ידעתי שזה המשפט שקנה אותך ,
גם אותי מספיק משפט אחד מנוסח היטב כדי לרכוש את ליבי .
אני חושב שנתקלתי בתמונה בפייס לפני כמה שבועות של אסיף מנגן בגיטרה בביתו של אותו סופר, וכנראה לא זיהיתי שזה תה .
בעיניי דווקא זה היה טקסט יפה, מעניין
מעיד בעיקר על הכותב ופחות על אסיף , נחמד שהוא מודה ב"פגמיו" של חברו .
אני כן רואה את ההתחבטויות האנושיות באסיף, אבל כמו שדיברנו פעמים רבות , הוא לא פתוח להתעמק בדברים מעבר לרובד הראשוני, מה שמקשה על אפשרות של שיחה שתוביל לאנשהוא איתו . הוא עסוק בסיסמאות ודברור ,גם לגבי תהליכים שעובר עם עצמו .
מרגישים את הכמיהה העזה שלו לחברות, להיות נאהב, וזה נוגע לליבי , מאוד, במקום ללעוג לו על זה.
אבל הטקסט של הסופר לא מצביע על יותר מדי מעלות שמשכנעות מישהו להצביע לאסיף ,אלא מעידות יותר על כותב הטקסט . נשארתי עם אותו ידע על אסיף בדיוק כפי שהיה לי לפני שקראתי את הטקסט הנ"ל . אולי הוא לא סיכם את זה במילים "אסיף מלך - מס' אחד של הבית" אבל האפקט היה אותו אפקט .