מוסף ממון בידיעות אחרונות

baudrate

New member
../images/Emo32.gifמוסף ממון בידיעות אחרונות

אני ממש לא רוצה להיות ביקורת עיתונות, אבל מוסף ממון האחרון התעלה מעל עצמו. היו בו שתי כתבות מרטיטות לב. האחת היא כמה טוב להיות מאכר, איך להרוויח מיליונים עם קצת יוזמה ובלי מאמץ והשקעה , רק עם הרבה ליקוק (מה שקרוי בלשוננו הלופט גשפטן) והשניה היא תחזית אסטרולוגית על כמה ממופלאי הכלכלה הישראלית - מה חוזים להם הכוכבים בשנה הבאה. אני יודע שידיעות הוא עסק כלכלי ושרייטינג זה דבר חשוב, אבל ראבאק, כמה נמוך עיתון יכול לרדת? או שיכול להיות שהרבה זמן אני לא קונה עיתונים מנייר ואני שכחתי מה זה (בין השאר כי אני מעדיך נייר רך מאיכות טובה יותר...)
 

baudrate

New member
ישראל היום ומעריב

הסיפור מתחיל בצורה מקסימה. יהודי יקר שהוא במקרה גם אחד האנשים העשירים בעולם מחליט לתפוש דריסת רגל בשוק המדיה הישראלית.שמו שלדון אדלסון. לשם כך האו מתחיל עם הזאנר החדש של החינמונים. החינמונים הם עיתונים המחולקים חינם. החינמון הראשון שיותצא לאור הוא העיתון "ישראלי". לאחר זמן מה זונח שלדון האת העיתון "ישראלי" ומתחיל עם העיתון "ישראל היום". לשם ביסוס העיתון ישראל היום, העיתון נוקט באסטרטגיה מקורית לחלק את העיתון למאות אלפי בתי אב בישראל. כיסיו העמוקים של שלדון מאפשרים אסטרטגיה כזאת. המוציא לאור של מעריב כתוצאה ממהלך זה מנהל מו"מ על מנת למכור את מעריב לשלדון אדלסון. אין בכל האמור לעיל לבקר ולו במילה את תכניהם של העיתונים לעיל. אך כל מה שאני אומר הוא שאסטרטגיה של מכירה בהיצףעל מנת לחסל את המתחרה היא אסורה על פי החוק. אז היכן הממונה על ההגבלים העסקיים?
 

vinney

Well-known member
אבל הוא לא מוכר

זה שמעריב מוכרים צהובון במחיר של עיתון חדשות - נו מה הפלא שהם לא מצליחים לעמוד בתחרות... דווקא רמת הידיעות החדשתיות בישראל היום (שאני כל פעם נאבק בקופאיות של קאו-אופ ז"ל שלא ידחפו לי לשקיות) היא סבירה, לא יותר גרועה ממעריב.
 

baudrate

New member
באמת איני אומר דבר על (איכות) התכנים

יכול להיות שישראל היום עיתון טוב יותר. מה שאני מוטרד ממנו זה חלוקה חינם של מוצר ואחר כך קניה של המתחרים. יכול להיות שיש סיבות אחרות למתחרים לפשוט רגל, או להחליט לסגור את העסק. מכל מקום זה מחייב חקירה והתערבות של הממונה על ההגבלים העסקיים. יכול להיות שכבר יש כאלו והם בפרופיל נמוך. מי יודע? אני לא. אני גם בכלל לא קונה או קורא עיתונים מנייר. אבל זהו עניין אחר.
 

vinney

Well-known member
יכול להיות שיש יכול להיות שאין

בכל אופן לדעתי אין הרבה מה לחקור. עיתונים מודפסים כבר מזמן לא רלוונטיים לכלום, מי שרוצה חדשות - קורא באינטרנט (ולכל עיתון כבר מזמן יש אתר עם יותר תכנים ממה שהם מדפיסים, גם עם יותר פרסומות).
 

