אני בילי המלאכית
New member
../images/Emo10.gif הארון וחמימותו או יציאה כפויה..
לאחרונה הארון נסדק. אנחנו, לא שיערנו שיחזיק שנה שלמה. חשבנו שישבר עוד קודם. בהתחלה היו סדקים קטנים אח"כ הם התרחבו והתארכו. אני רואה את התהיות של אמא שלי ושאלותיה, למה אין לי בן זוג כבר 3 שנים. מה אני עושה כל כך הרבה עם "חברתי" (כלומר הזוגה). כל המתנות, ההקדשות, הלבבות שאמא שלי לא מבינה את פשרם.. הרי אין לי כל כך הרבה ימי הולדת בשנה. הלילות הקבועים אחת לשבוע בהן אנחנו ישנות אחת אצל השנייה... אמא מריחה.. שואלת ולא מקבלת תשובה. לא בדיוק שואלת, לא לעניין, מרחרחת לא ממש רוצה לדעת. אולי יודעת או חושדת בכך-או אולי מדחיקה. היחס אל חברתי השתנה,התקרר, הפך למרוחק. לעיתים, אמי נותנת הרגשה לחברתי שהיא אינה רצויה בביתנו. והיא לא מבקרת הרבה. לכל היותר פעמיים בשבוע. המצעד. אני אחרי היעלמות של יום וחצי (כולל חגיגת השנה ערב לפני..), חזרתי בלא כוונה לענות על שאלות שיהיו וכך היה, הפעם היא גם לא ניסתה לשאול. הזוגה חזרה לביתה. במצעד פגשנו חברים של אחיה, אחד החברים סיפר לאחיה על נוכחותה במצעד (למזלינו-לא התנשקנו, לא התחבקנו ואפילו לא אחזנו ידיים), אחיה (אדם מבוגר מאיתנו-אך לא בוגר) סיפר ישירות לאמה, מבלי לדבר עם אחותו. אמא שלה אמרה לה: "למה את הולכת למקומות כאלו? מה לא ידעת שיהיו שם הומואים ולסביות? את לא צריכה להסתובב במקומות כאלה" היא לא ענתה. אני הייתי המומה מהתגובה של אמא שלה. כאילו מה?? אם היא תלך היא תידבק במשהו???
אם התגובה של אמא שלה היא כזאת (ועוד תפסתי מאמא שלה אשה מתקדמת ופתוחה), אני לא רוצה לדעת איך יגיבו הוריי. מה עושים?? ואל תגידו לי תהל"ה-אין סיכוי שהם הולכים. אני מיואשת כי אני מבינה שאין לנו עוד הרבה זמן של נחת ושקט. ואני לא יודעת איך נלחמים, וגם אין לי כוח "למלחמות".. החבר של האח הוכיח לנו כמה שהארון הוא שברירי ועדין.. וזמני.
לאחרונה הארון נסדק. אנחנו, לא שיערנו שיחזיק שנה שלמה. חשבנו שישבר עוד קודם. בהתחלה היו סדקים קטנים אח"כ הם התרחבו והתארכו. אני רואה את התהיות של אמא שלי ושאלותיה, למה אין לי בן זוג כבר 3 שנים. מה אני עושה כל כך הרבה עם "חברתי" (כלומר הזוגה). כל המתנות, ההקדשות, הלבבות שאמא שלי לא מבינה את פשרם.. הרי אין לי כל כך הרבה ימי הולדת בשנה. הלילות הקבועים אחת לשבוע בהן אנחנו ישנות אחת אצל השנייה... אמא מריחה.. שואלת ולא מקבלת תשובה. לא בדיוק שואלת, לא לעניין, מרחרחת לא ממש רוצה לדעת. אולי יודעת או חושדת בכך-או אולי מדחיקה. היחס אל חברתי השתנה,התקרר, הפך למרוחק. לעיתים, אמי נותנת הרגשה לחברתי שהיא אינה רצויה בביתנו. והיא לא מבקרת הרבה. לכל היותר פעמיים בשבוע. המצעד. אני אחרי היעלמות של יום וחצי (כולל חגיגת השנה ערב לפני..), חזרתי בלא כוונה לענות על שאלות שיהיו וכך היה, הפעם היא גם לא ניסתה לשאול. הזוגה חזרה לביתה. במצעד פגשנו חברים של אחיה, אחד החברים סיפר לאחיה על נוכחותה במצעד (למזלינו-לא התנשקנו, לא התחבקנו ואפילו לא אחזנו ידיים), אחיה (אדם מבוגר מאיתנו-אך לא בוגר) סיפר ישירות לאמה, מבלי לדבר עם אחותו. אמא שלה אמרה לה: "למה את הולכת למקומות כאלו? מה לא ידעת שיהיו שם הומואים ולסביות? את לא צריכה להסתובב במקומות כאלה" היא לא ענתה. אני הייתי המומה מהתגובה של אמא שלה. כאילו מה?? אם היא תלך היא תידבק במשהו???