לדיון

../images/Emo146.gif לדיון

קראתי קצת למטה שם.. שמקסימה1 כתבה "להסתכל רק על החצי כוס המלאה" - האמנם? האין לחיות בהרמוניה היא להכיר בחצי המלא ובחצי הריק? מה דעתכם? יום טוב
 

mikilk

Active member
Welcome Back...../images/Emo140.gif

מסכימה איתך לחלוטין. מצטטת את מה שכתבתי לנטלי בשרשור אחר |הדגשהאיזון בין הטוב והרע, הקל והקשה, החיים ההרמוניים והתנודות שבדרך. בעיני כל המכלול הזה הוא החיים וזה מה שמוביל אותנו להרמוניה.
 

מקסימה1

New member
לא רק..

לחיות בהרמוניה זה גם להתיידד עם הקושי ("החצי הריק") ולהגיע איתו למקומות טובים יותר :)
 
חידה: מה יש בחצי הריק של הכוס החצי-מלאה?

התשובה: אוויר! ועכשיו תגידו לי: כמה זמן אתם יכולים לחיות בלי מים? וכמה זמן אתם יכולים לחיות בלי אוויר? ואם כך, מה יותר חשוב לנו, החצי ריק של הכוס או החצי המלא? חומר למחשבה.
 

nataly36

New member
ברור שצריך את הכל בחיים.

זה באמת מתחבר למה ששוחחנו בשבועות האחרונים. - גם מהקשיים אנחנו לומדים. אנחנו מקבלים. באותו הכיוון חידה נוספת: בסיפור התורה היו שני אחים, קין והבל. שהיו כל אחד חצי מהעולם. קין רצח את הבל. אז בעצם, לפי האמרה של הקדוש ברוך הוא/הקוסמוס/ המציאות : מי הטוב והחשוב? קין (שרצח) או הבל (שנרצח) ???? תחשבו לפני שתתנו תשובה. (רמז קטן : מי נשאר בסופו של דבר? ממי נבנה העולם? מי נעלם מהמפה ומי נשאר חי?) בהחלט נקודה למחשבה.
 
ממתי מוות פירושו "להיעלם מהמפה"?

מי היה הטוב מבין השניים? כמובן שהבל. התורה אומרת לנו במפורש: האל קיבל את המנחה של הבל, ולא קיבל את המנחה של קין. התורה גם אומרת לנו במפורש שקין רצח את אחיו. אז באמת, לא צריך להיות פרופסור לאתיקה בשביל לדעת שהבל היה האיש הטוב בסיפור. ואת באמת חושבת שקין קיבל פרס בכך שהוא נשאר החיים? את המסע שעברה נשמתו של הבל אחרי הרצח איננו יודעים. לעומת זאת, את המסע שעברה נשמתו של קין לאחר הרצח אנחנו כן יודעים. הוא נע ונד, מנותק מהשפע (הרוחני והחומרי כאחד) של האל.הוא וצאצאיו בנו ציביליזציה מטיריאליסטית מושחתת ונטולת-נשמה, שדירדרה את האנושות בדרך-לא-דרך לאורך יותר מ-1600 שנה, עד שהדרך היחידה להציל את המין האנושי היה להביא עליו את המבול ולהתחיל הכל מחדש. האם זה פרס בעיניך? אגב, על-פי הפרשנים, הבל ממש לא "נעלם מהמפה". להיפך. הרמב"ן כותב עליו "ויש בעניין הבל סוד גדול מסודות התורה". זה קצת מזכיר לי את הפרשנות על האור של בריאת העולם כ"אור שנגנז לצדיקים לעתיד לבוא". את הדברים הטובים והנשגבים ביותר, האל שומר לסוף - לימים שבהם האנושות תהיה בשלה דיה כדי להכיל אותם.
 
וא-פרופו המשוואה של "האל=הקוסמוס/המציאות"...

