זה מעלה עוד ענין
הענין שיש "רווקים" שניהלו כבר כמה קשרים, בהם גם רציניים, ולפעמים יש להם ילדים, אבל לא עברו דרך הרבנות. צריך להוסיף סדרה של הגדרות למצב האישי, כי מאלה שמקובלות רשמית אי אפשר לדעת מול מה עומדים. שהרי אם נעמיד "רווקה" שחיה 5 שנים, נגיד, עם בן זוג, מול "גרושה" שנפרדה מבעלה אחרי שבועיים נישואין, מה היותר מנוסה בזוגיות מהשתיים? אותו ענין לגבי הפרודים. מי יותר בעייתי מהבחינה של הקשר-הקודם-שלא-נגמר, הפרוד שאינו בקשר עם פרודתו כבר כמה שנים, והם עובדים על הגירושין דרך עורכי דין, או הגרוש שנמצא ביחסי "ידידות" קרובים עם גרושתו, רואה אותה שלוש פעמים בשבוע, וחושב עליה בערך כל הזמן? צריך להחליף את שיטת הסטטוס אישי בשני מדדים: ניסיון קודם בזוגיות, וקשר מהותי, נפשי ופיזי, עם בן הזוג הקודם. ה"ר/נ/ג/פ/א" יכולים להמשיך לשמש את שלטונות המס.
