ילדים ואבדן...

דש1דש

New member
../images/Emo122.gif ילדים ואבדן...

נתחיל מזה שאני תמיד גדלתי עם חיות - גידלתי כלבים, חתולים, ציפור (ללא כלוב!) צבים, מה שתרצו.... (או לא תרצו) אני חושבת שזה בריא לילדים לגדול עם חיות. מאוד היתי רוצה לגדל כלב - אבל לא מרגישה שיש לי את רוחב הסרט לתת לו טיפול יאות. גדולתי רוצה חתול ג'ינג'י כבר המון זמן - ולפני כמה שבועות מישהי פרסמה שהיא רוצה לתת את החתול (הג'ינג'י) שלה למשפחה. אמצנו את מוריס בשמחה והיה לנו מאוד כיף איתו - חתול בוגר, טוב לב, שלא היה אכפת לו שהקטנה מקפלת לו את הזנב והגדולה רודפת אחריו ומחבקת כל הזמן. בשבוע הראשון ביטלתי את העוזרת, אבל כמה אפשר - אז בשבוע השני כבר התחלנו להרגיל אותו שהדלת פתוחה ואפשר לצאת לגינה.... כמה ימים אחר כך הוא יצא - ולא חזר....
הגדולה עוד בוכה שהיא רוצה את מוריס
גם אני מתגעגעת... חבל לי - עליה, על החתול (אם כי רוב הסיכוי שמשפחה אחרת אמצה אותו - הוא לא ממש ישרוד בחוץ - ולא מצאנו גוויה באיזור) עצוב... לא חשבתי שנתמודד עם האבדן כל כך מהר
כבר כמה שבועות שהיא מגדלת גם חילזון - האמת חלזון די חביב - כל הזמן זז ממקום למקום - מטפס - בהחלט אחד יותר אינטראקטיבי מחלזונות רגילים - הבוקר החליטה לטפל בו ו.... נשברה לו הקונכיה. שוב בכי, שוב סצנות.... שכנעתי אותה שנשים אותו על האדמה שילך לחפש בית חדש ויחזור אלינו (למרות שביננו כבר היה ז"ל - אבל יש גבול למה אני מוכנה להגיד להץ אם ירד גשם ממילא יהיו הרבה מחר!) טוב - חוץ מהשיתוף - תהיתי - חיות לרוב מלוות בהתמודדות עם מוות, אבדן, חולי - פשוט כי הן חיות פחות שנים - איך אתן (טוב - אילו שמגדלות חיות) מתמודדות עם זה? אני די חוששת מלהכניס עוד חיה הביתה... אם כי היא כבר התחילה לדבר על החתול הבא
מה דעתכן?
 

אורora

New member
אני....

אשמור על זכות השתיקה ( איפה תמונה של התוכי החבוש? )
 

NיקהNוני

New member
סיבת המוות: חיים...

המוות והאובדן הם חלק מהחיים. אצל אחדים- יותר ואצל אחרים- פחות אבל עדיין ישנו ומרחף באוויר... חושבת שילדים מסתגלים למצבי חיים/מוות בדרכם שלהם וחשוב שיבינו שאלו דברים שקורים בין אם ממחלה, זקנה או כל סיבה אחרת ומעל לכל- שהחיים נמשכים... העובדה שכבר מתמקדת ברצון לגדל חתול חדש מעידה, לעניות דעתי, שהבינה שהפרידה כנראה סופית והיא כבר מוכנה להמשיך הלאה. כמובן שאין להשוות בין אובדן בע"ח שהיה אתכן לזמן קצר לזה של בע"ח שגדל והיה חלק מהמשפחה לאורך שנים ובוודאי שלא למוות של אדם אהוב ולמרות זאת חושבת שחלק מההתמודדות, מעבר להבעת הכאב ועיבוד האובדן והאבל, הוא המוכנות להמשיך ולקיים את שגרת החיים..
 

