שאלות, ולא שאלות הכוונה

מצב
הנושא נעול.
וודאי שיש חובה להודות על קבלת עזרה
ולהעניק לאחרים את המגיע להם בזכות. שיניתי את נוסח הקרדיט ברשומה על פי מה שכתבת. יעקב רימר הוא בן דוד שלי. ובאשר לבלוג, המטרה היא ליצור כלי עזר למתעניינים בתולדות ארץ ישראל, וזאת על ידי הפצה חופשית של מידע היסטורי שאין עליו עוד זכויות יוצרים, או מידע חדש שבעליו שיחרר אותו לרשות הציבור. אני מנסה, בסיוע של מומחים בתחומם, דוגמתך, להרחיב את היריעה בכל הקשור לחומר המצולם ולאתרים הפיזיים, ולהסביר מה בדיוק מופיע בהם. דוגמה לגישה זו ניתן לראות ברשומה המצורפת, בה זיהו עבורי המומחים את כלי הנשק ששימשו את האמן ליצירת הפסל בעיר גבעתיים. שוב תודה על הסיוע, ואני מאחל לך הצלחה בשיווק מגה מאגר הידע המדהים שיצרת.
שוב - תודה רבה לך !
אם תצטרך בעתיד לשאול
כל שאלה מכל סוג על אוטובוסים או רכבות בארץ בין השנים 1890 - 2011, אני כאן בשבילך ! אנחנו מכירים כל קטר, קרון נוסעים, קרונוע, קרון משא, או אוטובוס ספציפיים מאז 1890. מסור ליעקב רימר ד"ש חם ממני - הסטודנט הנצחי שלמד בהר הצופים יותר מ-20 שנה ברציפות ! הוא היה הבוס שלי 6 שנים אי שם בשנות ה-80 העליזות... הכינוי שלי ברשת הביטחון של האוניברסיטה העברית היה דאז "רזניק-ה'. " שבת-שלום ומבורך עם תמונה אחרונה ממני להיום. סלח לי על התשובה הקצרה אך אני שפוך מעייפות. לא קל לעבוד עם כיתות י"א ו-י"ב. בתמונה רכב אגד חבילות סופר-וויט שנות ה-40 הראשונות. מתוך אוסף פרטי.
 
הנה תשובות מלאות ומדוייקות לתהיותייך:
משמאל, עומד אוטובוס ווייט מדגם 611 שהוא בעל מספר רישוי M 3035 והוא נסע בקו S 25 מתל-אביב לחיפה כמובן. אוטובוס מס' M 3035 היה מעורב בפיגוע ירי לעברו. מירי זה הוא נפגע בסמוך לעין-דור בתאריך: 28.08.1936. אוטובוס מס' M 3035 עבר שינוי מבנה בשנת 1940 בקבלו מרכב חדש ובו 27 מקומות ישיבה במקום 24 מקומות ישיבה במרכב המקורי. עם שינוי שיטת המיספור לשיטה ישראלית בשנת 1948, שונה מס' הרישוי של אוטובוס זה ל- ת 559. האוטובוס הוא מודל 1933. מימין, עומד אוטובוס מתוצרת חברת פדראל בעל מספר רישוי M 2663 והוא נסע קו S 26 מתל-אביב לירושלים כמובן. אוטובוס מס' M 2663 עבר שינוי מבנה בשנת ???? בקבלו מרכב חדש ובו מס' מקומות הישיבה זהה ככל הנראה למס' מקומות הישיבה במרכב המקורי, כלומר 22 מקומות ישיבה. אוטובוס מס' M 2663 עבר שינוי מבנה בשלב מאוחר יותר למשאית של "אגד". מס' הרישוי של משאית זו אינו ידוע ! האוטובוס הוא מודל 1932. התמונה אותה צרפת מופיעה בשער של עיתון "כלי מבטא", על-פי המידע שלהלן: כלי-מבטא של ''אגד'' - קבוצה קואופרטיבית בע''מ - גיליון מספר 6 - חלק א' - תל-אביב, שבט תרצ''ו - 1936 - 34 עמודים. מופיע במגה-ארכיון כקובץ מספר ל353-006. גודל קובץ PDF: (חלק א' של הגיליון): 25.7 מגה. מקור המידע: מגה ארכיון לתחבורה ציבורית, ירושלים.
האם תוכל לתת לי קישור
אל אותו מגה ארכיון לתחבורה ציבורית? תודה
 
