על הזכות להרות...../images/Emo95.gif
אני רוצה להביא לכאן דברים בשם אומרם. (התפרסם אתמול במסגרת קוראים כותבים) בעיית טיפולי הפוריות למי תינתן הסמכות לקבוע כמה ילדים יוכל זוג הורים להביא לעולם? אילן ורונית 19.9, 10:32 במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2004 האוצר מציע לצמצם את מספר מחזורי ההפריה החוץ-גופית (IVF) ל-5 טיפולים לזוג, ורק לילד ראשון. אם אחרי 5 טיפולים לא מצליח הזוג להרות, המשך הטיפול נעשה על חשבונו, וכך גם לגבי הילד השני והלאה. גזירה זו מעלה שאלה מוסרית, ערכית ודתית קשה מאד. למי תינתן הסמכות לקבוע כמה ילדים יוכל זוג הורים להביא לעולם? אישתי ואני עשינו זאת! אחרי 3 טיפוליIVF ומחזור מוקפאים אחד, הצלחנו להרות! זה לא היה קל. חווינו רבות בתקופה זו: כאב פיזי, כאב נפשי, הוצאות כלכליות רבות (למרות המימון "המלא" של קופ"ח) ואכזבות. אולם, לאורך כל הדרך ידענו שברגע שנחליט שזה קשה מדי ובלתי אפשרי נהיה אנו אלה שיחליטו מתי להפסיק ובאיזו דרך להמשיך. הרופאים טענו שאנו מקרה "קל" אך לא הצליחו למנוע מספר כישלונות צורמים ומכאיבים. במקרה שלנו, כמו ברבים אחרים, הרופאים למדו תוך כדי טיפול להתאים את הפרקטיקה הרפואית למקרה האישי. אם אחד ממחזורי הטיפול נכשל בעקבות "שיקול דעת מוטעה" של אחד הרופאים או בעיה מעבדתית כזו או אחרת, מי ישלם את המחיר? האם הטיפול ייכלל במכסת הטיפולים המוגדרת? אותנו ניתן למנות עם ברי המזל שהצליחו במספר טיפולים קטן יחסית למצוא נוסחה טיפולית מתאימה. השאלה היא מה יעלה בגורלם של אלו שהנוסחה הטיפולית תמצא רק במחזור הטיפולים השישי או השביעי? האם לזוגות אלו לא מגיע להיות הורים?! פקידי האוצר מעלים את הטענה שטיפולי ה- IVF מכבידים מאד על מערכת הבריאות בשל הריונות מרובי עוברים, הריונות בסיכון גבוה ואחוז גבוה של תינוקות בפגיה. טיעון זה נשמע הגיוני וחשוב לתת עליו את הדעת. עצם ההגבלה של מספר הטיפולים ל- 5 ורק לילד ראשון תחמיר את המצב. הרופאים יתנו יותר הורמונים למטופלת כדי לייצר "יבול" מקסימלי של ביציות שיאפשר מספר רב של החזרות עוברים במחזור אחד של IVF. מינונים גבוהים של הורמונים יכולים לגרום להרבה סיבוכים וניתוחים ולסיכון מיותר של האישה (שהיא בריאה ברמה העקרונית). מיותר לציין את העלות הכלכלית הגבוהה שנלווית לסיבוכים רפואיים אלו. כדי לפצות על מיעוט מחזורי הטיפול הזוגות יפעילו לחץ על הרופאים להעלות את מספר העוברים המוחזרים, ובמקרה שהצליחו להרות, בני הזוג לא יסכימו לעבור דילול עוברים. והרי מצב זה הוא אבסורדי! במהלך השנים האחרונות הרפואה המודרנית הגיעה למסקנה שחייבים להמעיט במספר העוברים המוחזרים והמלחמה עם זוגות חשוכי ילדים עדיין ניטשת. מאמצים של שנים רבות ירדו לטמיון, ובשורה התחתונה במקום להביא לירידה בהוצאות הכלכליות הכרוכות בטיפולי פריון תיגרם עליה דרסטית בהוצאות אשפוז נלוות לאם ולילודים, הגדולה לאין ערוך אל מול החיסכון שיושג. וכך, מה הועילו חכמים בתקנתם? האם לזאת ייחלו? הנתונים עליהם מתבסס משרד האוצר בחישוביו הם סטטיסטיים בעיקרן. החישוב הוא פשוט. בכל מחזור טיפול ישנם בין 20 ל- 25% סיכויי הצלחה בהנחה שהכל תקין קרי, גם הזרע וגם הביציות נראים תקינים באמצעים שלרשות הרפואה