או, סוף סוף שאלה לעניין
ואני אענה לך בצורה מסודרת. גבולות המנדט הבריטי עם ירדן, מצרים, סוריה ולבנון כולם הוכרו ע"י האו"ם כשירש את חבר הלאומים. איתם אין בעיה משפטית כלשהי. אבל מה קורה בתוך שטח המנדט - כלומר, בהפרדה (אם קיימת בכלל) בין השטחים ה"יהודיים" ל"ערביים"? רוב הציבור, לא רק בארץ, סובר בטעות שיש "קו ירוק" שמצד אחד שלו מדינת ישראל ומצד שני - לא. על כך מסתמכים כל המושגים השגויים ששגורים בפי הציבור וממוחזרים בתקשורת - כמו "מערב ירושלים", "מזרח ירושלים", "השטחים הכבושים" או "השטחים המוחזקים", "התנחלויות", "כיבוש". הגישה הבינארית הזו נוחה מאד להמונים ולכן מאפשרת רידוד ופישוט של הוויכוח ויצירת ביטויים פשוטים (ומטעים) במכוונים את הדיון הציבורי. אך מדובר בשקר מוחלט שלצערי (כפי שמתברר הן בשרשור זה והן בשרשורים קודמים) אנשים דבקים בו ומעדיפים לטמון את ראשם בחול ולא לראות את האמת גם כשהיא מוטחת בפניהם שוב ושוב (כמו בתיק המתנהל בבית המשפט העליון של ארה"ב). הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ היתה לפי תכנית חלוקה שלפיה עבר הגבול בין השטח הערבי ליהודי באיזור נתב"ג, כלומר לוד ורמלה היו חלק מהמדינה הערבית (למקרה שלא ידעת זאת קודם). כאשר הוקמה המדינה, המדינות השונות בעולם שהכירו בה הכירו בה לפי גבולות התכנית בלבד, כי אז עוד לא היה שום גבול אחר (ולמעשה אין עד היום...). גם מודיעין כמובן היתה בשטח המיועד למדינה ערבית, ואילו בית שמש ופרוזדור ירושלים היו בשטח הבינ"ל בניהול האו"ם ולא היו שייכים לערבים או ליהודים. כעבור קרוב לשנה של לחימה הגיעו הצדדים להסדר שביתת נשק שבו קו ההפרדה נקבע באופן גס לפי המצב בשטח עם כמה תיקונים קלים (אך חשובים, כמו ואדי ערה למשל). הקו הזה נקבע בין גנרלים, לפי מציאות צבאית ופוליטית, וללא כל תוקף משפטי או מעמד של גבול בינ"ל. יותר מכך - לא רק שהצדדים לא הכירו בו כגבול, הצדדים כלל לא היכרו בריבונות הצדדים שכנגד בשטח שמעבר לקו! מדינות ערב לא הכירו בעצם קיומה של ישראל (שלא לדבר על ריבונותה בשטח X), וישראל לא הכירה בכיבוש המצרי והירדני של ה"שטחים" (ובצדק, למצרים ולירדנים לא היה שום מעמד חוקי בשטחים אלה). לכן "הקו הירוק" לא היה מעולם גבול, לא הוכר כגבול ע"י מדינות העולם או המדינות המעורבות עצמן, והתייחס רק להפרדת כוחות צבאיים בסיום מלחמה. כמוהו כקווי ההפרדה בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים, שאיש מעולם לא היה מעלה בדעתו לקרוא להם "גבול". ועכשיו הפואנטה: בשנת 49', כשנחתמו הסכמי שביתת הנשק, אף מדינה בעולם (שים לב: אף מדינה בעולם!) לא "תיקנה" את הכרתה בישראל כך שתכלול את השטחים שנוספו לה בעקבות המלחמה וחרגו משטח המדינה היהודית בתכנית החלוקה. לפיכך, ההכרה בישראל נותרה (עד היום) מבוססת רק על החלטת העצרת מנובמבר 47', ותו לא. האו"ם כמובן מעולם לא הכיר בשליטת ישראל בשטחים אלה, והחלטותיו אחרי מלחמת ששת הימים (242) ויום הכיפורים (338) בכוונה לא הזכירו אותם אלא התייחסו אך ורק לשטחים הנוספים שכבשה ישראל ב-67'. לכן לוד, רמלה, מודיעין, בית שמש, מעלות, נצרת עילית, בית שאן, הגלבוע, אשקלון, אשדוד, יבנה ו"מערב" ירושלים - כל המקומות האלה זהים לחלוטין במעמדם לחברון, רמאללה ושכם מבחינת כל מדינות העולם מלבד ישראל. וכאשר סגן הנשיא ביידן (למשל) "מגנה" בניה ישראלית ב"מזרח" ירושלים - הוא עושה מעצמו צחוק, מכיוון שמדינתו מעולם לא הכירה בזכותה של ישראל לבנות ב"מערב" ירושלים. למעשה, אין לישראל גבול מוכר מלבד גבולות המנדט הבריטי, וכל מי שאומר אחרת עובד עליך (ועל עצמו) בעיניים.