n i e m a n d

New member
אתה מזכיר לי את החכמים הגדולים שחשבו פעם

שהאינטרנט, ולצורך העניין - גרסאות ספרים וירטואליים באינטרנט, יוכל להחליף ספריות גשמיות שלמות.. נו, ומה קורה היום? מאותה הסיבה בדיוק, ויינט הצהוב והמחורבן לא יחליף את הגרסה המודפסת של ידיעות, הצהוב והמחורבן. זה לא פרקטי; הייתי מציע לך לחכות כמה עשורים עם האמירה הזו, עד אשר יומצאו גליונות הולוגרמה המתעדכנים מדי שניה
 

vinney

Well-known member
הם צדקו דווקא

תראה כמה מחקרים מתפרסמים לאחרונה (גם בYNET) על כך שאנשים פשוט לא קוראים יותר. קראתי באיזה צהובון מודפס לפני שבועיים-שלוש, שמחקר כלשהו הראה ירידה מתמדת בכושר הקריאה של אמריקאים על גיל 24, בישראל המצב לא שונה בהרבה. מה שלוקח יותר משני מסכי מחשב או יותר משני עמודים - לא יקראו יותר, יראו את זה כבר בסרט הבא שיצא.
 

n i e m a n d

New member
כן ולא

האינטרנט באמת ניוון אחדים, והביא אחרים להיחשף למידע רב אשר יוכל לקדמם בחיים אל פסגות ידע חדשות. יחד עם זאת, השאלה היא האם האינטרנט והמחשב יוכל להוות תחליף לספרות המודפסת, ולא מהי השפעת האינטרנט על תרבות הקריאה של הנוער כיום? בסופו של יום, השאלה הכל מסתכם בהעדפתך האישית - האם תעדיף לקרוא בספר מודפס, אותו אתה יכול לקחת לכל מקום בו תחפוץ ואשר אינו כבול לשימוש באמצעי אנרגיה מתכלים, או שמא תעדיף דווקא גרסה אלקטרונית של ספר אשר תיאלץ לקרוא באותה התנוחה בדיוק, שלא תוכל לקחת איתך לנסיעות ארוכות באוטובוס [אין רשת אינטרנט חינמית שם בחוץ, וגם לפטופ באוטובוס - אני מאמין שזה לא הכי פרקטי
], שלא תוכל להתכרבל עימו במיטה במהלך לילה קר? גרסאות אינטרנטיות של ספרים אינן פרקטיות כמו גרסאות מודפסות של ספרים, ועל כן אנשים יעדיפו להמשיך ולקנות ספרים מודפסים, על פני ספרים וירטואליים עד אשר תגיע הטכנולוגיה אשר תוכל לספק מענה הולם לצרכי הצרכן.
 

n i e m a n d

New member
או מידיעות אחרונות המזעזע והרדוד

שלא נזכיר את הצהובון הדוחה "24 דקות" שיוצא גם הוא מבית מוזס.. גם ה"עיתון לאנשים חושבים", הלא הוא עיתון הארץ, שטחי בעיני. נו, מה לעשות? המדיום נמצא בתהליכי גסיסה מתמשכים.
 
על כך יש לי לאמר רק דבר אחד

מתוך המיני-סדרה פומפיי ששודרה אתמול בערב בערוץ 3: המנצל נזקקים בכדי לעשות את ממונו, סופו שכל ממונו יהפוך לעפר ואפר בידיו. זו היתה הנבואה שקרא הזקן העיוור בפני אנשי פומפיי המושחתים, רגע לפני שהר הגעש וזוב התפרץ וכיסה את העיר שמושחתיה לא האמינו שזה יקרה להם, בלבה רותחת וגופרית.
 

