../images/Emo10.gifהודעת פרידה (אם אפשר לקרוא לזה כך)../images/Emo201.gif
מאוד קשה לי לכתוב את ההודעה הזו באיחוד אחרי כל החודשים האלה שעברנו ביחד בפורום הזה. אני כותבת את ההודעה הזו בשמי, בשמם של מאי יפעת ואיתי. הפורום היה בשבילינו כמו בית שני שנכנסנו ונהננו והוא היה חלק מהחיים של כולנו. ארבעתינו נסינו בכל הכוח להרים את הפורום למעלה אם זה לפרסם, להרים פעילויות, לשתף פעולה, וזה פשוט לא הצליח! למשל המשחקים שיפעת תמיד הייתה מארגנת היו נופלים כתוצאה מחוסר רצינות ובגלל זה גם יפעת התיאשה ואפשר להבין אותה, איתי שניסה להרים את ההפעלה של משחק הזוגות ולא הצליח בגלל שמלכתחילה היו מעט מאוד זוגות, היו כאלה שיצאו, וכאלה שבכלל לא מראים סימן חיים בפורום וקשה לתפקד ככה. אפילו מאי נסתה להרים את הלילה הלבן ואף אחד לא הגיב להודעה האחרונה שהיא פרסמה וגם אם היו מגיבים הלילה הלבן לא היה מצליח כי אנשים פשוט מאוד היו שוכחים, הרצינות בפורום הזה ממש צולעת וזה עצוב בעצם כי אנשים כאן נותנים את הנשמה שלהם! משקיעים מעל ומעבר ופשוט לא מעריכים! אז אחרי שמשכנו את הפורום בכל היכולת הגיע הזמן להודות שמיצינו... אין כבר מה להציל ואושרת את יודעת את זה... את יודעת וראית בעצמך כמה ניסינו אני לאחרונה הרגשתי שהפורום נפל על הכפתיים שלי אחרי שמשחק ההימורים נגמר, היה את הרגע שהזכרת לי שצריך לחשוב על הפעלות חדשות בפורום ואני נלחצתי מזה והרגשתי שהפורום ממש תלוי בי וניסיתי באלוהים שניסיתי להביא את המאקסימום! את המאקסימום בשביל להחזיר את הפורום הזה לחיים ולמה שהוא היה, וכשהעלתי את הפושעים ידעתי שזה המאקסימום! שזה גבול היכולת ומה שעצוב שהמשחק לא הצליח בגלל אנשים לא רציניים! שכל ההשקעה שלי בעצם הלכה לפח והנפגעת העיקרית מזה זו אני. מצד אחד שמחתי שנתת לי קרדיט והאדמת אותי ונתת לי ביטחון ואת ההרגשה הזו שאת סומכת עליי אבל מצד שני הפלת עליי את כל הפורום אולי לא שמת לב לזה אבל הרגשתי שאני ממש מחזיקה אותו על הכתפיים כאילו שזה הפורום שלי אבל הוא שלך. אני ממש שמחה שלפחות יצא לי לעשות משחק 1 שכן הצליח והוא משחק ההימורים כמעט בלי רגע אחד של ייאוש, נהנתי מכל רגע שהנחתי אותו ויכול להיות שהטעות שלי הייתה בזה שניסיתי לשחזר את הצלחת ההימורים במשחק הפושעים וזה לא עבד לא היה את הקסם של ההימורים לא את הלהט ולא את הגן חיות שכ"כ חפשתי. חוץ מיובש לא היה כלום. בפורום אין מה לעשות אפילו בדיונים שאושרת מידי פעם פותחת יש בקושי 3 עונים אני חושבת שזה הזמן לומר שמ-י-צ-י-נ-ו ולא להמשיך ולמשוך את הפורום הצולע הזה. זה כמו להשאיר בחיים בן אדם גוסס שרק יחייה ויסבול.. צריך לדעת מתי להרפות ויש את כל הסיבות האפשריות לכך, בעזרת השם כשתצא העונה השניה אני מקווה שאנשים יחזרו והפורום יתחיל לפרוח מחדש.., אני מקווה שדברים ישתנו עד אז, שיבואו אנשים רציניים ואחראים יותר, שגם ניהול הפורום ישתנה לצד הטוב ביותר, ואני מאמינה שגם אני ושלושת חבריי נחזור בעונה השניה. כי כרגע אנחנו פשוט לא רואים את האור שבקצה המנהרה, הפורום בשלב הזה מבחינתינו אבוד. וזה לא מה שגילינו רק עכשיו זה מה שראינו כבר דיי הרבה זמן, לאף אחד מאיתנו לא היה את הכוח פשוט לפרוש אפילו לא לי.. גרמתי לעצמי להאמין שיש עוד סיכוי אבל סתם השלאתי את עצמי והנפילה של משחק הפושעים זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי ובלי המשחק במצב שהפורום נמצא הוא יירד עוד יותר למטה וכמנהלת הפורום את אמורה לשים לב לזה בכל מקרה אפשר להתנחם בעובדה שעשינו כמיטב יכולתינו כולנו! ואם תחליטי להשאיר את הפורום ולקוות לנס אז שיהיה לך המון בהצלחה באמת מקווים לחזור בעונה הבאה ומקווה שהמצב ישתנה
