התאבדות היא מחדל, לא גזירת גורל

אחשל

New member
../images/Emo32.gifהתאבדות היא מחדל, לא גזירת גורל../images/Emo18.gif

שלום, ביום רביעי הקרוב, 10/9/2008, יצוין בפעם השישית היום הבינלאומי למניעת התאבדויות, יוזמה של IASP וארגון הבריאות העולמי. בכל שנה נבחרת סיסמה שאמורה לייצג את המוטו של פעילות הארגון וההתמקדות שלו באותה שנה. הפעם המוטו הוא: Think Globally, Plan Nationally, Act Locally בישראל לא מורגשת פעילות ציבורית לקראת היום הזה, אבל אנחנו לא נעבור עליו לסדר היום - בפורום "אנשים שיקיריהם התאבדו" יתארח אבשלום אדרת, חבר הנהלת עמותת "בשביל החיים", לשיחה על מניעת התאבדויות, על התכנית הלאומית ש"בשביל החיים" מנסה לקדם, ועל פעילויות נוספות של העמותה. שרשור השאלות לאירוח ייפתח ביום שלישי. ניר
תודה להנהלת הפורום על אישור הפרסום
 

magenta73

New member
בנימה רצינית-

מאוד קשה לאנשים מהשורה למנוע התאבדויות כי הם לא מוכנים לזה, בטח לא ריגשית (יש לנו "מנגנון" שכזה שתמיד אומר - הא, זה לא כזה נורא... מה שאין לחולי דיכאון שהם בדרך כלל אלו שעושים את המעשה, דרך אגב...), ובטח לא בצורה מודעת ומושכלת. אני חושבת שברגע שפסיכולוגים מהשורה יבואו ויסבירו בדיוק מה ההשלכות או מה בדיוק ההתנהגויות שמוגדרות ב-dsm בכל הקשור לחולי דיכאון ואיך אפשר שבן אדם מהשורה, שוב, לא פסיכולוג, יוכל לפענח אותם, או לפחות לראות אותם, יהיה הרבה יותר טוב. אין מספיק כתבות או הסברים על כל התופעה. הרבה אנשים חושבים שהחבר או המכר או בן המשפחה שלהם ב"דיכי", ולא מבינים מה זה "דיכי" ומה זה דיכאון... אין מספיק מודעות. ואף אחד מהשורה לא ירצה באמת ללכת לפורום שכזה, של "אנשים שיקיריהם התאבדו", חוץ מאלה שיקיריהם באמת התאבדו. אתם צריכים למצוא את הדרך להגיע לזה לפני שבאמת נעשה מעשה.
 
למעלה