SupermanZW

Well-known member
לאנשים עם עצבי ברזל וסבלנות של פיל יש אפשרות

להרוויח (תשואות ששוות) מיליונים באמצעות השקעת 10% משכרם כל חודש בתעודת סל העוקבת במדויק אחר מדד ת"א 25. התשואה השנתית הממוצעת ברוטו של מדד ת"א 25 מיום השקתו (ה1 בינואר 1992) היא 16.15%, בהנחה שהאינפלאציה בכל השנים הבאות תהיה על הסף העליון של מדיניות האינפלאציה של ממשלות ישראל ובנק ישראל (3%) ושהתשואה הממוצעת של מדד ת"א 25 תישאר זהה (הנחה סבירה לאור העובדה שבמהלך 16 השנים האחרונות היו גם מיתונים, גם שנים של צמיחה גבוהה וגם שנים של צמיחה מתונה וש16 שנים הם טווח ארוך) המשתכר שכר מינימום יוכל להגיע תוך 38 שנה (על פי עדכוני שכר המינימום הצפויים עד שיגיע ל4600 ש"ח עד 2014 בהנחה של מעבר שנה בין פעימה לפעימה ולאחר מכן יעודכן ע"פ המדד) לשווי נומינלי של 11 מיליון ש"ח או לשווי ריאלי של 3.5 מיליון ש"ח (יותר ממיליון דולר של ימינו) או להגיע תוך 28 שנה לשווי נומינלי של 2.4 מיליון ש"ח או שווי ריאלי של מיליון ש"ח דהיום או להגיע תוך 23 שנה לשווי נומינלי של 1.1 מיליון ש"ח או לשווי ריאלי של 560000 ש"ח דהיום (מחירה של דירה חציונית בישראל כיום) או להגיע תוך 11 שנה לשווי נומינלי של 143000 ש"ח או לשווי ריאלי של 103000 ש"ח (מחיר ממוצע של רכב חדש מקבוצה 2 כיום) או להגיע תוך 7 שנים לשווי נומינלי של 61000 ש"ח או לשווי ריאלי של 49000 ש"ח (משכורת מינימום של שנה + הפרשות המעסיק לקרנות פנסיה וכיו"ב). כל זה באמצעות השקעה שכמעט כל אחד יכול להרשות לעצמו אם יש לו משמעת עצמית. הרי רובנו (70% מאיתנו בקירוב) לעולם לא יגיעו לשווי ריאלי של מיליון דולר של ימינו לעולם. מחציתנו לכל היותר נגיע לשווי ריאלי של מיליון ש"ח של היום בהגיענו לסוף שנות ה50 לחיינו, משתכרי שכר מינימום שלא יצליחו לעלות מעל שכר המינימום לא יגיעו לשווי ריאלי של מיליון ש"ח של ימינו לעולם. רובנו נשלם משכנתא עד שנות ה40 המאוחרות של חיינו ואם נחסוך רק 10% מסכנים משכרנו כל חודש נוכל להרשות לעצמנו לרכוש דירה נוספת ללא משכנתא עוד לפני שנסיים לשלם את המשכנתא על דירתנו הראשונה. רובנו לא נרכוש רכב חדש מפני שקשה לנו לחסוך את המחיר הכולל של רכב חדש, אך עם חיסכון של 10% משכר מינימום לחודש אנו יכולים להבטיח לעצמנו שגם אם לא ירדו המיסים על רכבים תוך 11 שנה יהיה בידנו די כסף לרכב חדש. רובנו לעולם לא נמצא ביתרת זכות ששוויה שכרנו השנתי אך באמצעות חיסכון של 10% משכרנו במשך 7 שנים נוכל להגיע לכך. חישבו איזה שינוי עצום אנו יכולים לחולל בחיינו באמצעות חיסכון של 10% משכרנו כל חודש. זה לא קשה מדי.
 

baudrate

New member
תעודות סל

מה שלפעמים משעשע בשוק ההון הוא כיצד חברות הפינאנסים מתארגנות כך שיהיה מכסימום רווח לבעלי המניות שלהן והסיכון יגולגל סיכון לאנשים המשקיעים באמצעותן על ידי כל מיני תעודות כאלו ואחרות. בישראל קניית תעודת הסל היא קניית שטר חוב של חברה שמתחייבת לתת תשואה לפי מדד כזה או אחר פחות עמלה. כמובן שהחברה המנפיקה תעודות סל אינה מחויבת להחזיק תמיד את המניות או אגרות החוב המשוקפות בסל אלא שיהיו לה בטחונות בהיקף מתאים. מה שגם לא מחייב כי החברה יכולה לפשוט רגל... אם מישהו רוצה להשקיע במשהו מספיק בטוח שיפתח תוכנית חיסכון בנקאית. התשואה אמנם לא משהו אבל הבנקים לפחות בפיקוח המדינה. גם אם זה לא מבטיח 100% זה הכי בטוח שיש. ומי שרוצה להמר על כספו, שיבושם לו. פשוט צריכים להבין את הסיכונים.
 