הסיפור של קין הוא דוגמא מאלפת לדרך שבה פועל הצדק הטבעי ביקום. האל לא צריך לרדוף אחרי הרשעים עם נבוט גדול ולהחטיף להם מכות בכל פעם שהם עושים עבירה. הוא לא צריך לעשות זאת, משום שיש סדר טבעי ביקום שמבטיח שהפשע לא ישתלם. בעצם, זוהי בדיוק ה*הגדרה* של החטא. חטא *מוגדר* כמעשה שמזיק לנו או לאחרים.
 

nataly36

New member
לא שאלתי לפי הפרשנים אלא כחומר למחשבה.

ברור שקין חטא. דרך אגב, מעבר לחיים הקשים שהיו לו אחר כך - הוא גם נכחד במבול. כי נוח לא היה צאצא שלו. (נדמה לי של שת) השארתו של קין בחיים - היא כן משהו חשוב. הוא לא מת תוך זמן קצר. הוא המשיך לחיות, ילד ילדים ..... - זו נקודה למחשבה חשובה מאד. שבחיים האלה יש שגשוג וכוח לאו דווקא לאנשים ההכי מוצלחים. את הרמב"ן הזה. - לא הכרתי. בכנות לא התעמקתי בסוגיה מבחינת הפרשנים. נחמד הרעיון שהדברים הטובים באמת - נעלים מדיי בשביל להישאר בעולם הזה. זה מה שאומרים תמיד כאשר מישהו טוב/צדיק מת צעיר. שהקדוש ברוך הוא היה צריך אותו לידו.
 
לקין היה שגשוג וכוח? או שזו רק אשליה?

אני טוען שגם בטווח הקצר, קין וצאצאיו לא שגשגו. כן, הם בנו אמפריה חומרית גדולה והמציאו המון טכנולוגיה. אבל מה כל זה שווה, כשהוא ריק מתוכן רוחני? הם חיו כמו בהמות בארמונות הזהב שלהם. לזה ייקרא שגשוג? לצערי, בימינו יש הרבה אנשים שחושבים שכן. אבל עם יד על הלב, כמה סלברטיז ואנשי עסקים "מצליחים" את מכירה שהם באמת מאושרים עם החיים שלהם? כל ה"שגשוג" החומרי הזה לא שווה שוום דבר אם לא יוצקים בו תוכן. מה שווה המכונית היקרה והבית המפואר, אם לבן-אדם אין את הבגרות הרוחנית הדרושה להינות מהם כראוי? מה שווה אישה טובה, אם הבן-אדם מתייחס אליה כמו לזבל? ומה שווים ילדים, אם הבן-אדם לא רואה אותם כי הוא כל היום עסוק בלצבור כוח? כל הקטע הזה של "רשע וטוב לו" זה פשוט מיתוס. אין חיה כזאת. זה אולי יכול להיראות כך ממבט שטחי, אבל ברגע שחופרים קצת יותר לעומק אז האשליה הזו מתנפצת. כאן ועכשיו, בעולם הזה, ולא ב"עולם הבא". ומעניין שהזכרת את המבול. יש לי שתי נקודות למחשבה בשבילך בעניין הזה: 1. למה, לדעתך, האל הביא על האנושות את המבול? אם האנושות באמת כל-כך שגשגה, למה להרוס את הכל? אז בסדר, היינו ילדים רעים. התנהגנו לא יפה. אז מה? על פניו, העונש הוא לגמרי מחוץ לכל פורפורציה למעשה. 2. בעולם העתיק אנשים מתו בהמוניהם ממחלות שלא הבדילו בין הצדיקים לרשעים. רוב הילדים באותה התקופה לא הגיעו לבגרות (מצב שנשאר עד לתחילת המאה ה-20), ואף אחד לא טוען שמדובר ב"עונש לרשעים". אז בשביל מה בכלל צריך מבול? ואיזה מוסר השכל יכול להיות לעונש כזה, בעולם שבו אנשים מתים כמו זבובים בכל מקרה? רמז: יש התשובה אחת (לפחות) שעונה במכה אחת על שתי התהיות האלה.
 
למעלה