איך היה השבוע השגרתי הראשון של אחרי החגים?

debby12

New member
מנהל
אה - לא משהו. יוחזרו החגים לאלתר!

אמא שלי נסעה לה. החתול האהוב ממשיך לרדת במשקל והכתובת על הקיר
.

מקום העבודה של בן זוגי נרכש על ידי חברה אחרת, מה שמעלה את מפלס הלחץ באופן כללי.

בעיית בריאות מתמשכת של אחת הילדות שאין לה סוף באופק

הייתי שמחה לחזור לכיתה ב' [קומפלט עם התקופה בה אנשים עבדו 40 שנה באותו מקום עבודה בלי שום עננים באופק]
 

Dr T noki

New member


מסכן החתלתולון ואתם איתו.
מקווה לבריאות של החתול והילדה

גם אני בעד חגים עכשיו...
 

נחמנית

New member
באסה

המחייה כאן כל כך יקרה והיציבות התעסוקתית מרחפת מעל הראש כל הזמן.

מאוד מזדהה עם בעיות מתמשכות של הילדים. אני מרגישה כמו במבוך שבכל פניה יש ראשי תיבות אחרים באנגלית שאני צריכה לפענח כדי להתקדם לכיוון הנכון. ואם בחרתי בכיוון הלא נכון אני מסתובבת במבוך שבועות אקסטרה. וכמובן שלכל אחד יש דעה אחרת איך מוצאים את היציאה מהמבוך האין סופי הזה.
 

debby12

New member
מנהל
נדמה לי שהשורה הראשונה שלך מתאימה גם לישראל ולרוב העולם כיום

המחייה יקרה, והיציבות התעסוקתית היא לא-משהו בעולם דינמי שבו הכל משתנה מהר מאוד וענקי הכלכלה העולמית הן חברות לופט-גישפט שמריצים מסיליקון וואלי ומרוויחות מלאסוף עלינו מידע פרטי ,להציג לנו פרסומות ולמכר אותנו לפלטפורמות סגורות (ע"ע גוגל, יו טיוב, אפל, אמאזון, פייסבוק). כל מי שעובד בחברה אחרת - tough luck....

מקווה שיסתדר לך במבוך עם הראשי תיבות. מסובך העולם כיום. כשהיינו ילדות היו הרבה פחות אבחונים. מצד אחד ignorance is bliss. מצד שני טוב שיש אבחונים
 

נחמנית

New member
אולי היו פחות אבחונים, אבל גם היתה פחות נכונות לאבחן

זה נחשב "כתם" ו"יכנס לתיק האישי", לא שאני אפילו מבינה בדיעבד מה זה אומר תיק אישי לטווח הארוך

כל הקללות של HMO IEP ודומיו זה דברים שלא מוכרים לי ואני לומדת לשחות בהם

ואני חושבת שזה לא משהו שנכון לאמריקה או ישראל באופן ספציפי, אלא יותר לתפיסה העצמית כמהגר. אני זוכרת ששמעתי הרצאה של חוקרת מופלאה מהחוף המערבי שהגיעה לטקסס בתור נערה היישר מרוסיה. המעבר היה קשה, היה להם קשה להקלט וגם אבא שלה נפטר זמן קצר לפני שהם הגיעו. דוד שלה פרס עליה חסות ואמר לה שהיא נרשמת לקולג' והולכת ללמוד משהו שתורם לכלכלה של המדינה, כי היא מהגרת ואם היא רוצה שישאירו אותה כאן היא צריכה להפוך להיות אזרח מניב. יש תחושה כזאת של "אני חדש ואני צריך להיות יותר בסדר מבסדר". וגם, אין עבודה הרבה פעמים אומר אין ביטוח רפואי וזה משהו שמפחיד אותי מאוד מאוד ולא נכון לישראל.
 

עדיקים

Active member


מאחלת בריאות לחתול ולביתך
בעיות תעסוקה במאה ה-21, אין כבר לעבוד באותו מקום 40 שנה כמו שכתבת רק מורים ואנשים שעובדים במשרדים ממשלתיים למיניהם.
חווה את זה סביבי המון בשנה האחרונה.
הלוואי והיתה יציבות תעסוקתית.

