- 11 שנה לאחר ביצועו של הסקר המקורי על ידי לנגוצקי ואנשיו ופסילת תכנית הרכבל על ידי ממשלת המנדט עוד בשנות ה- 30, בעטיין של שתי סיבות:
למסילת העמק שהיא שלוחה של הרכבת החיג'אזית, אליה אמור היה להתחבר הקו החדש, הוכנו מס' תכניות לשינוי רוחב המסילה מ- 105 ס"מ לרוחב תקני ואחר. קבלת ההחלטה הסופית תלויה היתה בתכניות רכבת המנדט לפתיחת קו מחיפה לבגדד, בשילוב הובלת מטעני חברת האשלג בקו זה – תכנית שלא יצאה אל הפועל אך עיכבה את החלטות הממשלה והרכבת המנדטורים. כוונת הדו"ח היתה לזרז את האישורים השונים, אך הממשלה סירבה לאשר לבסוף את הקמת הקו מצפון ים-המלח לבית-שאן.
בעת הגשת הדו"ח בשנת 1943, הוגבר יצוא האשלג לבריטניה הגדולה שנזקקה לכמויות אשלג רבות לצרכים מלחמתיים. בחברת האשלג הועלתה השערה כי גידול נדרש ביצוא האשלג ירכך את ליבה של ממשלת המנדט ויתרום לאישורה בבניית קו הרכבת לבית-שאן שייעל את יצוא האשלג הדחוף לבריטניה הגדולה.
למרות התכנית ההגיונית, הדו"ח וכל מאמצי השכנוע, עמדה ממשלת המנדט בסירובה לאשר כל קו רכבת חדש, כאמור. סקרים ופרטי תכניות מסילות הברזל לבית-שאן ולעקבה נמצאו על ידי המחבר בארכיון המדינה בירושלים.[11] שאר מסמכי התכניות הכוללים תשריטים ותקנון התכנית להקמת רכבל על עמודים אבדו בין יתר המסמכים שהושארו בבניין המנהלה שבמפעל הצפוני, עם נטישתו החפוזה.[12] פסילת תכניות מסילות הברזל צפונה ודרומה נבעה ככל הנראה משיקולים פוליטיים:
[1] ברסלבסקי, שם, עמ' 227.
[2] גביש, שם, עמ' 15.
[3] ג"א סטולר התפרסם בעיתונות ובכלי התקשורת בזכות מאמציו הרבים לעלות על עקבות ציוד הדיזל שנבזז
18 שנה מאוחר יותר, עם נטישת המפעל החפוזה בצפון. לעניין זה ראה: תיק 'טענות נגד TRANS-JORDAN
והממשלה הישראלית 1951-1949 – תכתובת', א"מ, שם, מכל ח/ 980, תיק 38.
[4] ראה להלן, הערה 268.
[5] פלקוב, שם, עמ' 71-70.
[6] ראה תיק 'חומר כללי כולל חומר לפני הקמת המדינה, עקבה והקונסוליה בירדן', א"מ, שם,
מכל ח/ 980, תיק 32.
[7] גלעדי, שם, עמ' 34-21.
[8] שם, עמ' 31.
[9] שם, עמ' 72-71.
[10] ראה לעיל, הערה 196.
[11] ראה תיק 'STATISTICAL ABSTRACTS 1945 – 1948', לעניין מסילת הברזל לבית-שאן, א"מ, שם, מכל ח/ 982,
תיק 68 / א' וראה גם תיקים (לעיל, הערה 196 ) ותיק 'סקרים שנעשו על ידי חברת האשלג בקשר
לאפשרות הובלת אשלג לעקבה', לעניין מסילת הברזל למפרץ עקבה, שם, מכל ח/ 982, תיק 69.
[12] ראה להלן, הערות 218, 219, 247.

הקטע שלעיל לקוח מתוך המחקר שלי על רכבות חברת האשלג
מחקר ענק בהתהוות שטרם פורסם עד היום. הסיבה לאי פרסומו נעוצה בעידכונים הרבים המתעדכנים בו כמעט כל מס' ימים והקשורים לקטרים הספציפיים של חברת האשלג בשני אתריה: בקלי"ה ובסדום. דוא"לים רבים בענין זה זורמים אליי מחובבי רכבות תעשייתיות בחו"ל ויחד עימם מתווספים צילומי מסמכים העוסקים בקטרים אלו כל העת. כך למשל הגיע אליי רק בחודש האחרון קובץ ענק ובו כל רישומי המכירה והרכישה של קטרי O&K תעשיתיים של הסוכן הראשי שלהם במזרח התיכון - מאווריקיוס (היווני אורתודוכסי) שמקום מושבו היה דווקא בקהיר.

 

[alantan]

תודה רבה על שיעור מעניין בהסטוריה מנדטורית!

הקטע שלעיל לקוח מתוך המחקר שלי על רכבות חברת האשלג
מחקר ענק בהתהוות שטרם פורסם עד היום. הסיבה לאי פרסומו נעוצה בעידכונים הרבים המתעדכנים בו כמעט כל מס' ימים והקשורים לקטרים הספציפיים של חברת האשלג בשני אתריה: בקלי"ה ובסדום. דוא"לים רבים בענין זה זורמים אליי מחובבי רכבות תעשייתיות בחו"ל ויחד עימם מתווספים צילומי מסמכים העוסקים בקטרים אלו כל העת. כך למשל הגיע אליי רק בחודש האחרון קובץ ענק ובו כל רישומי המכירה והרכישה של קטרי O&K תעשיתיים של הסוכן הראשי שלהם במזרח התיכון - מאווריקיוס (היווני אורתודוכסי) שמקום מושבו היה דווקא בקהיר.