המודרנית (חשוב לציין שלרוב לא כך הדבר ובמקרים רבים הזרע או הביציות או שניהם לא תקינים ולכן הסיכויים קטנים בהרבה). הבעיה עם הסטטיסטיקה היא שהחישוב אינו מצטבר. אין הדבר אומר שאחרי 4-5 טיפולים כושלים הגעת ל- 100% סיכויי הצלחה בטיפול הבא. כל טיפול הוא של 0 או 100% הצלחה! אין כלום באמצע!!!! נתון נוסף בו מנפנפים פקידי האוצר הוא שבהשוואה לשאר העולם בישראל המצב הוא חסר תקדים. נכון שכך הדבר, ואנו מאד גאים בכך! האם שכחנו שאנו נועדנו להיות "אור לגויים". בכל שנה ישראל מככבת בדוחות של ’אמנסטי’ בכל הקשור בהפרת זכויות האזרח. בשנה הבאה נוכל להוסיף בדו"ח החדש שישראל היא מדינה בה רק לעשירים מותר להביא לעולם יותר מילד אחד ואנשים מוכרים כליות כדי לאסוף כסף ולהיות הורים. המצב הופך להיות בלתי נסבל במקרים מסוימים. לדוגמא, לזוג אשר לאישה אין חצוצרות או שהן סתומות, הדרך היחידה בה הם יכולים להביא לעולם ילדים ביולוגיים משלהם הוא IVF! לאן הגענו? אני רוצה לראות את אותו פקיד אוצר ינוקא שישב מול אותם זוגות מוכי גורל ויסביר להם שבגלל המצב הביטחוני או משק המים, או בגלל שלא ירד מספיק שלג בהימלאיה השנה, המדינה מתירה להם להביא רק ילד אחד לעולם?! מה, פתאום הפכנו לסינים????? אין ספק שהמדינה נמצאת כעת על סף תהום כלכלי (ראש הממשלה נסע מלווה במשלחת המונה כ- 150 אנשים להודו), חייבים לקצץ בהוצאות המדינה (בשבוע האחרון כמחצית משרי הממשלה לא היו בארץ), לצמצם מנגנונים מנופחים (כל שנה נוסעת משלחת ממשרד החקלאות לאתר מקורות מהם ייובאו מים מטורקיה, המים הגיעו כבר?), חייבים גם לקצץ בכל מיני קצבאות (מישהו בכלל יודע מה עשה סגן השר מיכאל רצון בגואטמלה? הוא חתם שם על איזשהו הסכם כלכלי שיוציא אותנו מהבוץ?). אסור לנו לאבד את הצפון. זה בלתי נתפס שבתקנה אחת שהוציאו פקידי האוצר הם מכלילים את כל המגוון הרב של זוגות חשוכי ילדים. אנו לא מתנגדים לקיצוצים בתקופה כה קשה אך יש מקומות שאפשר לקצץ בהם ויש מקומות שאסור. אפשר להציג קריטריונים נוקשים יותר לכניסה ל- IVF, אפשר לשלוח את הזוג לבדיקות על מנת לזהות את סיבת חוסר הפריון, גם אם מדובר בבדיקות יקרות שלעיתים נעשות רק לאחר מספר טיפולי IVF כושלים, לדרוש השתתפות בחלק מהטיפולים או מעבר למספר מסוים, או בצורה פרוגרסיבית. לא חסרים פתרונות יצירתיים. מה שבטוח שאי אפשר לעשות הוא להכליל את כל המקרים תחת הוראת שעה אחת. אף אחד לא מצפה שהטיפולים על חשבון המדינה יהיו עבור כל הילדים להם הזוג חפץ, ללא קשר בגיל ובסיבה לחוסר הפריון, אלא עבור מספר הגיוני, מעשי והומאני. הבעיה היא מי מוסמך לקבוע מהו מספר כזה. האם שר האוצר? שר הבריאות? ראש הממשלה? אולי שר שיקרא שר הילודה? שמא נכונן ועדה בין משרדית שתכלול שופט בדימוס, פרופסור לפילוסופיה, רב מכובד ונציג ציבור? איננו חושבים ששאלת המימון של טיפולי הפוריות היא שאלה של מה בכך, שמספר כלכלנים יכולים בכזו קלות להתעלל בכל כך הרבה אנשים שהבאת ילדים לעולם הוא הדבר היחידי המעניין אותם בחייהם. ציבור שברובו מצטנע ואינו רוצה להיחשף ובטח שלא להפגין. ציבור שאין לו לובי, אין לו ארגון גג ולא ועדה שתייצג אותו מול המדינה. ******************************************************************
