הודעה חשובה

[mgb]

../images/Emo26.gifהודעה חשובה ../images/Emo36.gif

בס"ד שלום לכל חברי ולאורחי הפורום!! היות שהפורום די חדש, ועדיין לא כל כך ברורה מגמתו ותכניו לכולם, הייתי מבקש להתייחס לתכני הפורום למי שעדיין מתלבט. ישנם ב"ה, מספר פורומים שהמכנה המשותף שלהם הוא חרדים לדבר ה' ורצוי שכל נושא המעניין אתכם יופנה לפורום המתאים ולא לערבב תחומים. ברשותכם אציג לפניכם את תכני הפורום ואבקש מעתה לשמור על כתיבת נושאים הרלוונטיים לפורום זה בלבד!! ובכן, הנושאים שהם עניינו של הפורום:

סוגיות בתלמוד

המשנה ומפרשיה

מדרשי ואגדות חז"ל

ספרי מוסר

ספרי השקפה

ספרי מחשבה ופילוסופיה יהודית

תולדות גדולי עם ישראל לדורותיו (מעת חתימת התנ"ך)*

תולדות התורה שבעל פה

מבנה התורה שבעל פה מקווה להבנה ולשיתוף פעולה וכדי למונע אי-הבנות או עוגמת נפש, אנא הקפידו על כך! ----------------------------- *לשאלות בנוגע לתולדות עם ישראל שבתקופת התנ"ך נא לפנות לפורום תנ"ך!

 

[mgb]

../images/Emo27.gifשיעור שבועי../images/Emo37.gif

בס"ד שלום לכולם! להזכירכם היום בשעה 21:30 השיעור השבועי! נושא השיעור: "גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם" שימו לב: השיעור יועבר באמצעות תוכנת המסנג'ר! המעוניינים לקחת חלק בשיעור ישלחו לי את כתובת האי-מייל שלהם על מנת שאצרף אותם ל"שיחת הועידה" לצורך השיעור. כתובת האי-מייל לא תועבר בכל מקרה לגורם נוסף!! בברכה

 

[mgb]