האם תוכל לתת לי קישור
אל אותו מגה ארכיון לתחבורה ציבורית? תודה
נכון להיום המגה ארכיון לא קיים באינטרנט
עקב מספר סיבות. הוא יושב על שני שרתים בחו"ל, השני כגיבוי. יתכן כי בעתיד כל החומר יועלה לאתר מיוחד לחברים בלבד עם תשלום דמי חבר. הענין נמצא בבדיקת כדאיות. הארכיון מכיל כ- 8.2 מיליון עמודי A4.
 

yakir44

New member
הנה תשובות מלאות ומדוייקות לתהיותייך:
משמאל, עומד אוטובוס ווייט מדגם 611 שהוא בעל מספר רישוי M 3035 והוא נסע בקו S 25 מתל-אביב לחיפה כמובן. אוטובוס מס' M 3035 היה מעורב בפיגוע ירי לעברו. מירי זה הוא נפגע בסמוך לעין-דור בתאריך: 28.08.1936. אוטובוס מס' M 3035 עבר שינוי מבנה בשנת 1940 בקבלו מרכב חדש ובו 27 מקומות ישיבה במקום 24 מקומות ישיבה במרכב המקורי. עם שינוי שיטת המיספור לשיטה ישראלית בשנת 1948, שונה מס' הרישוי של אוטובוס זה ל- ת 559. האוטובוס הוא מודל 1933. מימין, עומד אוטובוס מתוצרת חברת פדראל בעל מספר רישוי M 2663 והוא נסע קו S 26 מתל-אביב לירושלים כמובן. אוטובוס מס' M 2663 עבר שינוי מבנה בשנת ???? בקבלו מרכב חדש ובו מס' מקומות הישיבה זהה ככל הנראה למס' מקומות הישיבה במרכב המקורי, כלומר 22 מקומות ישיבה. אוטובוס מס' M 2663 עבר שינוי מבנה בשלב מאוחר יותר למשאית של "אגד". מס' הרישוי של משאית זו אינו ידוע ! האוטובוס הוא מודל 1932. התמונה אותה צרפת מופיעה בשער של עיתון "כלי מבטא", על-פי המידע שלהלן: כלי-מבטא של ''אגד'' - קבוצה קואופרטיבית בע''מ - גיליון מספר 6 - חלק א' - תל-אביב, שבט תרצ''ו - 1936 - 34 עמודים. מופיע במגה-ארכיון כקובץ מספר ל353-006. גודל קובץ PDF: (חלק א' של הגיליון): 25.7 מגה. מקור המידע: מגה ארכיון לתחבורה ציבורית, ירושלים.
כל הכבוד על הידע
אתה רק משתבח עם השנים. שמוליק
 