vinney

Well-known member
גם חברות המנפיקות תעודות סל בפיקוח המדינה

יש דבר כזה שנקרא "רשות ניירות ערך" ובנוסף "מפקח על שוק ההון", שמסדירים ומפקחים הרבה יותר טוב ממה שבנק ישראל עושה בנושא הבנקים. אם כבר טענת. ולהזכירך, בינתיים דווקא הבנקים הם אלה שפושטים רגל באופן עקבי. למרות הפיקוח שלכאורה קיים עליהם.
 

baudrate

New member
הכל להלכה בפיקוח המדינה

וכן המערכת הבנקאית כבר פשטה רגל (ואיתה כמעט פשטה רגל המדינה) במשבר "ויסות" מניות הבנקים בתחילת שנות השמונים. אולם המשבר היה משבר בשוק ההון. אני הייתי שמח אם היית מביא גיבוי מסוים לטענה שלך לגבי טיב הפיקוח של רשות ניירות הערך והמפקח על שוק ההון על מה שהם מופקדים עליו. משום מה אני מפקפק בכך.
 

vinney

Well-known member
רק ויסות המניות אתה זוכר?

מה עם הבנק למסחר? היה אחריו כבר עוד בנק אחד קטן שפשט את הרגל (לא זוכר איזה)... זה קרה דווקא לא כזה מזמן, ובלי שום קשר למצב שוק ההון!
 

baudrate

New member
בויקיפדיה רשומים שישה בנקים

שהתמוטטו: בנק פויכטוונגר שהתמוטט כמדומני ב67 ואותו הדבר נכון לגבי בנק אלרן , גם הוא התמוטט ב 67 שניהם התמוטטו בזמן המיתון שלפני מלחמת ששת הימים עקב פרשות שחיתות. בנק ארץ ישראל בריטניה התמוטט ב 74 , והמנהל שלו יהושוע בן ציון ישב בכלא 3 שנים עד לקבלת חנינה מהנשיא מטעמי בריאות. במקרה זה הבנק התחמק מלמלא את הוראות המפקח על הבנקים. בנק צפון אמריקה שנתפש על ידי בנק ישראל ב85 בגלל מקרי מרמה וזיפוים שהתגלו בו והפסיק את פעילותו סופית ב87 הבנק למסחר עם אתי אלון ואחיה המקסים עופר מקסימוב. המעילה התגלתה ב2002 והפרשה מתגלגלת לה עד היום כאשר משרדי רואי חשבון חשובים נתבעו וחלקם נתנו בהסכמי פשרה סכומים לא מבוטלים למפרק הבנק (ללא הודאה באשמה). ואחרון אחרון חביב הבנק לפיתוח תעשיה, עדיין לא נסגר כליל, הוא נתן אשראים גדולים ובלתי מבוקרים לגורמים מסוימים ולאחר שאלו לא עמדו בפרעון הלוואותיהם נקלע לקשיים (גם כן החל מ 2002). אבל מה כל זה מוכיח? גם הבנקים לא חסינים מפשיטת רגל. ועדיין תכנית חסכון בבנק טובה יותר ברמת הבטחון שלה מאשר ממכשירים פיננסיים חדישים שקיימים בשוק רק מספר שנים (כמו תעודות סל). וחברות פיננסיות בע"מ שצצו וקמו להן כפטריות בגשם על הרקבובית של הצמיחה הכלכלית. כאשר הן מנוהלות על ידי ילדים שעוד לא ניקו את החלב מהשפתיים, ובטח לא יודעים מהו משבר ומהו מיתון.
 

vinney

Well-known member
הדבר היחיד שאני רואה מההודעה שלך

זה בורות. אז ראינו שתוכניות חסכון בבנקים דווקא לא בטוחות בכלל, לעומת זאת לא ראינו שום בעיה אמיתית עם מכשירים פיננסיים, אבל עם זאת אתה עדיין טוען בדיוק את ההיפך, רק בלהתבסס על גיל של מנהלי החברות (סליחה, למה אתה חושב שמנהלים אותן ילדים?) וכל זאת כדי לטעון מה? לא ברור. רק להפיץ פחד.
 

