תסלחו לי שאני פותח שרשור חדש: לדעתי, המאמר בהחלט שווה את זה! ציטוטים נבחרים: אין מדינה בעולם שאינה מסבסדת את התחבורה הציבורית, ולכן סבסוד נוסעי הרכבת "מכיסו של הציבור" הוא סביר והגיוני, במיוחד מפני שהציבור עצמו הוא הנהנה משירותי הרכבת. כל המדינות המערביות, שהשקיעו ברשת רכבות מודרנית ומפותחת, חישבו היטב את יחסי העלות-תועלת של ההשקעה ומצאו, שכדאי מאוד להשקיע ברכבות לטווח ארוך. בגלל המהירות והקיבולת העצומה (פי שישה לפחות מאוטובוסים), בגלל הידידותיות לסביבה, בגלל החיסכון בדלק (והשתחררות מתלות בספקי הדלק), בגלל הצמצום ההדרגתי בשימוש ברכב פרטי והקישור המהיר והיעיל בין כל חלקי המדינה, ועוד ועוד. מי מונע מהממשלה לעשות זאת? רק פקידי האוצר. על כל קו רכבת חדש בישראל, עירוני ופרוורי, אמרו באוצר שלא צריך אותו, ושנתיים אחר כך כבר כרע אותו קו תחת עומס הנוסעים וכך גם מגרשי החנייה. עשרות אלפי המכוניות החונות שם הן אלה שאינן מכבידות עוד על התנועה בכבישים, אינן מזהמות ואינן מעורבות בתאונות. על סמך מחקרים של מתנגדי הרכבת המושבעים, ובניגוד לדו"חות מקצועיים של מומחים בינלאומיים, קיצץ האוצר את תקציב מערכת הסעת ההמונים בתל אביב עד שהתמסמסה ונשארה ממנה רק תוכנית מאולצת וצנומה לרכבת קלה. כך, באגרוף קפוץ, בראייה עד קצה האף והתקציב השנתי, ובהתעלמות מוחלטת מהפריפריה ומהדורות הבאים וצורכיהם, הובילו בכירי האוצר את כל הממשלות כקרונות המושכים קטרים והכתיבו מדיניות תכנון עקומה ולקויה. כל הכבוד לעיתון הארץ שטרח לאזן את המאמרים המניפולטיביים שפורסמו בו לאחרונה.
