בוקר טוב

[bis fd]

../images/Emo20.gifבוקר טוב../images/Emo142.gif../images/Emo141.gif../images/Emo39.gif

יום טוב ובריא

 

[שרון123]

בוקר טוב../images/Emo42.gif

ביומיים האחרונים ירדן קמה ב 5:00 כולה אושר וחיוכים, כל כך שמחה לחזור לגן סופסוף. אני מקווה שלא תהיה שביתה.

 

[bis fd]

לא לשביתות

גם אנחנו מאושרים מהחזרה לשיגרה ואני מהשקט

 

[שרון123]

האמת....

שימי לב לשירשור בפורום חינוך מיוחד. אנחנו בדיוק מתלבטים בקשר לשנה הבאה, כניראה בשבוע הבא יהיו לנו תוצאות של האיבחון. פתאום האופציה של כיתת שילוב ניראית כ"כ אטרקטיבית. השביתה רק מוסיפה לשיקולים, אבל העובדה שנאלצנו להוציא את ירדן מהמועדונית, הריצות הרבות אחה"צ, חוסר בפיתרון הולם בחופשות, גורמים לאופציה של חינוך מיוחד להיות מאד אטרקטיבית. הבעיה היא שאין מסגרת שבדיוק מתאימה לירדן, לא המסגרות של ליקויי למידה, ולא המסגרות של בעיות תיקשורת, ולא אף אחת מהאופציות האחרות. אתם חשבתם ללכת למסגרות של חינוך מיוחד? הריצות אחה"צ קשורות מאד לדיון על האחים הנוספים. היה כ"כ כיף עכשיו בחופש שלא היינו צריכים להתרוצץ כל ערב, ויכלנו גם להיות עם שקד וגיא. הטיפולים של ירדן הם : יום ראשון : קלינאית תקשורת בבוקר(בבי"ס), פיזיוטרפיה בערב יום שני : גננת שיח בבוקר (בבי"ס), מיח"א(מחנכי ילדים חרשים) בערב יום שלישי : קלינאית תקשורת בבוקר(בבי"ס), ריפוי בעיסוק בערב יום רביעי : הידרטרפיה בתל השומר בבוקר, גננת שיח בבוקר (בבי"ס), מיח"א(מחנכי ילדים חרשים) בערב יום חמישי : כלום לשם שינוי למזלי אמא שלי עוזרת, בעיקר עם הנסיעות למיח"א לת"א, אבל עדיין אנחנו גומרים את השבוע מותשים, ומאד מאד מתגעגעים לבנים

 

[ש י ר י ת ה]

מסגרת של חינוך מיוחד מאד מקלה

בריצות האלה. לנו לא היתה ברירה אז גם לא היתה התלבטות. אבל, מאז שעדי שלי חוזרת הביתה רק קרוב ל5 אחה"צ, יש לי הרבה יותר זמן לבנים. אני גם הרבה יותר רגועה ויש לי גם זמן לעצמי וגם זמן לנקות את ההריסות של יום אתמול

אני הכנסתי אותה בתחילת השנה לבי"ס עם חשש מאד גדול שהיא תהיה שם יום ארוך. בחודשים הראשונים היא היתה עד השעה 13.00, אחר כך עד השעה 15.00 ורק בחודש האחרון היא לומדת עד 16.30. היא מקבלת בבי"ס הרבה טיפולים ואני מוסיפה לה אחה"צ רק מרפאה בעיסוק, וגם זה משהו שהיא מקבלת בבית (המרפאה בעיסוק באה אלינו הביתה, גם בשביל עדי וגם בשביל אחיה הצעיר). למעשה מאז שעדי בת שנתיים וחצי אנחנו מתרוצצים איתה בטיפולים שונים ומשונים, ולמעשה בתחילת השנה, בהיותה בת שבע וחצי, אחרי 5 שנים של התרוצצויות, החלטתי שאני אחה"צ נשארת בבית עם הילדים. הבנים צריכים אותי, ואני צריכה אותם. ואני רוצה לחיות חיים כמה שיותר נורמלים. אמנם יש לי פה ושם יסורי מצפון על כך שאני כביכול "מזניחה" את הטיפולים בה, כי הרי יש אין סוף מטפלים וצורות טיפול למיניהם אבל מצד שני אני כ"כ שמחה שאני משקיעה בבנים שלי, ואני גם רואה פירות.

 

[ש י ר י ת ה]

שרון

מי נשאר עם הבנים כאשר את בטיפולים עם ירדן?

 

[שרון123]

הבנים בבית עם האופר

מהיום שחזרתי איתם מביה"ח (בעצם למחרת), התחלנו להעסיק אופר. בגלל הטיפולים הרבים בירדן, האישפוזים, הבדיקות, וכמובן העובדה ששנינו גם עובדים, זו האופציה הטובה הנוחה והזולה ביותר. המטפלת מקסימה, הבנים מאד מאד אוהבים אותה, היא איתם מגיל חודש. אבל לי כואב הלב שלפעמים אני יוצאת בבוקר מוקדם, וחוזרת כשהם כבר הולכים לישון, הלב שלי ניקרע כשגם אם אני בבית, כשמשהו מציק להם הם באים אליה לבכות. ככל שהם גדלים אני מבינה שצריך למצוא פיתרון לריצות עם ירדן אחה"צ.

 

[bis fd]

אצלנו

הציעו לנו להכניס את שביט לכיתה מיוחדת (ליקיי למידה) שעם הזמן הופך למופראי למידה (אני יודעת אני מורה) או לכיתה משולבת שבכיתה ג' הופכת לכיתה רגילה ולחוצה אני בחרתי בכיתה רגילה ומסיבות בריאותיות יש לה סיעת צמודה(מקסימה) היא מקבלת מתי' בבית ספר כלומר מורה מסיעת קלינית תקשורת גם דרך החינוך הסיעת עובדת איתה המון יש לה יום בשבוע פיזוטרפיה יום בת- שרות

 

[שרון123]

אבל מה עם הימים שהיא מחסירה?

הסייעת משלימה לה אותם?

 

[bis fd]

בימים שהיא מחסירה

ובמזל לא היו הרבה אז לא נורא העיקר הבריאות וכן הסיעת מגיעה הביתה לבקר אבל אין לשביט חשק לעבוד היא גם הרבה לומדת לפי תוכנית משלה ולא לפי הכיתה כך שגם ההשלמה בקצב שלה הכיתה הרגילה היא יותר בשביל החברה שכחתי לצין שגם חשבון יש קבוצה מיוחדת בקיצור היא לומדת כמו בכיתה משולבת או ליקוי למידה אבל בכיתה רגילה חשוב להבין ששביט התחילה לדבר בגיל5

 

[רונאסטל]

שאלה לגבי סדר השבוע העמוס

אם זה בסדר מצדך, איך ממומנות כל הפעילויות (שלא במסגרת בי"ס)? קופת-חולים? פרטי? עמותות????

... money makes the world go 'round