l i l o 1

New member
בעיה מוכרת וכואבת

הפיצקי שלי עדיין קטן וגם הכלבה שלנו צעירה אז לא חוששת מהבעיה הזו בטווח הקצר אבל בתור אחת שגדלה תמיד עם כלב בבית יכולה להגיד שלמרות שאני זוכרת את עצמי בתור ילדה בוכה בוכה בוכה כל פעם שאיזה כלב שלנו מת החוויה של הכייף והערך המוסף שיש לי מהגדילה עם כלב בית הרבה יותר חזקים מהעצב אז אני מאמינה שגם אם כרגע נראה שההשפעה חזקה זה פג עם הזמן ולומדים להתמודד עם זה (אני מדברת על הילדים כמובן אם כי זה מתאים גם למבוגרים
) אני בכל אופן בעד בעלי חיים בבית ודרך אגב נצל"ש בנושא מי שמגדלת כלב איך אתן מסתדרות עם להוציא את הכלב/ה ? אני כרגע אצל הורי והם עוזרים לי אבל לא יודעת מה אעשה כשאחזור לביתי איך בדיוק יוצאים עם הכלבה בבוקר או בלילה ? מטריד אותי מאוד
 

תומילי

New member
../images/Emo107.gifאצלנו

היה כלב מתוק ומיוחד שכולם מאד אהבו והבן שלי היה שוכב לידו מתחבק איתו, בקיצור ממש בן משפחה. אחה"צ אחד יצאנו לסיבוב מסביב לישוב וחצינו כביש. הנ"ל, לפני שחצה, רדף אחרי סמיטריילר וחטף את האמא של המכה שלו מהעגלה שהיתה מאחורי המשאית. תוך דקות לא היה. ושנינו צורחים וצופים במחזה המזוויע הזה. זה היה כל כך קשה. אנשים באו ממש לניחום אבלים.... כרינו לו קבר ושמנו אבן שעליה כתבנו את שמו. ומאז (כבר יש לנו כלבה אחרת) הוא נשאר האהוב מכולם ותמיד זוכרים אותו בעצב. הבן שלי חווה את האובדן הזה בגבורה ולמד לקבל ש: צריך להזהר - החיים לא חברת ביטוח, שהכאב עובר למרות שנשאר אי שם כל הזמן, שאפשר להתאהב מחדש.
 

viviane

New member
לכוד כך שזרקה את המוצץ בכורתי

ביקשה כמתנה ארנבות. קניתי זוג ארנבות, כלוב וכל הציוד והיא נהנתה מהן כחודשיים. יום אחד מצאתי אותן מתות בכלוב:כניראה על רקע התקף לב כן כן מ
שעמד על הכלוב שלחתי אותה למטבח להביא משהו ופיניתי בגועל רב את הגוויות הקשות.טחר כך קראתי לה וסיפרתי לה שהן ברחו לגן חיות לחפש חברות! לא יאמן: 3 שנים אחר כך בכל גן חיות היא מחפשת אותן................!!!!!!!!!!!!
 
../images/Emo6.gif

אותה חיה - ארנבת. אותו מוות - התקף לב מחתול. סיבת המוות שנאמרה לילדה - הבטריות נגמרו
 
אה וזו לא אני ../images/Emo13.gif

עוד לא הגעתי לשלב הארנבות/דגים/זחלים/צבים ובטח שלא לחתולים למרות שאני חוככת בדעתי אם כדאי להביא חתול רק בשבילה. הייתי מעדיפה כלב אבל יהיה קשה להוריד ולטייל איתו. נראה..
 

catנוע

New member
כשנגיע לגשר נתמודד

לצערי, חלק מהחיים זה גם המוות, וצריך ללמוד להתמודד איתו. החתולה שלנו היתה איתי עוד לפני שחבצלת נולדה, וחבצלת מכירה אותה מהרגע שהגיעה הביתה מבית החולים ומתייחסת אליה כאל בת משפחה (כולל להראות לה את הציורים שהיא מציירת, להקריא לה סיפורים וכדומה
). מה יקרה כשהחתולה תמות? לא יודעת. אני מקווה שזה יהיה עוד המון זמן כשחבצלת כבר תהיה גדולה, כי החתולה רק בת 3 וחצי, ותיאורטית יכולה לחיות גם עד גיל 20.
 

