בנים גידלתי...

../images/Emo32.gif בנים גידלתי...

אחרי יום קצת ריגשי שכזה... <יש לי עדה> הגיע הדבר האמיתי באמת. אני חוזר הרגע ממרכז רפואי עם האמצעי שלי. נכון שחלק לפחות שמעו את הצרחות והבכי שלו? ובאותו הרגע הכל מתגמד... הלב והגוף נתונים רק אליו... אבל הוא היה גיבור <לא כמו אבא שלו...> וחסך לנו נסיעה לבית חולים. בינתיים זה נראה בסדר... טפו טפו טפו
ובדרך הביתה שם לי באוטו את השיר "בדידות" <שלכת...> בביצוע מדהים של סקעת... והכל נהיה שולי כזה כשאני רואה אותו דרך המראה שמח עם קלפי ה"סופר גול" שקניתי לו אחרי מה שעבר... זהו, הייתי חייב לפרוק ועכשיו הולך להסדיר את דפיקות הלב והנשימה
 
ב'מת רק בריאות../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

הם היחידים שיכולים לגרום,גם לכאבי הלב שלנו,להתגמד.
 
ושוב איתכם... ו-../images/Emo51.gif

כייף שיש עם מי 'לדבר' ואיפה לפרוק קצת... גם שלא ממש קשור
 
בהחלט מצטרף לאיחולי החלמה ../images/Emo57.gif

ולמחשבות - הרגעים הכי מפוחדים שלי היו כשהילדים היו חולים <נזכר ונחרד רק מהזכרון>
 
../images/Emo57.gif רק בריאות../images/Emo70.gif

כל כך מבינה אותך.. היתה תקופה שאם לא הייתי "דופקת כרטיס" בחדר מיון כל X חודשים, זה היה משו לא נורמאלי.. אותי ניחמו ש"ככה זה בנים"....
 
מקווה שהבוקר

הוא מרגיש הרבה יותר טוב וגם אתה התאוששת מהחוויה המפחידה.. הרבה בריאות לשניכם
 
המון המון בריאות../images/Emo57.gif

לקרוא על אהבה לילדים תמיד עושה לי משהו כזה שמאיץ את פעימות הלב. ילדים זה המלאכים הכי מיחדים בעולם הזה המון המוןבריאות לילדך אמן ואמן!!
ממני לך עם חיזוקים ..
 
למעלה