היי
הפורום עוסק ביחסים בעבודה ולא בדיני עבודה. יחד עם זאת צרפתי לך את החוק. האם המעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת? התשובה חיובית - קביעת מועד החופשה הינה בסמכותו של המעביד. יחד עם זאת, על המעביד להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו. לפיכך, המעביד רשאי להוציא את עובדיו לחופשה שנתית מרוכזת, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים, בכפוף, כאמור, להתראה של 14 ימים מראש, אחרת החופשה המרוכזת עלולה שלא להיזקף על חשבון החופשה השנתית. האם עובד רשאי לקבוע את המועד לחופשה שנתית ללא הסכמת המעביד? התשובה שלילית – כאמור, הסמכות לקבוע את מועד החופשה מסורה למעביד. מכאן, שהעובד אינו רשאי לקבוע את המועד לחופשה ללא תיאום עם המעביד והסכמתו. יחד עם זאת, העובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר, ובתנאי שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש. הסמכות לקביעת מועדי חופשה סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע כי החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או במשך שנת העבודה שלאחריה. אין בסעיף כל התייחסות לשאלה מי יכול להחליט על מועד החופשה - המעביד או העובד. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי: 1. החובה למתן חופשה מוטלת על המעביד, והוא המסדיר את מועדה. לא יתכן שכל עובד יקבע לו את מועדי חופשותיו לפי רצונו, ויהרוס על ידי כך את סדרי העבודה במפעל (דב"ע מז/29-4). 2. המעביד הוא "הנותן" חופשות, והוא קובע את מועדי החופשות (דב"ע לא/1-3). 3. קביעת לוח המועדים שבהם יצאו עובדים לחופשה היא מסמכויות המעביד, וסמכות זו יש להפעיל תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו (דב"ע לו/5-4). לענין זה יש לציין כי: כאשר מדובר על חופשה בת 7 ימים רצופים ומעלה, תאריך תחילת החופשה יקבע לפחות 14 ימים מראש (סעיף 9 לחוק חופשה שנתית). עובד יהיה רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, במועד שיבחר, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.