גם אני בעד החגים, קשה לחזור לשגרה.
 
סופסוף חזרה לשגרה- אחרי ביקור של סבא וסבתא

מהצד של הבעל. זה לא היה ביקור פשוט והאמת שהיה די מתיש לכולנו.
הקטנה ברגרסיית שינה אז כל השבוע לא ממש ישנתי.
&nbsp
וחוץ מזה, לאט לאט העסק שהקמתי צובר תאוצה ויש חוות דעות חיוביות-זה ממש מרגש!
 

debby12

New member
מנהל
עסק עצמאי נשמע כיף!!

כל הכבוד על היוזמה והתעוזה


ומקווה שהביקור עזר לך למצוא קצת זמן לעצמך (ע"ע בייביסיטר בחינם
)

אחרי שנולדו לי ילדות ההערכה שלי להורי מולידי עלתה פלאים - הן על כך שהם שרדו אותי והן בהוקרת תודה על הבייבי סיטינג...
 
גם אצלי ההערכה לאמא שלי קפצה

אחרי שנולדה הבכורה - לא בגלל הבייביסיטינג (שלא היה מעולם) אלא בגלל ההבנה כמה זה לא קל לטפל בתינוק, ושהיא עשתה את זה עבורי.
 
פחחח עלק בייביסיטר


בקושי טרחו להתייחס לילדה...
בואי נאמר שאם הייתי צריכה לסמוך על חמי וחמותי או על ביייביסיטר- הייתי הולכת על הבייביסיטר...
&nbsp
אבל לא רוצה להיכנס לזה פה...
&nbsp
אין ספק שיותר מעריכה את ההורים שלי כי זה לא פשוט לגדל ילד אבל לפחות להם הייתה עזרה מלאה של סבתא שלי שהייתה מגיעה יומיום ועוזרת ותומכת ושומרת עלינו.
 

debby12

New member
מנהל
הה? אז מה הם עשו עם עצמם כל היום?

יכול להיות אולי שחלק מזה זה כי הם הרגישו שאת לא סומכת עליהם אז לא הרגישו נוח? (כי סה"כ הם גידלו את הישן לצידך והביאוהו עד הלום - אז אני מניחה שיש להם כישורים בסיסיים בתחום)
 
הסתובבו וטיילו

דווקא כל הזמן ניסיתי להצטרף אליהם והזמנתי שיגיעו מוקדם לשחק עם הקטנה אבל כל פעם הייתה סיבה אחרת למה לא או שלא טרחו להתאים את עצמם למקומות שקל להתנייד עם העגלה (לצערי הגברת לא מוכנה מנשא ליותר מכמה זמן ולא ישנה במנשא).
&nbsp
הם פעם אחת הגיעו מוקדם כשהתעקשתי והיו איתה בזמן שאני בישלתי את ארוחת החג וגם בזמן הזה אני די ג'ינגלתי בין הכל. לא ממש עשו מאמצים לבלות איתה, הגיעו כחצי שעה לפני שהולכת לישון ואז נשארו לארוחת ערב או שנפגשנו אני והם בבוקר לארוחת בוקר ואז הם הלכו להסתובב.
&nbsp
חמותי פחות בעניין של ילדים- זה לא ממש מרגש אותה והיא כבר שנים אומרת לי שלא מבינה למה אני עובדת עם ילדים ומה אוהבת בהם כל כך. היא מחפשת קיצורי דרך וכל הזמן העירה לי הערות. חמי דווקא הפתיע לטובה ושיחק עם הקטנה אבל אין סיכוי שהיה עושה את הקטע הטיפולי. גם חמותי אין סיכוי... בקושי הסכימה להאכיל אותה פעם אחת אז אין מצב על החלפת חיתול.
&nbsp
 

אורית2011

New member
אויש, בטח גם עלי יתלוננו ככה.