../images/Emo63.gifתקציר השיעור השבועי-א'../images/Emo63.gif

בס"ד הנושא שנעסוק בו הפעם יהיה: "גדול תלמוד תורה(=ת"ת) יותר מכיבוד אב ואם(=או"א)" הנושא הזה נבחר, היות שמצינו בדברי חז"ל(מגילה ט"ז ע"ב): "..כל אותן שנים שהיה יעקב אבינו בבית שם ועבר לא נענש.." בפרשת השבוע אנו קוראים שיעקב בורח מפני עשו אחיו המתכוון להרגו, בדרך ללבן הוא מתעכב בבית מדרשם של שם ועבר. לאחר מכן הוא פונה לבית לבן אח-אמו ושם מתעכב עוד מספר שנים בסך הכל 36 שנים. לימים, יוסף בנו נלקח ממנו לפרק זמן שווה שבו היה מחוץ לביתו, אבל מפליא הדבר שרק על 22 השנים בו היה בבית לבן נענש "מידה כנגד מידה". אבל על אותן שנים בהם עסק בתורה לא נענש.. (עפ"י רש"י סוף פ' תולדות פס' ט') לכן, ננסה להבהיר את ערך כיבוד או"א, ערך ת"ת וחשיבותם למעשה בזמן שבאים לכאורה, זה מול זה.תחילה נביא את המראה מקומות: 1) שו"ע יו"ד סי' רמ' סע' י"ג ו-כ"ה ורמ"א סעי' ט' 2) ספר "יד אברהם" (פירוש על השו"ע) 3) מלבי"ם על התורה (דברים כז, טז) 4) רבנו בחיי (בראשית יח, כ) 5) שו"ת "בנימין זאב" (סי' קסט) 6) מנחת חינוך (מצווה לג) 7) פירוש המשניות לרמב"ם (פאה פרק א משנה א) 8) תלמוד ירושלמי (נדרים פ"ט) 9) פי' הרמב"ן (פרשת יתרו פ' י"ג) 10) "תרומת הדשן" בהזדמנות זו שאנו עוסקים הגודל מצוות כיבוד או"א וגודל מעלת ת"ת. אני רוצה רק להזכיר מאמר חז"ל דומה שאף שלא ניכנס אליו כעת (אולי לקראת פורים אי"ה): הגמ' ברכות (סב ע"א)מספרת על ר' עקיבא שנתפס על שהקהיל תלמידים ולימדם תורה אף שהיתה גזירה מהמלכות שאסור ללמוד תורה, פוגש אותו פפוס בן יהודה ושואל אותו מדוע הוא מסכן את עצמו בזמן שפורסם שמי שיעשה כן, אחת דינו למות. ור' עקיבא עונה לו במשל, בואו נראה שוב את הגמרא המעניינת הזאת: תנו רבנן: פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה אמר ליה עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות {הרשעה} אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך כך אם אנו הולכים ומבטלים ממנה עאכ"ו אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לר"ע וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים..." וצריך לדעת מי היה אותו פפוס ומהם ה"דברים הבטלים" שבגללם נתפס.. הגמ' (בא-בתרא י ע"ב) דנה בעניין הרוגי מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן בגן עדן. ורש"י מביא שם: " לוליינוס ופפוס, אחים שהרגם טורנוסרופוס הרשע בלודקיא, כדאמרינן במסכת תענית(י"ח ע"ב) על ידי גזירה שנגזרה על ישראל להשמיד על שנמצאת בת מלך הרוגה וחשדו את ישראל עליה. ועמדו האחים הללו ואמרו מה לכם על ישראל אנו הרגנוה" הרי שהאחים האלה מסרו את נפשם למען כלל ישראל ועם זאת לעומת הסיבה שר"ע נתפס ראה פפוס בן יהודה את עצמו כעוסק בדברים בטלים ! נפתח כדרכנו בהצגת השאלות המתבקשות מהגמ' שהבאנו בפתיחה - שיעקב אבינו נענש על שלא קיים כיבוד או"א כל זמן שהיה בבית לבן. 1)האם מצוות כיבוד או"א היא מסוג של "בין אדם לחברו"(=באל"ח) או "למקום"(=באל"מ)? 2)במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן לגבי מצוות כיבוד או"א האם היא "באל"מ" או "באל"ח"? 3) הרי בהיות יעקב לפני מתן תורה, לא היה כלל מחוייב על מצוות כיבוד או"א ולמה נענש? 4)האם בני נח נצטוו על כיבוד או"א א"כ גם יעקב היה מחוייב, לכאורה? 5)ידוע של מצווה שיכולה להיעשות על ידי אחרים אין אדם רשאי לבטל תורה עבורה(גמ' מועד-קטן ט'). ולמה לתלמוד תורה צריך לימוד מיוחד שמותר לבטל עבור כיבוד או"א?? לפני שנפתח בתשובות, נראה את לשון השו"ע לגבי מצוות כיבוד הורים וכיבוד או"א: אם הבן רוצה ללכת לאיזה מקום ללמוד דברי תורה, מפני ששם יהיה לו תועלת יותר מבכאן, והאב מוחה בידו מאיזה טעם, אינו חייב לשמוע לאביו, דתלמוד תורה גדול מכיבוד אב ואם (כדמצינו ביעקב אבינו עליו השלום, שכשהלך מיצחק נטמן בבית המדרש של עבר י"ד שנה ועסק בתורה, ואחר כך הלך לבית לבן ונשתהא שם ובדרך כ"ב שנה, ונענש על אלו כ"ב שנה שלא קיים כיבוד אב ואם, ונעלם ממנו יוסף כ"ב שנה, ועל אלו י"ד שנה שעסק בתורה לא נענש) מספר תשובות מצאנו בדברי רבותינו:

בשו"ע נפסק :"גר אסור לקלל אביו ...וכו' שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה" והאחרונים שאלו על כך שהרי לא מצינו שגוי מחוייב במצוות כיבוד או"א ומה החשש שיאמרו כן? והגאון רעק"א מבאר בשם ספר "פורת יוסף" שאף שלא נצטוו גויים במצווה זו, בכל זאת מחויבים ב"דרך ארץ" ומטעם זה עליהם חל איסור לבזות את הוריהם.

בספר "יד אברהם" (פירוש על השו"ע) מבאר באופן אחר: שאף שלא נצטוו בני נח על מצווה זו, מצינו שחם נענש שלא כיבד את אביו נח (מדרש רבה, נח ל"ו).

המלבי"ם סובר שכבוד או"א הוא כעין כבוד ה'. ולכן ניתן לאמר שכיוון שהמצווה לכבד את ה', כך המצווה לכבד את הוריו אף אם הוא גוי.

בספר " שו"ת בנימין זאב" מבאר מדוע אין מברכים על מצוות כיבוד או"א. כיוון שכל מצווה שמהותה "עבודת הא-ל" בלבד מברכים עליה, אבל לא מצוות שגם גויים מקיימים. כי אז לא ניכר שקיום המצווה היא בגלל ציוי ה'. ממילא ניתן להבין מדבריו שהיות שכיבוד או"א גם גויים מקיימים, לכן אנו לא מברכים על מצווה זו.

מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל פסק לגיורת שעליה לבקר את אמה החולה מצד מידת "הכרת הטוב".(יו"ד ח"ב סי' ק"ל)

לעומת זאת ה"מנחת חינוך"(מצווה ל"ג) מסתפק אם מצוה זו שייכת לחלק שבאל"מ או באל"ח. וכוונתו שהיות הבדל לבעל-תשובה אם עליו להתייחס לעבירת אי-כיבוד או"א כבאל"מ או באל"ח. שידוע אם לא מרצה את חבירו "אין יוה"כ מרצה עד שיפייס את חברו" (יומא פה ע"ב)ולא יעזור "תשובה" בלבד! עם זאת ברור שמצווה זו שכלית.(=הגיונית) שלא כמו שעטנז, למשל. לכאורה, בשאלת המנ"ח למעשה נחלקו כבר הראשונים: הרמב"ם והרמב"ן.

בפיהמ"ש למסכת פאה מבאר הרמב"ם (לגבי מה שהמשנה אמרה בעניין מצוות כיבוד או"א, שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא) שהמצוות נחלקות ל-2 (כנ"ל) - חלק שבאל"מ וחלק שבאל"ח וכדוגמא הוא מציין: "אהבת איש את חברו וכו'... וכיבוד האבות והחכמים" לפי"ז משמע שסבור שמצוות כיבוד או"א שייכת לבאל"ח.

לעומת זאת נראה שהרמב"ן (פ' יתרו פס' י"ג) מביא הוכחה שהיות שבלוחות הברית היו שני חלקים - חלק ימיני שייך למצות שבאל"מ והשמאלי למצוות שבאל"ח. הרי שמצוות כיבוד או"א שייכת לחלק שבאל"מ. אבל בפסוק י"ב דבריו מקבלים פירוש אחר שהרי כתב: "הנה השלים כל מה שאנו חייבים בדברי הבורא...וחזר לצוות אותנו בענייני הנבראים והתחיל מ(כיבוד) האב(והאם) שהוא לתולדותיו כעניין בורא משתתף ביצירה.." משמע שכן סבור שכיבוד או"א הוא מצווה שבין אל"

 

[mgb]

../images/Emo63.gifתקציר השיעור השבועי-ב'../images/Emo63.gif

בס"ד השלמה לחלק א': "הנה השלים כל מה שאנו חייבים בדברי הבורא...וחזר לצוות אותנו בענייני הנבראים והתחיל מ(כיבוד) האב(והאם) שהוא לתולדותיו כעניין בורא משתתף ביצירה.." משמע שכן סבור שכיבוד או"א הוא מצווה שבין אל"ח וא"כ לכל הדעות כיבוד הורים היא מצווה שכלית ושייכת לחלק שבאל"ח. ואם היא מצווה שכלית מובן למה מרן בשו"ע (הנ"ל) פסק שגר אסור לקלל אביו הגוי וכו'. ------------------------------------------------------------

נעבור כעת לעניין שיעקב לא נענש על כיבוד או"א בגלל שהותו בבית שם ועבר 14 שנה: מבואר בגמ' מו"ק (ט ע"ב) שמצווה שיכולה להיעשות ע"י אחרים אדם פטור ממנה וכך נפסק ברמב"ם. (פ"ג מהלכות ת"ת הלכה ד). והגמ' במגילה מרחיבה שאף אם היא מצווה מדרבנן אם אין מי שיקיים אותה היא דוחה ת"ת (הדוגמא שם לגבי קריאת "מגילת-אסתר" שדוחה ת"ת). וא"כ, מדוע לגבי כיבוד הורים יש מקום לאמר לימוד בפני-עצמו שצריך לבטל ת"ת על-מנת לקיים המצווה?

ראשית, ניתן לאמר שאין הכוונה שת"ת דוחה כיבוד או"א, אלא לציין את שכרו וזכותו של העוסק בתורה ועם זאת חייב להפסיק לימודו לקיים מצווה זו של כיבוד הורים. כמו שהזכרנו בראשית השיעור שגדול ת"ת יותרמהצלת נפשות אבל פשוט וברור שהעוסק בת"ת ובא לידו מקרה של הצלת נפשות - חייב להפסיק לימודו לצורך ההצלה כידוע שפיקוח-נפש דוחה את כל המצוות שבתורה כולל ת"ת. ואדרבה, מי שאינו עושה כן, לא יקבל שכר על לימודו ועובר באיסור של: "לא תעמוד על דם רעך!!!" עובדה שבימי המן, מרדכי שהיה בסנהדרין והיה צדיק גדול, היה חייב לעזוב לימודו לצורך הצלת כלל ישראל. נכון הוא שחלק מחבריו פרשו ממנו כמו שכתוב(אסתר י', ג'): "רצוי לרוב אחיו" ולמדו חז"ל "רוב" ולא "כל אחיו" !