כל הכבוד על הידע
אתה רק משתבח עם השנים. שמוליק
אני חייב להודות למוריי ולרבותיי שבלעדייהם
|לא הייתי יודע חצי ממה שאני יודע כיום והם בראש ובראשונה דני גולדשמידט וצביקה וינשטוק, יוסקה שמיר, אמנון, מאיר, גדליה איילון הענק ז"ל, ועוד ועוד גדולים וענקיים שנאותו לשתף אותי בחומרייהם הנדירים. יש להודות גם לשלושה פנסיונרים של "דן", לבריטיש-ליילנד, ל-ליילנד אשדוד, להארגז, למרכבים, לרנו-שוסון, לחבריי במרצדס גרמניה, לחבריי ב-מאן גרמניה, וכמובן ל"אסף ונועה" הידען ללא סייג !!! שילוב של החומרים של כל אלה יצר את המגה-ארכיון שהוא ארכיון ההיסטוריה האוטובוסית הגדול ביותר בישראל. אני שמח תמיד לעמוד לרשות הגולשים בשאלות ספציפיות על אוטובוס או קטר ספציפיים ואני מקווה מאוד שיבוא יום ואוכל לפתוח אתר אינטרנט שיכיל את כל המידע ואשר הגולשים יוכלו לשלוח לי תיקונים, תוספות או הערות בונות. בינתיים החיזיון הזה הוא רק על הנייר. קשה מאוד להעלות 8.2 מיליון עמודים לאתר אחד. מדובר ב- 475 טרהבייט לערך ואין לי מושג מה לעשות כדי שהכל יהיה באותו אתר מושלם. לפני כמה שבועות ניסיתי להעלות כאן את רעיון האתר אבל אין עדיין היענות בארץ כי באופן יחסי התחביב הזה די חדש בארץ. מקווה שביום מן הימים תהיה כאן היענות לדבר. תודה רבה על הערתך. אני מודה לך מקרב לב איש יקר !4U|
 
בקשה לזיהוי אוטובוסים של אגד
לחברי הפורום שלום רב בעצת אנשי פורום אוספים ואספנים אני מעלה את השאלה הזו כאן. בתמונה המצורפת יש שני אוטובוסים של אגד, ככל הנראה סוף שנות השלושים תחילת ארבעים. באיזה דגמים מדובר? במבט ראשון זה נראה אותו אוטובוס, אבל במבט מעמיק יותר הגריל ומכסה המנוע נראה קצת שונה. תודה
והנה עוד מידע משלים בשבילך:

קודם כל תביט על הקובץ המופיע בצד שמאל: (לקוח מתוך לוח 200-001 במגה-ארכיון). עכשיו הפרטים: בפיגוע זה נפגע האוטובוס מן הירי. האוטובוס הוביל משמר צבאי. נהרגו בו 2 חיילים ונפצעו 3 חיילים אחרים בדרגות פציעה שונות. הנהגים היו יוסף נימציביץ וע.וינקור. עד כאן. לילה טוב מירושלים.
 
בקשה לזיהוי אוטובוסים של אגד
לחברי הפורום שלום רב בעצת אנשי פורום אוספים ואספנים אני מעלה את השאלה הזו כאן. בתמונה המצורפת יש שני אוטובוסים של אגד, ככל הנראה סוף שנות השלושים תחילת ארבעים. באיזה דגמים מדובר? במבט ראשון זה נראה אותו אוטובוס, אבל במבט מעמיק יותר הגריל ומכסה המנוע נראה קצת שונה. תודה
ופרט אחרון: התמונה שלך צולמה בפברואר 36
 
בקשה לזיהוי אוטובוסים של אגד
לחברי הפורום שלום רב בעצת אנשי פורום אוספים ואספנים אני מעלה את השאלה הזו כאן. בתמונה המצורפת יש שני אוטובוסים של אגד, ככל הנראה סוף שנות השלושים תחילת ארבעים. באיזה דגמים מדובר? במבט ראשון זה נראה אותו אוטובוס, אבל במבט מעמיק יותר הגריל ומכסה המנוע נראה קצת שונה. תודה
ועוד הערה חשובה להבהרה: !
קיים כרטיס טלכרט המתעד תחנה זו. אין מדובר באותה התמונה ואין מדובר באותו תאריך ! לשם השוואה כבודו מוזמן לעיין בקישור הבא ולהשוות בין שתי התמונות ! התמונה שבטלכרט צולמה בשנת 1938 וזו שלך צולמה בפברואר 1936 ! אגד: באיזו תיקייה יש לי את התמונה שפרסמת באיכות מעולה. מקווה למצוא בהזדמנות אחרת. היא תמונה מאוד ידועה ומוכרת כאן בפורום. לילה טוב.
 
