אני רק שאלה...

../images/Emo35.gif אני רק שאלה... ../images/Emo35.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

שמתי לב הרגע למשהו: יש יותר מידי כלבים ועצמות פתאום שמסתובבים כאן חופשי. כנראה שנכנסתי לשוונג חזק של פעילות כאן בפורום
יש לי שאלה שקשורה לאלבומים ו... איך לא? לגבע אלון. לא מזמן גבע הוציא אלבום חדש. כמו שידוע לכולנו ובטח כל מי שבפורום כאן עוד שומע אותו מהתקופה של -"פליינג בייבי" ומהתקופה של האלבומים שלהם ועד לאלבומי הסולו של גבע. אחד הדברים שתמיד הכי מפחידים אותי, זה שאמן שאני מאוד אוהבת פתאום יאבד את הקסם שלו. זה תמיד נראה לי בפנטזיות שהמוזיקה תישאר לנצח ולדורות הבאים. יכול להיות שאלו דברים שעוברים רק בראש המעוות שלי אבל בכל זאת. זה סוג של פחד כזה בתור מעריך (לא "מעריץ". משום מה אני לא כ"כ מחבבת את המילה הזאת. יש לנו מערכת יחסים מתוסבכת
) ובתור קהל בעיקר, כשאמן שלוקח חלק כ"כ גדול מהעולם שלך- פתאום מתחיל לאבד מעצמו. יש אמנים שמוציאים 10 אלבומים וכל פעם ממציאים את עצמם מחדש ויש את האמנים שאחרי נגיד... 5 אלבומים זאת תחושה של "דיי, מיצינו את עצמנו" וכשהאלבום הבא יוצא, מרגישים כאילו זה ממחזר את עצמו (ממחזר את עצמו מצויין, ראוי לציין, אבל.. מקווה שהבנתם למה התכוונתי).
גם בכם קיים הפחד הזה?
אתם חושבים שבאיזשהו שלב אמן צריך לשים לעצמו סוג של... "גבול" מסויים נקרא לך ככה, ולדעת מתי "לפרוש בשיא"?
האם המוזיקה של גבע בעיניכם תשאר "אל מוותית"?
לדעתם: ישמעו את גבע גם בדורות הבאים? אני קצת יוצאת עילגת, אז אמכם הסליחה ואביכם התודה
 

Kettercat

New member
I like you!

איזה כיף שיש אותך בשביל להעיר קצת את הזקנים הרדומים
מבינה לגמרי למה את מתכוונת, מה גם שהיו לי כמה להקות/מוזיקאים לאורך השנים שאחרי מס' אלבומים הרגשתי פתאום שהם איבדו את ה"טאץ'" שלהם, פשוט איבדו את הממונטום ומשכו את זה יותר מדי. דוגמא אחת - Stereophonics שמאוד אהבתי פעם אבל אחרי האלבום ה...רביעי (?) נשמעו מזעזע, פשוט כך. דוגמא נוספת - קולדפליי, שאומנם האלבום האחרון שלהם חביב, ואני לא אוהבת את ה"גלגלציות" שלהם בשנים האחרונות, אבל האלבום השלישי - X&Y כולו זבל טהור (סלחו לי על הביטוי), give or take שיר או שניים. לעומת זאת, תאזינו לאלבום הבכורה שלהם ויא אללה, לאן זה הלך לאיבוד?!?!?
בקיצר, אמן בהחלט צריך להתפתח ולא להישאר במקום, לא להפוך כל אלבום לזהה לקודמיו (ע"ע נינט?), אך בכל זאת לא להשתגע (ע"ע נינט
). מאמינה בגבע שהוא נאמן לדרך שלו, ומי שעושה זאת, יישאר על דרך המלך
 
את צעירה ברוחך! ../images/Emo6.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

אני ממש אוהבת את התשובות שלהם. הן מעניינות
ו... אוף, אני מוצפת ברעיונות ובדברים שאני רוצה לפתוח
יש מלא דיונים שפתחנו בפורום של יוני שנראה לי יהיה מגניב אם נתח גם כאן.
 
**שלכם, לא שלכם ../images/Emo122.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

*יהיה מגניב אם נפתח אני צריכה לבדוק את עצמי לפני שאני שולחת
 

Kettercat

New member
תודה, אני משתדלת ../images/Emo68.gif

ויאללה, תפתחי עוד ועוד! זה כיף, וגם מועיל - הם יעבירו לי את הזמן בעבודה בכיף
 
הולם אותך בלונד ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

לא שאני באמת יודעת מה צבע שיערך הטבעי אבל... הו וול
ואם כבר מדברים... יואו, אולי נעשה שרשור דף קשר/הכרות או משהו?
זה לא בסדר שאני עדיין לא מכירה אתכם מספיק.
 

Kettercat

New member
שיערי הטבעי אכן די בלונדיני ../images/Emo6.gif

אבל כבר למעלה משנתיים, טפו טפו, שאני עם שיער שחור משחור
הנה, גיליתי פרט טריוויה עליי! חחח
 

OP162

New member
תשובה קטנה

קודם כל כל הכבוד לך על הפעילות בפורום! ממש הארת את המקום! השאלות האלה לא עלו רק אצלך בראש, אני ממש מבינה למה את המתכוונת. לפעמים יש הרגשה שאמן איבד את זה או שההתלהבות הראשונית הכל כך חזקה תיעלם. הפחד שזה יקרה קיים אבל כשמתחיל להימאס ממישהו אני עושה איתו הפסקה ובדרך כלל הגעגועים מחזירים אותי אל המוזיקה שכל כך אהבתי (עם המוזיקה של גבע עברתי אותו תהליך). לפעמים גם לא חוזרים לשם אבל זה בסדר, טעם משתנה, לפעמים מה שאהבתי פעם כבר לא מתאים לי עכשיו אבל חושבת שאם אהבתי משהו פעם זה לא נעלם לתמיד, משהו מזה ישאר, אם לא הזמר כמכלול תמיד נשארת איזו תחושה שקשורה למוזיקה שלו או אפילו שיר מסויים שעושה לי טוב. מוזיקה בכלל היא "אל מוותית" ואני חושבת שגבע ישאר פה לעוד שנים רבות.
 
למעלה