נכון שמבטלים ת"ת כדי לכבד או"א, אבל מה שיעקב לא נענש כי מותר היה לו מצב של אונס שבו לא יכל לקיים את המצווה. השאלה היא א"כ למה יש הבדל בין התקופה ששהה בית לבן שכן נענש לבין התקופה בבית שם ועבר שלא נענש. ועל כך יש לאמר שבגלל מעלת תלמוד תורה לא נענש הגם שכל עצם הבריחה מביתו היה מאולץ. אבל בפועל הוא לא קיים את המצווה.

קושי מסוים יש בדברים שהבאנו לעיל מהלכה בשו"ע: (מקור ההלכה מאחד מרבותינו הראשונים בעל ה"תרומת הדשן" =התרוה"ד) בחור שחשקה נפשו בתורה ורצה לנסוע ללמוד תורה במדינה אחרת ואביו מוחה בידו וכו'. פסק לו התרוה"ד שאינו חייב לשמוע בקול אביו משום שגדול ת"ת יותר מכיבוד או"א. מעניין שכראיה לפסק ההלכה מביא התרוה"ד מקור אחר נוסף - גמ' עירובין מ"ז ע"א ולא רק את הגמ' במגילה: בגמ' בעירובין מבואר שמותר לצאת מאר"י לחו"ל ללמוד תורה ואילו לכיבוד או"א אסור. מכאן הוכיח התרוה"ד שת"ת גדול מכיבוד או"א.

ולסיום שוב נדגיש שברור שכאשר הוא לומד ובא אביו ומבקש ממנו דבר-מה, חייב להפסיק ולכבד את רצון אביו. בייחוד שאין מישהו אחר מאחיו לקיים את רצון האב. אבל במקום שיש מישהו אחר למלא רצון האב, מחוייב להמשיך ללמוד.

חלק ג' יופיע בקרוב-שאלות ותשובות במהלך השיעור

תודה רבה ויישר כוח למשתתפי השיעור!

 

[mgb]