תודה רבה על שיעור מעניין בהסטוריה מנדטורית!
מעניין מה היה עולה בגורל המסילה לאחר מלחמת העצמאות, אם וכאשר היו מקימים אותה. האם הירדנים היו מפרקים אותה? האם היא הייתה משנה את קו הסכמי שביתת הנשק? לעולם לא נדע...

 

[אביתר777777777777777]

שאלה מעניינת ואכן לעולם לא נדע את התשובה עליה

תודה רבה על שיעור מעניין בהסטוריה מנדטורית!
מעניין מה היה עולה בגורל המסילה לאחר מלחמת העצמאות, אם וכאשר היו מקימים אותה. האם הירדנים היו מפרקים אותה? האם היא הייתה משנה את קו הסכמי שביתת הנשק? לעולם לא נדע...

שאלה מעניינת ואכן לעולם לא נדע את התשובה עליה
לצערם של שנינו...

 

[yoss5]

הנפקת רב קו

בקשות ושאלות (לא הכוונה)

הנפקת רב קו
לאחר שיטוט ארוך ומייגע באינטרנט לא הצלחתי להבין - האם ניתן להנפיק רב קו בחברה אחת ולהשתמש בו בחברה אחרת?
לצורך הדוגמה - אם אני מנפיק רב קו במטרופולין, האם אני יכול להשתמש בו באגד?

 

[Ofekalef1]

כן, אפשר.

הנפקת רב קו
לאחר שיטוט ארוך ומייגע באינטרנט לא הצלחתי להבין - האם ניתן להנפיק רב קו בחברה אחת ולהשתמש בו בחברה אחרת?
לצורך הדוגמה - אם אני מנפיק רב קו במטרופולין, האם אני יכול להשתמש בו באגד?

כן, אפשר.

 

[ArsaWhat]

רק שים לב למיקום עמדות השירות

הנפקת רב קו
לאחר שיטוט ארוך ומייגע באינטרנט לא הצלחתי להבין - האם ניתן להנפיק רב קו בחברה אחת ולהשתמש בו בחברה אחרת?
לצורך הדוגמה - אם אני מנפיק רב קו במטרופולין, האם אני יכול להשתמש בו באגד?

רק שים לב למיקום עמדות השירות
אם יש לך בעיה או שאתה צריך להחליף כרטיס - רק בעמדות האלה תוכל לטפל. להטעין ניתן בכל עמדה של כל מפעיל

 

[ToBat]

עמדות הטענת רב קו ברחובות

בקשות ושאלות (לא הכוונה)

עמדות הטענת רב קו ברחובות
היי
&nbsp
האם עמדות הטענת רב קו ברחובות יש רק בקניון? אין על זה שום מידע באתר של אגד או של רב קו
איך זה הגיוני שבשוהם יש לפחות 3 ברחבי העיר ההרבה יותר קטנה מרחובות וברחובות יש רק בתחנה המרכזית בקניון?
&nbsp
והאם ניתן להטעין רב קו דרך כרטיס האשראי אצל הנהג? (לא, נכון?)
&nbsp
תודה רבה!

 

[עמוד השדרה]

הסיבה היא שעמדות הטעינה מחוייבות במכרזים החדשים

עמדות הטענת רב קו ברחובות
היי
&nbsp
האם עמדות הטענת רב קו ברחובות יש רק בקניון? אין על זה שום מידע באתר של אגד או של רב קו
איך זה הגיוני שבשוהם יש לפחות 3 ברחבי העיר ההרבה יותר קטנה מרחובות וברחובות יש רק בתחנה המרכזית בקניון?
&nbsp
והאם ניתן להטעין רב קו דרך כרטיס האשראי אצל הנהג? (לא, נכון?)
&nbsp
תודה רבה!

הסיבה היא שעמדות הטעינה מחוייבות במכרזים החדשים
עמדת הטעינה בקניון רחובות אינה של אגד אלא של מטרופולין, במסגרת מכרז הנגב.
בשוהם עמדות הטעינה הן של קווים במסגרת מכרז החשמונאים.
אגד לא משתתפת במכרזים חדשים והשליטה שלה ברחובות היא מימים ימימה ולכן אין עמדות טעינה של אגד לא ברחובות ולא בשום מקום אחר במדינה.
גם לדן אין עמדות טעינה.
ולא ניתן להטעין רב-קו עם כרטיס אשראי אצל הנהגים.

 

[ToBat]

שום עמדה של אגד? ברצינות?

הסיבה היא שעמדות הטעינה מחוייבות במכרזים החדשים
עמדת הטעינה בקניון רחובות אינה של אגד אלא של מטרופולין, במסגרת מכרז הנגב.
בשוהם עמדות הטעינה הן של קווים במסגרת מכרז החשמונאים.
אגד לא משתתפת במכרזים חדשים והשליטה שלה ברחובות היא מימים ימימה ולכן אין עמדות טעינה של אגד לא ברחובות ולא בשום מקום אחר במדינה.
גם לדן אין עמדות טעינה.
ולא ניתן להטעין רב-קו עם כרטיס אשראי אצל הנהגים.

שום עמדה של אגד? ברצינות?
אז איך אני מטעינה כסף לשימוש בנסיעות באגד ברחובות באשראי?