ועוד הערה חשובה להבהרה: !
קיים כרטיס טלכרט המתעד תחנה זו. אין מדובר באותה התמונה ואין מדובר באותו תאריך ! לשם השוואה כבודו מוזמן לעיין בקישור הבא ולהשוות בין שתי התמונות ! התמונה שבטלכרט צולמה בשנת 1938 וזו שלך צולמה בפברואר 1936 ! אגד: באיזו תיקייה יש לי את התמונה שפרסמת באיכות מעולה. מקווה למצוא בהזדמנות אחרת. היא תמונה מאוד ידועה ומוכרת כאן בפורום. לילה טוב.
הנה העמוד למקרה שהקישור לא ייפתח:
 

אורי404

New member
שאלות, ולא שאלות הכוונה
אוטובוס קומתיים - טוב או לא טוב לישראל?
הכוונה היא לאוטובוסים קומתיים בקווי שירות ולא בקווי תיירות, כמו ירושלים וכפי הנראה בעתיד הקרוב בנתניה. נכון, שבעבר היו האוטובוסים קומתיים ב"אגד". אבל הם היו כנראה מהדגם החלש, שפחות התאים לקווים השונים. השאלה היא האם זה עשוי להיות מתאים בקווים שונים עירוניים או בינעירוניים שונים או שאולי עדיף בקווים עירוניים ופרבריים ("פרבריים" כוונתי לערים קרובות כמו גוש דן הדרומי לתל אביב או שרון דרומי תל אביב או פתח תקווה-תל אביב) אוטובוסים מפרקיים. מבין הקווים הבינעירוניים, על פניו אני מוצא סיבה מדוע להעדיף אוטובוסים קומתיים על רגילים - הסעת אנשים נכים. האוטובוסים קומתיים מעט נמוכים יותר, בגלל צורת בנייה שונה; תא המטען נמצא בחלק האחורי ולא בתחתית אוטובוס בעל קומה אחת. כך שאולי בהם יותר פרקטי להרכיב רמפה או מעלון. שיבוץ קבוע (או קבוע על-פי רב) בקווים שונים, כמו למשל תל אביב-ירושלים אולי עשוי לשפר את המצב.
 

elitrou

New member
אוטובוס קומתיים - טוב או לא טוב לישראל?
הכוונה היא לאוטובוסים קומתיים בקווי שירות ולא בקווי תיירות, כמו ירושלים וכפי הנראה בעתיד הקרוב בנתניה. נכון, שבעבר היו האוטובוסים קומתיים ב"אגד". אבל הם היו כנראה מהדגם החלש, שפחות התאים לקווים השונים. השאלה היא האם זה עשוי להיות מתאים בקווים שונים עירוניים או בינעירוניים שונים או שאולי עדיף בקווים עירוניים ופרבריים ("פרבריים" כוונתי לערים קרובות כמו גוש דן הדרומי לתל אביב או שרון דרומי תל אביב או פתח תקווה-תל אביב) אוטובוסים מפרקיים. מבין הקווים הבינעירוניים, על פניו אני מוצא סיבה מדוע להעדיף אוטובוסים קומתיים על רגילים - הסעת אנשים נכים. האוטובוסים קומתיים מעט נמוכים יותר, בגלל צורת בנייה שונה; תא המטען נמצא בחלק האחורי ולא בתחתית אוטובוס בעל קומה אחת. כך שאולי בהם יותר פרקטי להרכיב רמפה או מעלון. שיבוץ קבוע (או קבוע על-פי רב) בקווים שונים, כמו למשל תל אביב-ירושלים אולי עשוי לשפר את המצב.
אני חושב שהם הכרחיים לקווים עמוסים
למשל : קווי אילת בקיץ, ברובם נוסעים היום שיירות של אוטובוסים. קווי ירושלים - ת"א קווי מהדרין במיוחד בחגים, שישי ומוצ"ש לא חסרות דוגמאות נוספות. שימוש באוטובוסי קומותיים יכול להוריד את העומס על הכבישים, להוזיל עלויות למפעיל וגם לשפר את השירות לנוסעים.
 