אני באמת לא בקטע של ילדים. את הילדים שלי נורא אהבתי, אבל אני ממש לא מתחברת לאלה של אחרים ואני מקווה שהילדים שלי "יורחבו" לנכדים. קוצי מוצי בטח אני לא סובלת.
&nbsp
מצד שני, אני יכולה לומר שאחת העזרות הכי משמעותיות שקיבלתי דוקא מחמותי בתחילת הדרך היתה פשוט לבוא ולהיות איתי יום בשבוע בשעות היום. היא אף פעם לא עשתה ממש עבודת טיפול, אבל עצם זה שיש לידך עוד מבוגר ושהיא דאגה לפנק דוקא אותי ולא את הילדים, היתה גם כיף גדול. כשהילדים גדלו היא עשתה הרבה יותר, לא כולם יודעים מה לעשות עם תינוקות. ברגע שהם הלכו ודיברו קצת לא היתה מסורה ממנה.
 
אנחנו גרים בחו"ל כך שאין הרבה הזדמנויות שהם יבלו איתה

ואומנם היא לא מדברת או הולכת אבל היא מאוד פעילה ולא מהילדים האלה שסתם שוכבים ולא זזים.
&nbsp
אני מקבלת שככה הם אבל קצת התבאסתי בשבילה וגם בשבילם ולכן עודדתי אותם לבוא ולהיות איתנו כמה שיותר.
&nbsp
אין ספק שזה כביכול מקל כשיש עוד אדם איתך, אבל זה היה יותר בגדר לטפל בה ובהם (תכיני לי תה, תביאי משהו לאכול וכו' כל הזמן).
&nbsp
אל תשכחי שגם זה משהו שונה להגיע לביקור פעם בשנה לעומת להגיע פעם בשבוע.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

אורית2011

New member
אני רק אומרת אל תתיאשי ואל תחשבי שזה ישאר ככה


ילדים זה לא תינוקות וכרגע הבת שלך לא צריכה שום דבר חוץ ממכם, ממך ומאבא שלה. כשהיא תגדל תהיה להם הזדמנות להכיר אותה באמת ולא רק לטפל בה, ואולי הם יפתיעו אותך. תני לזה סיכוי
 

נחמנית

New member
אני חושבת שבמקרה של חול, צריך להגיד תודה אם לא צריך לטפל בהם

מילא לבוא ולא לעזור, אבל הרבה מגיעים וחושבים שצריך לארח אותם - לקחת אותם למקומות, לעשות להם סיורים מודרכים, להסיע אותם מ ול מקומות. להזמין בשבילהם כרטיסים להצגות/בילויים/סיורים, לעזור בקניות והחלפות וכו. יוצא שבמקום רק לטפל בילד, מטפלים גם באורחים.

זה נחמד שבא מישהו להיות איתך, אפילו אם המישהו לא עושה כלום כדי לעזור, כשאותו האדם לפחות מנסה לא להפריע - מביא איתו טייק אווי או לא מצפה לארוחה, מאפשר להמשיך בעיסוקי היום ואם התינוק/ת ישנ/ה להציע לעזוב כדי לאפשר גם לך ללכת לישון.

לפחות הם העסיקו את עצמם. גם זה משהו (לא שאני אומרת שזה לא מבאס, מבאס. ואי אפשר לדעת איך זה יהיה בעתיד. יש סבים וסבתות שהקשר בא מהשגרה וכאן נלקחה מהם השגרה - הם לא יכולים לעזור בדברים טכניים וזה קשה, הם מחוייבים למאמץ כדי ליצור קשר. זה שבחרנו בזה לא אומר שזה קל יותר. זה מבאס. וזה כמו חור כזה שחסר, כאילו יש תמונה של איך משפחה נראית וחלק ממנה פשוט לא קיים. בעיקר לישראלים שאצלהם משפחה זה ערך מהותי).
 
זהו שכל ערב הייתי צריכה בשארית כוחותי לארגן ארוחת ערב

חלק מהפעמים הזמנו, חלק מהפעמים הם הביאו איתם אוכל ואיכשהו הסתדר אבל גם עצם האירוח עצמו כשאני כבר גמורה- זה לא פשוט.
&nbsp
זה קצת הרגיש שהתינוקת מפריעה להם כי בגללה התעכבנו לצאת לארוחה, בגללה הארוחת ערב שהכנתי התעכבה וכל מיני כאלה... שכחו מה זה כשיש תינוק בבית. היו הרבה עיקומי אף והערות מעצבנות.
 
למעלה