באהבה: mai angel המקורית, itai46, yifati XD, liaush
מאוד קשה לי לכתוב את ההודעה הזו באיחוד אחרי כל החודשים האלה שעברנו ביחד בפורום הזה. אני כותבת את ההודעה הזו בשמי, בשמם של מאי יפעת ואיתי. הפורום היה בשבילינו כמו בית שני שנכנסנו ונהננו והוא היה חלק מהחיים של כולנו. ארבעתינו נסינו בכל הכוח להרים את הפורום למעלה אם זה לפרסם, להרים פעילויות, לשתף פעולה, וזה פשוט לא הצליח! למשל המשחקים שיפעת תמיד הייתה מארגנת היו נופלים כתוצאה מחוסר רצינות ובגלל זה גם יפעת התיאשה ואפשר להבין אותה, איתי שניסה להרים את ההפעלה של משחק הזוגות ולא הצליח בגלל שמלכתחילה היו מעט מאוד זוגות, היו כאלה שיצאו, וכאלה שבכלל לא מראים סימן חיים בפורום וקשה לתפקד ככה. אפילו מאי נסתה להרים את הלילה הלבן ואף אחד לא הגיב להודעה האחרונה שהיא פרסמה וגם אם היו מגיבים הלילה הלבן לא היה מצליח כי אנשים פשוט מאוד היו שוכחים, הרצינות בפורום הזה ממש צולעת וזה עצוב בעצם כי אנשים כאן נותנים את הנשמה שלהם! משקיעים מעל ומעבר ופשוט לא מעריכים! אז אחרי שמשכנו את הפורום בכל היכולת הגיע הזמן להודות שמיצינו... אין כבר מה להציל ואושרת את יודעת את זה... את יודעת וראית בעצמך כמה ניסינו אני לאחרונה הרגשתי שהפורום נפל על הכפתיים שלי אחרי שמשחק ההימורים נגמר, היה את הרגע שהזכרת לי שצריך לחשוב על הפעלות חדשות בפורום ואני נלחצתי מזה והרגשתי שהפורום ממש תלוי בי וניסיתי באלוהים שניסיתי להביא את המאקסימום! את המאקסימום בשביל להחזיר את הפורום הזה לחיים ולמה שהוא היה, וכשהעלתי את הפושעים ידעתי שזה המאקסימום! שזה גבול היכולת ומה שעצוב שהמשחק לא הצליח בגלל אנשים לא רציניים! שכל ההשקעה שלי בעצם הלכה לפח והנפגעת העיקרית מזה זו אני. מצד אחד שמחתי שנתת לי קרדיט והאדמת אותי ונתת לי ביטחון ואת ההרגשה הזו שאת סומכת עליי אבל מצד שני הפלת עליי את כל הפורום אולי לא שמת לב לזה אבל הרגשתי שאני ממש מחזיקה אותו על הכתפיים כאילו שזה הפורום שלי אבל הוא שלך. אני ממש שמחה שלפחות יצא לי לעשות משחק 1 שכן הצליח והוא משחק ההימורים כמעט בלי רגע אחד של ייאוש, נהנתי מכל רגע שהנחתי אותו ויכול להיות שהטעות שלי הייתה בזה שניסיתי לשחזר את הצלחת ההימורים במשחק הפושעים וזה לא עבד לא היה את הקסם של ההימורים לא את הלהט ולא את הגן חיות שכ"כ חפשתי. חוץ מיובש לא היה כלום. בפורום אין מה לעשות אפילו בדיונים שאושרת מידי פעם פותחת יש בקושי 3 עונים אני חושבת שזה הזמן לומר שמ-י-צ-י-נ-ו ולא להמשיך ולמשוך את הפורום הצולע הזה. זה כמו להשאיר בחיים בן אדם גוסס שרק יחייה ויסבול.. צריך לדעת מתי להרפות ויש את כל הסיבות האפשריות לכך, בעזרת השם כשתצא העונה השניה אני מקווה שאנשים יחזרו והפורום יתחיל לפרוח מחדש.., אני מקווה שדברים ישתנו עד אז, שיבואו אנשים רציניים ואחראים יותר, שגם ניהול הפורום ישתנה לצד הטוב ביותר, ואני מאמינה שגם אני ושלושת חבריי נחזור בעונה השניה. כי כרגע אנחנו פשוט לא רואים את האור שבקצה המנהרה, הפורום בשלב הזה מבחינתינו אבוד. וזה לא מה שגילינו רק עכשיו זה מה שראינו כבר דיי הרבה זמן, לאף אחד מאיתנו לא היה את הכוח פשוט לפרוש אפילו לא לי.. גרמתי לעצמי להאמין שיש עוד סיכוי אבל סתם השלאתי את עצמי והנפילה של משחק הפושעים זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי ובלי המשחק במצב שהפורום נמצא הוא יירד עוד יותר למטה וכמנהלת הפורום את אמורה לשים לב לזה בכל מקרה אפשר להתנחם בעובדה שעשינו כמיטב יכולתינו כולנו! ואם תחליטי להשאיר את הפורום ולקוות לנס אז שיהיה לך המון בהצלחה באמת מקווים לחזור בעונה הבאה ומקווה שהמצב ישתנה