אנה מ

New member
להרגיעך

יש לי חתול בן 20 בבית, והוא ממש בהכחשה, ומתנהג כעלם צעיר המפזז על הפסגות.
 

אופירה10

New member
אולי חלק כאן זוכרות

היו לי שני חתולים. כשהבכורה היתה בת שנתיים וקצת החתול המבוגר נפטר. לא סיפרתי לה שהוא מת אלא שיקרתי...... אמרתי שברח... בפועל קברתי אותו בגינה. לא רציתי לעמת אותה עם מוות בגיל כל כך צעיר. החתול השני היום בן 12. לא ירחק היום שגם הוא ימות.... מקווה שזה יקרה בעוד המון זמן. כמו שקטנוע כתבה - כשנגיע לגשר, נתמודד.
 

דש1דש

New member
טוב - יש חדשות -

ביום שבת אנחנו מקבלות שתי חתולות חדשות. אחיות. בנות 3 בערך. נקווה שהפעם זה יחזיק מעמד יותר זמן
 

gezers

New member
לנו היה חתול..

כסוף ויפיפה, שהיה בן 15 כשהגוזלית נולדה, ולצערי הלך לעולמו שנתיים אח"כ. בהתחלה חששתי אך לספר, כי ערב לפני שזה קרה הוא הרגיש נורא והיא עזרה לי לטפל בו ולהאכיל.. זה לקח כמה ימים עד שהיא הבחינה שהוא איננו, ושאלה, אבל אז הפולניה הייתה כבר אחרי חקירה מקיפה על מה עושים בעניין כזה.. סיפרתי את האמת והוספתי את הסיפור מ"הנשיקה שהלכה לאיבוד". שבוע אח"כ במכולת הקיבוצית הגוזלית מבקשת לקנות פחית של נקטר, ואמא אומרת לה שזה פחות טוב ממיץ תפוחים, זה נקטר ויש בזה הרבה סוכר וכ' בלה בלה.. אז הקטנה צוהלת.. " אהה, זה כמו החתול שלנו.." (פירוש רש"י: נקטר=נפטר)
אבל יש גם סוף טוב.. כי כחודשיים אח"כ הגוזלית באה אלי ואומרת לי "אמא, נכון שהחתול שלנו נפטר? אז עכשיו פיציק (חתולה ב') לבד? אז אנחנו צריכות להביא לה חתול ג'ינג'י חדש שיהיה לה חבר.." יום למחרת הבאנו את שמוליק הג'ינג'י הבריון (חיפוש קצר באינטרנט..) שמככב בגינתנו בגאון..
 

galizoe

New member
איכשהו לילדים זה עובר מהר יותר...

היתה לנו שנה קשה שהתחילה במות ארנב (לפני שנה וחצי), חתול שהורדם עקב מחלה חצי שנה אחריו ועוד חתולה שמתה ממחלה חודשיים-שלושה אח"כ... קשה, כואב, אבל חלק מהחיים. לשמחתי הילדה ורבאלית מאוד ומביעה את רגשותיה. היא סיפרה לכל העולם ש XYZ מת והיא מתגעגעת... וזהו. לא התעסקה בזה יותר מדי. (יש לנו עוד חיות בבית) היה רגע של חשש כשאבי התאשפז לניתוח במאי האחרון (כחודשיים אחרי שהחיה השלישית הלכה לרופא ולא חזרה...) והיה נדמה לי שאולי היא חוששת לסבא יותר עקב כך, אבל אולי זה סתם נדמה לי...
 

דש1דש

New member
האמת? זה אחד הפחדים שלי

עם סבא שלא בריא לגמרה וקרובי משפחה שמידי פעם מתאשפזים או רואים רופא - נראה לי שלוטרינר אקרא רק וטירינר ואשתדל לזכור שאיננו רופא חיות אחא וטרינר - להפריד בין בני אדם וחיות - כדי שלא תיהיה השלכה... עכשיו כששוב יהיו חיות בבית
 
למעלה