oshri5917

New member
אוטובוס קומתיים - טוב או לא טוב לישראל?
הכוונה היא לאוטובוסים קומתיים בקווי שירות ולא בקווי תיירות, כמו ירושלים וכפי הנראה בעתיד הקרוב בנתניה. נכון, שבעבר היו האוטובוסים קומתיים ב"אגד". אבל הם היו כנראה מהדגם החלש, שפחות התאים לקווים השונים. השאלה היא האם זה עשוי להיות מתאים בקווים שונים עירוניים או בינעירוניים שונים או שאולי עדיף בקווים עירוניים ופרבריים ("פרבריים" כוונתי לערים קרובות כמו גוש דן הדרומי לתל אביב או שרון דרומי תל אביב או פתח תקווה-תל אביב) אוטובוסים מפרקיים. מבין הקווים הבינעירוניים, על פניו אני מוצא סיבה מדוע להעדיף אוטובוסים קומתיים על רגילים - הסעת אנשים נכים. האוטובוסים קומתיים מעט נמוכים יותר, בגלל צורת בנייה שונה; תא המטען נמצא בחלק האחורי ולא בתחתית אוטובוס בעל קומה אחת. כך שאולי בהם יותר פרקטי להרכיב רמפה או מעלון. שיבוץ קבוע (או קבוע על-פי רב) בקווים שונים, כמו למשל תל אביב-ירושלים אולי עשוי לשפר את המצב.
אני נגד הקומותיים
מכמה סיבות 1.הם מסורבלים 2.אם נוסע/ת י/תרצה לרדת והיא או היא ישב או תשב בקומה העליונה זה יאריך את זמןם הנסיעה עקב הזמן שיקח עד שנוסעים ירדו מהקומה העליונה עד שירדו מהאוטובוס בעבר פעל הניאופלאן שהיתרונות שלו היו 1.היה נמוך רצפה בחלקו 2.הוא הכיל 86 מקוטמות ישיבה לעומת 47-58 מקומות באוטובוסים בינעירוניים ומפרקיים חסרונות 1.היה איטי בנסיעה 2.הייתה סכנה גדולה יותר להתהפכות בעיקר בפניות 3.הקומה העליונה עלולה להיתקע בגשר ליד הבורסה 4.הרוחב שלו גדול יותר מאשר רוב האוטובוסים האחרים, 5.האוטובוס צריך לבצע פנייה איטית מאוד כדי לא להתהפך דבר אשר יגרום לעלייה בזמן הנסיעה פתרונות 1.הוספת חלופות לקו 480 481 מעתידים דרך אבא הלל 482 מרמת אביב אוניברסיטה 483 במסלול דומה ל480 לילה עד לבנייני האומה 2.תגבור קו 51 במפרקיות NG וקו 66 NG וSG לסירוגין,רמפה לא ניתן להתקין במפרקיות SG אך מעלון ניתן להתקין ועלותו היא 40 אלף ש"ח ב.תגבור תדירות קוים 38,50
 

