במהלך השבוע האחרון עסקתי בקריטריונים לאביזרים של משרד הבריאות. מידע חלקי שהופיע בדה- מרקר ושורה של פרסומים שגויים, כולל מידע שגוי שהתפרסם באתרים העוסקים במיצוי זכויות, הביאו אותי לכדי מחשבה שמשרד הבריאות העביר גזרות חדשות. בעזרתו האדיבה של המנכ"ל הארגון מר ירון לוי התברר לי שפסחתי על חוזר מינהל הרפואה המציג בבהירות את הקריטריונים החדשים, ואת נושא ההשתתפות העצמית והזכאות לפטור ממנה. מעיון במסמך עולה כי חששותיי נתבדו, לא דובים ולא יער, השינוי שחולל משרד הבריאות מבורך ביסודו.
מה בשינוי?
1. הקטנה משמעותית של תקרת התשלום לאותם שאינם זכאים.
2. מעל עשרות אלפי נכים הוסרה בירוקרטיה מעצבנת של הוכחת רמת הכנסה והייעול שבהסרת ההליך הבירוקרטי מביא את משרד הבריאות, אחרי שנות דור, לאימוץ מבחן ההכנסות הקפדני של המוסד לביטוח לאומי. בפועל הוחלף מבחן ההכנסות בקריטריון פשוט של זכאות לקצבה זו או אחרת והוכחת הזכאות לפטור כמוה כהצגת אישור זכאות.
גם את הליך זה מתכוון משרד הבריאות ליעל באמצעות קבלת מידע ישיר ממחשבי המוסד לביטוח לאומיתביא לייעול ההליך ולהסרת הצורך בהצגת מסמכים.
3. הקריטריונים החדשים לזכאות מכילים את מרבית האוכלוסיית המוחלשות והוא נדיב במיוחד בהקשר של ילדים נכים.
מי זכאי לפטור מהשתתפות עצמית על פי הקריטריונים החדשים?
- מקבלי גמלת זקנה המקבלים גם השלמת הכנסה
- מקבלי גמלת שאירים המקבלים גם השלמת הכנסה.
- מקבלי גמלת נכות מלאה (למעט מי שאינו זכאי לתוספת בת זוג בשל הכנסות).
- מקבלי גמלת השלמת הכנסה.
- מקבלות קצבת נכות כעקרות בית.
- חסידי אומות העולם.
- ילדים ונוער עד גיל 18.
- פטור במקרה בו ההכנסות (נטו) של משפחת המבקש אינן עולות על גובה קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, המשולמת על פי הרכב המשפחה (חישוב הזכאות לפטור מסתמך על גובה קצבאות מעודכן של המוסד לביטוח לאומי).
השינוי כמעט ומושלם, מצאתי בו שני חסרונות בולטים:
הראשון הוא דרישה מקדמית לקצבת נכות מלאה. כ- 20% מהנכים אינם זכאים למעמד של נכות מלאה ומשני טעמים. הראשון הוא סף ההכנסות. המדינה שוב יורה לעצמה ברגל וזאת מהטעם שהיא מעודדת תעסוקת נכים מחד ומאידך שהנכה משתלב במערך התעסוקה ולרוב בשכר נמוך, באים הכללים לפטור ומכבידים עליו כלכלית בצורה ניכרת. נכים אחרים לא מוצאים מקומם בהגדרת הנכות המלאה וזאת בשל דרישת הסף הרפואית הגבוהה שמציב המוסד לביטוח לאומי כתנאי לזכאות, וכך נכים בנכות בינונית וקלה המתקשים מאוד להשתלב במערך התעסוקה לא מוצאים מקומם ברשימת הזכאים.
השני, קביעה מקדמית של גובה הסיוע בקריטריונים כספיים קבועים, ללא הגדרת תדירות עדכון ומבנה העדכון, מקבעת את רמת הסיוע הכספי וללא שהללו יכללו עדכון על פי מחירי השוק, ועדכון על פי התקדמות טכנולוגית. הפרשי שינויי המחירים מוטלים באופן ישיר על בעלי הפטור.
שאפו למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו על המהפכה שחולל.