../images/Emo63.gifשיעור שבועי- שו"ת

בס"ד שו"ת א'(בנוגע לגמ' על פפוס ולוליינוס): ש: רגע.. מי אמר שזה אותו פפוס? וכי יש רק פפוס אחד בעולם? ת: רש"י אומר..בדוק! המקרה של האחים פפוס ולוליינוס היה מפורסם.. ש: עוד שאלה.. אם פפוס מסר את נפשו, למה הוא שואל את רבי עקיבא ת: על מסירות נפש, או שמא הוא למד אח"כ מסירות נפש מרבי עקיבא? ש: ולמה מסירות נפש על כלל ישראל אלו דברים בטלים? ת:פפוס מסר את נפשו על הצלת נפשות אבל לא הבין שישנה עוד סיבה למסירות נפש.. ש:לא מובן המשפט ת:כשראה את ר"ע עם המסירות שלו..הבין שגם על לימוד תורה שייך למסור נפש.. מתכוון כך: כולם מבינים שלהצלת נפש מוסרים נפש.. והמקרה הטרגי השבוע בנתניה ממחיש זאת לצערינו היטב.. אבל לא יודעים שלצורך לימוד תורה דרושה גם מסירות נפש.. ואני מבקש להדגיש: לא שבפועל מותר למות.. אלא מדובר שהיתה שעת גזירה על כל היהודים..וממילא היתה סכנת נפשות.. ש:בסדר, אבל למה זה נחשב "דברים בטלים" כלפי לימוד תורה? ת:שאלה יפה..הכוונה שלולא שהיינו מבינים כמה חשובה הצלת נפשות איך היינו בונים סולם ערכים להבין חשיבות תלמוד תורה??? ש:אם יש גזירה על ישראל, אז לא יהיה מי שילמד את התורה.. משהו כזה.. הדברים גם לא ברורים לי באופן חד משמעי ת:חז"ל בכוונה המחישו לנו בסולם ערכים זה..כמה חשוב לימוד התורה.. ש:אבל ברור שהצלת עם ישראל זה לא ממש "דברים בטלים"..אולי גם לא ביחס ללימוד תורה ת:חלילה.. לשונות של חז"ל הן לא כפי המשתמע לנו בחיי יום יום..לדוגמא: שניה.. מייד אסביר.. ש:אין לי ספק.. אני רק רוצה להבין את משמעות דברי חז"ל ת:ברור.. מייד מייד..בזמן בית המקדש..היו נוהגות הלכות טומאה וטהרה... כעת.. ישנה גמרא שאומרת שתרומה היא חולין.. ש:תמיד חשבתי שפפוס נתפס על באמת דברים בטלים - כאילו עשה משהו אסור על ידי המלכות ונתפס. הוא כל הזמן הצטייר לי כבריון ולא כתלמיד חכם שמסוגל גם למסור את נפשו כדי להציל את עמ"י, וחבל שכשמלמדים את הסיפור לא מלמדים גם מי היה פפוס. ת:באמת חבל..רק יורשה לי לסיים את הדוגמא, ברשותך.. ש:בהחלט ת:עונה הגמ' שיחסית לקרבן , תרומה נחשבת חולין.. אבל באמת היא קדושה גם שהרי מי שמחלל אותה חייב מיתה!! כך.. שאכן אין גדול מהצלת נפש שהרי פיקוח נפש דוחה כל המצוות.. שבת.. מאכלות אסורות.. יוה"כ.. מובן יותר? ש:ובכל זאת, פפוס מגדיר את ההתפסות שלו על "דברים בטלים". ביחס להתפסות על דברי תורה הצלת נפשות באמת פחותה יותר? ת:כן..כי הוא למד מר"ע שהיה גדול הדור סולם ערכים שלא היה מודע לו לפני.. והוא אמר.. אם כבר..אם כבר.. חבל שלא נתפסתי על תלמוד תורה!! טוב.. לא כל כך נושאינו.. אלא אם כן ישנן עוד שאלות.. ש:אוקי, אבל אני לא מבינה למה הוא סבור שחבל שלא נתפס על דברי תורה. אם הוא לא היה נתפס על דבר זה, לא היה מי שילמד את התורה, ולכן זה לכאורה אמור להיות חשוב כמו לימוד תורה. ת:צריכים להבין שרף הערכים כאן גבוה ביותר..פפוס לא זלזל במסירות נפש שלו ושל אחיו..הרי בת קול יצאה ואמרה שהוא במקום כל כך גבוה בגלל המעשה שלהם... שאף בריה לא יכולה להיות במחיצתם בגן עדן..אלא שפפוס לא ירד לעומק חשיבות תלמוד תורה.. וחז"ל בגמ' רצו ללמדנו את היסוד הזה. הרי ידוע לך מן הסתם מאמר חז"ל:"גדול המחטיאו יותר מההורגו.." כיוון שאיבוד נשמה חמור מאיבוד הגוף..אבל לא באו חז"ל להמעיט מחומר הרוצח כמובן! אלא, להיפך! כיוון שכולם מבינים מהו החומרה של רצח..הקבילו חז"ל למחטיא! המשך יבוא, אי"ה

 

[davealko]

שאלה לרב mgb

קודם כל נהנתי מאוד מהדרשה וריבוי המקורות מעניין אותי לדעת הדרשות שאתה מביא יש לך מאגר שלהם במחשב ? או שאתה פשוט יושב מלקט ואוסף מוסיף את הידע שלך וכותב ? בשני המקרים אתה ראוי לשבח חתיכת עבודה זאת נ.ב מומלץ שתעבור לשם באותיות עבריות {mgb} נשמע כמו איזה רב רפורמי לא עלינו

 

[mgb]

תגובה ל- davealko !

בס"ד ראשית, תודה רבה על שהואלת לעיין בשיעור, תזכה למצוות! המקורות של השיעור(למעט הרמב"ם או הגמ') לא לקוחים מהרשת, אלא מספרים ומיידע אישי מהבית. בקשר לשם (=נייק) חושבני שזה לא סיפור פשוט להחליף שם במערכת תפוז. בכל אופן אני אבדוק עם הממונים עלי את הדבר. וחלילה וחס אינני רפורמי, מי שהכיר אותי ולו במקצת יודע היטב את דיעותי הנאמנות (כך אני מקווה, לפחות!)לדברי חז"ל זצ"ל ושליט"א וכדברי המדרש על הפסוק (שה"ש): "אם לא תדעי לך היפה בנשים" שדרכנו ללכת רק באותם דרכים בהם הלכו אבותינו, רבותינו גדולי האומה הישראלית מדורי דורות. בברכת שבת שלום!