אורי404

New member
אני נגד הקומותיים
מכמה סיבות 1.הם מסורבלים 2.אם נוסע/ת י/תרצה לרדת והיא או היא ישב או תשב בקומה העליונה זה יאריך את זמןם הנסיעה עקב הזמן שיקח עד שנוסעים ירדו מהקומה העליונה עד שירדו מהאוטובוס בעבר פעל הניאופלאן שהיתרונות שלו היו 1.היה נמוך רצפה בחלקו 2.הוא הכיל 86 מקוטמות ישיבה לעומת 47-58 מקומות באוטובוסים בינעירוניים ומפרקיים חסרונות 1.היה איטי בנסיעה 2.הייתה סכנה גדולה יותר להתהפכות בעיקר בפניות 3.הקומה העליונה עלולה להיתקע בגשר ליד הבורסה 4.הרוחב שלו גדול יותר מאשר רוב האוטובוסים האחרים, 5.האוטובוס צריך לבצע פנייה איטית מאוד כדי לא להתהפך דבר אשר יגרום לעלייה בזמן הנסיעה פתרונות 1.הוספת חלופות לקו 480 481 מעתידים דרך אבא הלל 482 מרמת אביב אוניברסיטה 483 במסלול דומה ל480 לילה עד לבנייני האומה 2.תגבור קו 51 במפרקיות NG וקו 66 NG וSG לסירוגין,רמפה לא ניתן להתקין במפרקיות SG אך מעלון ניתן להתקין ועלותו היא 40 אלף ש"ח ב.תגבור תדירות קוים 38,50
אולי אז באמת פחות מתאימים לקווים עירוניים
כנראה מתאימים יותר לקווים בינעירוניים, כמו למשל תל אביב-חיפה או לקווים פרבריים מהירים, למשל קו 50 פתח תקווה-תל אביב או קווים מהירים כפר סבא/רעננה-תל אביב, בהן תחלופת הנוסעים איטית, בהשוואה לקווים מאספים.
 
אוטובוס קומתיים - טוב או לא טוב לישראל?
הכוונה היא לאוטובוסים קומתיים בקווי שירות ולא בקווי תיירות, כמו ירושלים וכפי הנראה בעתיד הקרוב בנתניה. נכון, שבעבר היו האוטובוסים קומתיים ב"אגד". אבל הם היו כנראה מהדגם החלש, שפחות התאים לקווים השונים. השאלה היא האם זה עשוי להיות מתאים בקווים שונים עירוניים או בינעירוניים שונים או שאולי עדיף בקווים עירוניים ופרבריים ("פרבריים" כוונתי לערים קרובות כמו גוש דן הדרומי לתל אביב או שרון דרומי תל אביב או פתח תקווה-תל אביב) אוטובוסים מפרקיים. מבין הקווים הבינעירוניים, על פניו אני מוצא סיבה מדוע להעדיף אוטובוסים קומתיים על רגילים - הסעת אנשים נכים. האוטובוסים קומתיים מעט נמוכים יותר, בגלל צורת בנייה שונה; תא המטען נמצא בחלק האחורי ולא בתחתית אוטובוס בעל קומה אחת. כך שאולי בהם יותר פרקטי להרכיב רמפה או מעלון. שיבוץ קבוע (או קבוע על-פי רב) בקווים שונים, כמו למשל תל אביב-ירושלים אולי עשוי לשפר את המצב.
מצוין לקווים כמו 18, 25, 40, 42, 51, 66, 501
וכד' - בתצורה עירונית בלבד!
 

אורי404

New member
מצוין לקווים כמו 18, 25, 40, 42, 51, 66, 501
וכד' - בתצורה עירונית בלבד!
תודה, אנדי.
בקווים השונים, שפירטת כוונתי הייתה, ככוונתך בתצורה עירונית. קווים, כמו תל אביב-ירושלים ואחרים - אני חושב, שגם אם הם יהיו בתצורה בינעירונית, הם יהיו נוחים יותר לציבור הנכים, אלא אם ניתן להפעיל כאלה עירוניים עם שטח, שמוקצה למטען הנוסעים (עגלות, תרמילים וכו').
 