baudrate

New member
עד היום בנק ישראל פיצה המפקידים

בבנקים שהתמוטטו כך שהמסקנה שלך על הסיכון בבנקים לא מדויקת בלשון המעטה. המכשירים הפיננסיים החדשים (תעודות סל) אין לנו הרבה נסיון כיצד הם מתנהגים (וכיצד מתנהגים המנפיקים של התעודות) בעיתות משבר אפשר לשפוך כאן המון תיאוריה אבל בסופו של דבר מה שקובע זהו הנסיון. ומי שרוצה להשקיע את כל חסכונות חייו בהשקעה שעשויה לרדת לטמיון מוזמן לעשות זאת. אני רק מצביע על הסיכונים הכרוכים בכך, אם אתה רוצה לקרא לכך זריעת פחד שיערב לך. לגבי הטענה לגבי הגיל של מנהלי ההשקעות במוסדות הפיננסיים (הלא בנקאיים), הרי היא נובעת מהתרשמות במהלך כנס פיננסי מסוים שאכן מרביתם (עם כמה יוצאי דופן אותם אני לא אציין) הם צעירים ועל כן ללא נסיון.
 

vinney

Well-known member
בנק ישראל פיצה לא את כולם

ולא בצורה עיוורת, בבנק למסחר למשל - הייתה מגבלה על גובה הפיצוי. בנוסף, לפחות נכון לעכשיו, אין שום ערובה שבנק ישראל ימשיך לפצות, ואם ימשיך - כנראה שעדיין תחת מגבלות. אם נסתכל על ארה"ב למשל, שם יש ביטוח פדראלי לפקדונות בנקאיים, אז הביטוח הזה מוגבל עד לתקרה של 100 אלף דולר, לא הרבה לכל הדעות. אם יהיה בישראל ביטוח ממשלתי להפקדות בבנקים - הוא יהיה במגבלות דומות. אם לא יהיה - אז בנק ישראל אולי יפצה, אולי לא יפצה, תלוי מי וכמה יצעקו (וגם אז יקח זמן, ראה מה קרה ללקוחות בנק למסחר). בטוח? לא, אפילו לא קרוב. מי שמשקיע את כל חסכונות חייו באפיק אחד - יש הרבה יותר סיכונים מפשיטת רגל של מנפיק תעודת הסל עבורו. מה שאתה עושה זה זריעת פחד והטעיה, ותו לא.
 

baudrate

New member
הפיצוי של לקוחות בעלי פקדונות

במקרה של התמוטטות בנק אכן נתון לשיקול דעתו של בנק ישראל. וכאן המקום לשאול מה הסיבה שהיה פיצוי עד כה. אני לא חושב שבמקרה שלנו היה כאן עניין פוליטי (צעקה של לקוחות) או עניין חד פעמי אלא יש לבנק ישראל רצון להעביר מסר כי לקוחות יפוצו על מנת שלא תהיה פאניקה ומשיכת פקדונות מאסיבית בכל פעם שיהיו שמועות על קשיים של בנק כזה ואחר, או במילים אחרות, בנק ישראל סבור שכך הוא שומר על יציבות המערכת הבנקאית , וזהו תפקידו. אינני רואה סיבה לבנק ישראל לשנות את מנהגו, כל עוד סכום הפיצוי יהיה במסגרת היכולת של בנק ישראל. לפזר השקעה תמיד כדאי, אבל זה לא קשור לתעודות סל. למעשה רכישה של תעודת סל אינה שקולה לרכישת סל מניות, אלא כפי שציינתי קודם לרכישה של אגרת חוב של חברה. בסקרנות גם בדקתי שתי חברות המנפיקות תעודות סל על מנת לראות כיצד זה מאורגן ומה שהתטייר כאן שיצרו כאן מבנה משפטי מורכב של חברות בערבות מוגבל וחברות בת מסועפות יעודיות. אין לי הסברים טובים לזה, אולם נראה לי שיצרו כאן את המבנה הזה על מנת שתהיה הגנה מכסימלית בפני הרמת מסך במקרה של הסתבכות פיננסית. כנראה שמי שמנהל את העסקים הללו דווקה חושב שיש כאן סיכונים לא מבוטלים אם בונים מבנה כזה.
 
למעלה