עוגייה, תעשי סדר.
ליידי מרמלד: השיר שהפך את כריסטינה אגילרה למגה סטאר. בארה"ב שכל זמר שמוציא שני שירים בינוניים מופיע ככוכב אורח בברלי הילס 90210 ונעלם אחרי שנה - כריסטינה הפכה את עצמה עם הקליפ הזה לשמרת שלא תעלם כל כך מהר. פינק, ליטל קים ובמיוחד מאיה, שהתמחו בלשיר מאחרוי הקלעים לזמרים אחרים או להוציא שירים שאף אחד לא זוכר שידרגו את עצמן דרגה אחת למעלה. ומיסי אליוט, שלאחרונה מפציעה בכל קליפ ב-MTV משל הייתה פרסומת סמויה לליוייס הפכה לשם ידוע בכל בית. הקליפ - צבעוני, משועשע, קאמפי. משדר אווירת בית זונות בקלאסיות. כוריאוגרפיה חביבה, לבוש מצחיק ומקסים.
סטאן: הביא לאמינם כבוד משתי בחינות. האחד - הוכיח שהוא יכול גם לרגש ולא רק לזעזע. השני - הציג אותו כאליל ששווה להתאבד בגללו - והעלה את אמינם לשמיים. הקליפ עצמו מופק בצורה גאונית. אין בו אפילו פלופ אחד, השיר מצוין, התמונות חזקות ומצמררות. מומלץ לראות אותו בקולנוע ביתי.
וופן אוף צ´ויס: עוד קליפ. לפאטבוי סלים כבר היו יציאות הרבה יותר מוצלחות מהקליפ הזה. הצילום כרגיל משונה, השיר בעיניי לא מדהים. לא מצאתי בו שום דבר שיזכה אותו בניקוד חוץ מהעובדה שהוא של פאטבוי.
קלינט איסטווד: כרגיל, גורילא´ז משחקים אותה בקליפ מושקע ומשעשע. הבעיה היא שזה כרגיל. שום דבר חדש.
קאנט (CUNT) גט יו... : קיילי רצתה להוכיח שלמרות שהיא עתיקה כמו סוסיתא - עוד יש לה את זה. שלל התלבושות והכוריאוגרפיה המדהימה הוכיחו שהסוסה הזקנה עוד בועטת - ונושכת. השיר עצמו כיפי לאללה והקליפ משדר רק דבר אחד. אני קולית. אני מלכת העולם. אני עוד יודעת איך עושים בלאגן. נקודה אחת יורדת על התלתלים בסצינת הסיום - יותר מדי שנו השמונים.
יו רוק מיי ורלד: אוקיי, הוא הוכיח שיש לו כסף. הוא הוכיח שהוא יכול להביא שחקנים ליגה א´ לקליפים שלו. אבל הוא גם הוכיח שהוא נשאר בשנות השמונים המזעזות עם הריקודים הכה פאסה שלו. הוא גם חשף את פרצופו האמיתי - והמזעזע. טוב יעשה מייקל ג´קסון עם יעתיק את שיטת הקליפים של הגורילאז. חוץ מזה, מי יאמין כבר שהוא מסוגל ללכת מכות? הקליפ אמנם נחמד אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו כבר מכירים את מייקל ג´קסון ומתייחסים לקליפ כנקודת ציון בקריירה שלו הוא לא עובד.
גט יור פריק און: סורי דארלינג. את - תישארי מאחורי הקלעים. הקליפ לא רק שלא מעניין, גם עם כל הסנסציות שמפיקת העל השמנמונת שיבצה בו - סטייל סמוחטות ואיברי גוף שמשמשים לדברים אחרים לגמרי - הקליפ פשוט לא עובד. לא מעניין, לא מצחיק, לא עצוב, לא יפה.
מיס ג´קסון: לא ראינו כבר את הקליפ הזה במליון גירסאות אחרות לאורך כל שנות התשעים? מה חדש בו בעצם? החתול? הגשם? יאללה - הלאה. לא מקבל אפילו נקודה אחת.
אימיטישן אוף לייף: עכשיו - זאת גאונות. סטייל של גלויה מטופשת משנות הששים - מזכיר קצת את אלבומי הנצחון של מחלמת ששת הימים - מראה קיטשי ודבילי - מליון התרחשויות מדהימות בבת אחת - הפוך על הפוך - מייקל סטייפ - שחקנים שכל אחד מהם נראה הכי אמיתי בעולם, גם אם זה ברור שהוא הכי מזויף בעולם (כמו האישה שבוגדת בבעלה עם הגנן). קליפ ניצחון. מוכיח שעם קצת כישרון (והרבה כסף) אפשר לנגוע בשמיים ולתת לטלויזיה אורגזמה.
סופרים: קליפ רובי קלאסי. מצולם טוב, נראה טוב, מריח טוב, שיר חמוד, שחקנים חביבים, רובי - בקיצור - עוד יציאה מצוינת של רובי, שלמרות השבלוניות שלו לפעמים עוד מצליח להפתיע.
ובמי אני בחרתי? לא מגלה.