דניאל 130

New member
אוטובוס קומתיים - טוב או לא טוב לישראל?
הכוונה היא לאוטובוסים קומתיים בקווי שירות ולא בקווי תיירות, כמו ירושלים וכפי הנראה בעתיד הקרוב בנתניה. נכון, שבעבר היו האוטובוסים קומתיים ב"אגד". אבל הם היו כנראה מהדגם החלש, שפחות התאים לקווים השונים. השאלה היא האם זה עשוי להיות מתאים בקווים שונים עירוניים או בינעירוניים שונים או שאולי עדיף בקווים עירוניים ופרבריים ("פרבריים" כוונתי לערים קרובות כמו גוש דן הדרומי לתל אביב או שרון דרומי תל אביב או פתח תקווה-תל אביב) אוטובוסים מפרקיים. מבין הקווים הבינעירוניים, על פניו אני מוצא סיבה מדוע להעדיף אוטובוסים קומתיים על רגילים - הסעת אנשים נכים. האוטובוסים קומתיים מעט נמוכים יותר, בגלל צורת בנייה שונה; תא המטען נמצא בחלק האחורי ולא בתחתית אוטובוס בעל קומה אחת. כך שאולי בהם יותר פרקטי להרכיב רמפה או מעלון. שיבוץ קבוע (או קבוע על-פי רב) בקווים שונים, כמו למשל תל אביב-ירושלים אולי עשוי לשפר את המצב.
אוטובוסי קומותיים אידאליים
לקווים:370/380/390/394/870/389/392/382/395/845/405/480/940/300/312/320/909/995/670/412.
 

עלה13

New member
אוטובוס קומתיים - טוב או לא טוב לישראל?
הכוונה היא לאוטובוסים קומתיים בקווי שירות ולא בקווי תיירות, כמו ירושלים וכפי הנראה בעתיד הקרוב בנתניה. נכון, שבעבר היו האוטובוסים קומתיים ב"אגד". אבל הם היו כנראה מהדגם החלש, שפחות התאים לקווים השונים. השאלה היא האם זה עשוי להיות מתאים בקווים שונים עירוניים או בינעירוניים שונים או שאולי עדיף בקווים עירוניים ופרבריים ("פרבריים" כוונתי לערים קרובות כמו גוש דן הדרומי לתל אביב או שרון דרומי תל אביב או פתח תקווה-תל אביב) אוטובוסים מפרקיים. מבין הקווים הבינעירוניים, על פניו אני מוצא סיבה מדוע להעדיף אוטובוסים קומתיים על רגילים - הסעת אנשים נכים. האוטובוסים קומתיים מעט נמוכים יותר, בגלל צורת בנייה שונה; תא המטען נמצא בחלק האחורי ולא בתחתית אוטובוס בעל קומה אחת. כך שאולי בהם יותר פרקטי להרכיב רמפה או מעלון. שיבוץ קבוע (או קבוע על-פי רב) בקווים שונים, כמו למשל תל אביב-ירושלים אולי עשוי לשפר את המצב.
לדעתי אידאליים לקווים בינעירוניים...
לקווים עירוניים מטרופוליניים (יותר מעיר אחת) על נת"צ וברחובות לא צרים יותר מקינג ג'ורג, דיזנגוף, מפרקיים עם מפרק אחד,, עירוניים מטרופוליניים בצירים ראשיים על מת"צ שתי מפרקים. עיריניים (בתוך העיר) רצוי על נת"צ, אוטובוס עירוני, שכונתי (יכול לנוע כצירים כהרצלף שנקין), לא חייב נת"צ מיניבוס. כך צריכה להראות תחבורה במטרופולין תל אביב היום וכך היא יכולה להיות בתוך שנה מהקמת ראשות תחבורה ציבורית מטרופולינית. מטרופולין תל אביב העיני היא ראשון לציון (כולל) בדרום, הרצליה (כולל) בצפון ראש העין ולוד (כולל שדה תעופה) במזרח.
 

עלה13

New member
אוטובוס קומתיים - טוב או לא טוב לישראל?
הכוונה היא לאוטובוסים קומתיים בקווי שירות ולא בקווי תיירות, כמו ירושלים וכפי הנראה בעתיד הקרוב בנתניה. נכון, שבעבר היו האוטובוסים קומתיים ב"אגד". אבל הם היו כנראה מהדגם החלש, שפחות התאים לקווים השונים. השאלה היא האם זה עשוי להיות מתאים בקווים שונים עירוניים או בינעירוניים שונים או שאולי עדיף בקווים עירוניים ופרבריים ("פרבריים" כוונתי לערים קרובות כמו גוש דן הדרומי לתל אביב או שרון דרומי תל אביב או פתח תקווה-תל אביב) אוטובוסים מפרקיים. מבין הקווים הבינעירוניים, על פניו אני מוצא סיבה מדוע להעדיף אוטובוסים קומתיים על רגילים - הסעת אנשים נכים. האוטובוסים קומתיים מעט נמוכים יותר, בגלל צורת בנייה שונה; תא המטען נמצא בחלק האחורי ולא בתחתית אוטובוס בעל קומה אחת. כך שאולי בהם יותר פרקטי להרכיב רמפה או מעלון. שיבוץ קבוע (או קבוע על-פי רב) בקווים שונים, כמו למשל תל אביב-ירושלים אולי עשוי לשפר את המצב.
קומותיים מצויינים לבינעירוני...
תפוז מוקר הודעות עם אותה כותרת. קומותיים נדרשים לדעתי בקווים בינעירוניים, כת"א אילת, ת"א באר שבע, תל אביב ירושלים, ת"א חיפה, לא רק בשביל להתמודד עם היקף נוסעים, אלה גם בשל חווית הנסיעה, שתעלה את כמות הנוסעים, גם כאלה שהם יוממים ברכב, לצימצום רכב או נסיעות ברכב במהלך השבוע, אחת הבעיות בתחבורה ציבורית בישראל, זה סוג ציוד בקו, שינוי לטובה ניתן לראות בקווי המיניבוס בפעימה הראשונה, עקביות בסוג מיניבוס, נהגים קבועים, כריזה וכתוביות, יוממים מרוצים ואף נוסעים שמעדיפים לעלות עליהם למרות שלעיתים הדרך ארוכה יותר, סוג רכב, התנהלות, רכב ירוק, נסיעה בישיבה,חווית הנסיעה עושה להם את זה (למרות שיוממים לא אוהבים, מפני שהתדירות לא יכולה לצפות כמות לא יוממים בקו שכונתי והיוממים והנגים כבר מכירים, חלק ביוממי המיניבוס השכונתי הם יוממי רכב). לבי מטרופלין תל אביב, לדעתי אוטבוסים עירוניים מטרופוליניים (יותר מעיר אחד) מפרקי מפרק אחד על נת"צ בלבד ב צרים שלא צריך מדיזנגוף וקינג ג'ורג, עירוני מטרופליני שני מפרקים (לפחות שלוש ערים), על מת"צ בלבד ובצירים ראשיים בלבד (גם בתוך העיר כאבן גבירול, רוקח, מנחם בגין), עירוניים (בתוך העיר) אוטובוסים עירוניים, עדיף על נת"ץ, עירורוניים (שכונתיים, גם עם נכנסתים למספר שכונות ביותר מעיר אחת), מיניבוס, לא חייב על נת, ויכול להכנס לרחובות כמו הרצל, שנקין בתל אביב, רמב"ם בגבעתיים. לדעתי זה סדר הראירגון שאמור להיות במטרופלין תל אביב (רשון לציון, כולל בדרום, הרצליה, כולל, בצפוןף ראש העין, לוד עד שדה תעופה, במזרח), עם הקמת ראשון מטרופולינית לתחבורה ציבורית, בתוך שנה מערך כזה יכול לפעול, כולל נתצ'ים ומתצ'ים, אפשר לקדם כבר מהלך כזה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה